SP500
צילום: דאלי

לאחר שמדיניות המכסים מחקה טריליונים - וול סטריט מקצצת תחזיות

אוורקור ISI הפחיתה את יעד ה-S&P 500 מ-6,800 ל-5,600 נקודות; האנליסטים מזהירים מסטגפלציה ומיתון אפשרי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה S&P500


מדדי המניות בארה"ב ספגו מכה קשה בימים האחרונים, עם מחיקה של 5.4 טריליון דולר משווי השוק של מדד S&P 500 בתוך יומיים בלבד. הנפילה החדה התרחשה על רקע החששות הגוברים ממלחמת סחר עולמית בעקבות מדיניות המכסים החדשה של הנשיא דונלד טראמפ.


בתגובה למפולת, חברת ההשקעות Evercore ISI הצטרפה לשורה של פירמות וול סטריט המובילות שנאלצו להודות כי היו אופטימיות מדי בתחזיותיהן לשנת 2025. ג'וליאן עמנואל, האסטרטג הראשי לשוקי המניות בחברה, הוריד את תחזית סוף השנה שלו למדד ה-S&P 500 ל-5,600 נקודות, שמהווה עלייה של כ-10% בלבד מרמת הסגירה ביום שישי, שעמדה על 5,074 נקודות. מדובר בשינוי כיוון דרמטי מצד אחד מהאנליסטים האופטימיים ביותר של וול סטריט בשנה האחרונה. עמנואל צפה קודם לכן כי המדד יסיים את 2025 ברמה של 6,800 נקודות – תחזית שנראית כעת לא ריאלית לחלוטין. בנוסף, האסטרטג הוריד את תחזיות הרווח למניה של חברות המדד ל-255 דולר בשנת 2025 ול-272 דולר בשנת 2026.


עם ירידה של 17% מהשיא שנרשם בפברואר, מדד ה-S&P 500 מתקרב לכניסה רשמית לשוק דובי (ירידה של 20% מהשיא). Evercore ISI היא רק הפירמה האחרונה בשורה ארוכה של בתי השקעות שנאלצו לקצץ בתחזיותיהם. RBC Capital Markets, גולדמן זאקס, ברקליס ו-Yardeni Research כולן הורידו את יעדי סוף השנה שלהן בשל אי-הוודאות הנובעת ממדיניות המכסים של טראמפ, שהציתה חששות למיתון עולמי.


"אי-הוודאות המתמשכת הגבירה את התנודתיות בשווקים, פגעה באמון המשקיעים והעלתה את הסיכויים שהנתונים ה'רכים' יזהמו בסופו של דבר את הנתונים ה'קשיחים', ויגרמו לסטגפלציה או אפילו למיתון של ממש," כתב עמנואל. הוא הוסיף כי "בעוד שיכולות המשא ומתן של טראמפ ייבחנו ועשויות להניב הישגים, גם תגובת נגד והסלמה הן אפשרויות ממשיות."


חלק מהפירמות קיצצו את תחזיותיהן יותר מפעם אחת בתוך שבועות ספורים, כאשר האופטימיות שלאחר הבחירות לגבי התחדשות עליות השוק תחת ממשל טראמפ התחלפה באכזבה מרה. דיויד קוסטין מגולדמן זאקס, לורי קלבסינה מ-RBC Capital Markets ואד ירדני, מייסד Yardeni Research, כולם הורידו את תחזיותיהם למדד ה-S&P 500 פעמיים בתקופה קצרה.



מכסים על 60 מדינות

הקיצוצים האחרונים בתחזיות הגיעו לאחר שטראמפ הטיל ב-2 באפריל את המכסים האמריקאיים התלולים ביותר במאה השנים האחרונות. הנשיא הודיע כי יחיל מכס של 10% על כל היצוא לארה"ב, עם מכסים גבוהים יותר על כ-60 מדינות – כולל סין, וייטנאם וחברות האיחוד האירופי – כדי לאזן את חוסר האיזון המסחרי עם ארה"ב.


יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, אמר ביום שישי כי ההשפעה הכלכלית של המכסים תהיה כנראה גדולה מהצפוי, וכי קובעי המדיניות של הבנק המרכזי עשויים להידרש לרסן את האינפלציה העולה, תוך שמירה על שוק העבודה מפני הידרדרות פוטנציאלית.

קיראו עוד ב"גלובל"


תגובת סין לא איחרה לבוא, כאשר בייג'ינג הבטיחה לנקוט "צעדים נחושים" כדי להגיב למכסים של טראמפ. ההסלמה בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם מעלה חששות למלחמת סחר גלובלית שעלולה להוביל להאטה כלכלית משמעותית.


אנליסטים רבים מציינים כי למרות הקיצוץ בתחזיות, רובם עדיין צופים התאוששות מסוימת עד סוף השנה. הם מבססים את האופטימיות המתונה שלהם על היכולת של החברות האמריקאיות להסתגל למציאות החדשה, ועל האפשרות שטראמפ ישתמש במכסים בעיקר ככלי במשא ומתן להשגת הסכמים מסחריים טובים יותר לארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.