לחץ באסיה: הונג קונג נפלה 3.8%, ניקיי נכנס לטריטוריה דובית
דווקא אחרי רגיעה מסוימת בסגירה אמש בוול סטריט, המדדים המובילים בבורסות אסיה נסחרו הבוקר תחת לחץ מכירות כבד בזמן שהמפולת בנפט מחריפה. הניקיי היפני צלל 3.7% והשלים נפילה של מעל 20% מהשיא (כלומר שוק דובי) והמדד בהונג קונג נפל 3.8% לשפל של 3.5 שנים. מחיר הנפט שלא מוצא תחתית, צולל כעת עוד 3% ונסחר סביב 27.6 דולר לחבית.
שנחאי 0.41%
ניקיי 225 1.37%
האנג סנג 1.75%
- אסיה מגיבה בעליות לראלי בוול סטריט; עליות גם בחוזים
- עליות קלות באסיה; יציבות בחוזים אחרי עליות חדות אמש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קוספי
- 11.ביו 20/01/2016 09:39הגב לתגובה זומנסים לעשות מהומה על לא דבר.אז הנפט יורד.חברות אנרגיה מזמן למדו לכסות עצמם ולמנוע חשיפה לכאן ולכאן.בסך הכל כלכלת ארה"ב טובה.דוחין מעולים אתמול.
- 10.טל 20/01/2016 09:27הגב לתגובה זווגם אנחנו נרד אז נצטרך לסגור את הבורסה
- 9.אבי 20/01/2016 08:56הגב לתגובה זומישהו פתח שורטים?
- 8.מדינה, ואתר דבילי 20/01/2016 08:43הגב לתגובה זותצחקו כמה שאתם רוצים מי שיהיה בשורט ייפסיד את התחתונים בחודשים הבאים...המפולת תגיע בקיץ 2015 והמדדים יירדו בכ-30%,עכשיו זה הפרומו לקריסה...
- אבל מי יהיה איתנו ? - הצילו (ל"ת)אני איתך 20/01/2016 09:23הגב לתגובה זו
- 7.משוגעים!!!!! 20/01/2016 08:42הגב לתגובה זוכ-30-50 אחוז עליות ב-3 חודשים הבאים עד כדי 40$ לחבית!!!!!!!...תגזרו את ההודעה הזו ונא לשמור אותה!!!!...האסטרטגיה שלי היא:שורט אל על=לונג נפט משבוע הבא!!!!!!!!
- 6.משה האנליסט 20/01/2016 08:40הגב לתגובה זויש אינטרס מובהק לשחוק ולהוריד את שוק ההון לתחתית , כדי לאפשר לכרישים לרכוש סחורה זולה , לא נורא ,זה תהליך בריא מאוד לשוק
- 5.זיו 20/01/2016 08:22הגב לתגובה זויאללה גם כן שיורידו את הנפט ביום אחד לעשרים דולר ואת הבורסות בעשרה אחוזים ושיעזבו אותנו בשקט נמאס.............. להדק חגורות צוללים ...למי יש שנורקל ובלון גז בזול
- 4.היום קונה על הבוקר הכל (ל"ת)סוחר 20/01/2016 08:21הגב לתגובה זו
- 3.תנו לי לצאת באחוז למטה (ל"ת)בבקשההההה 20/01/2016 08:16הגב לתגובה זו
- 2.שוק מאוד תנודתי אני מתחיל לקחת תעודות סל בחסר. (ל"ת)רם 20/01/2016 07:58הגב לתגובה זו
- 1.מפולת 2016 (ל"ת)דן 20/01/2016 07:53הגב לתגובה זו
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
