SP500
צילום: דאלי

לאחר שמדיניות המכסים מחקה טריליונים - וול סטריט מקצצת תחזיות

אוורקור ISI הפחיתה את יעד ה-S&P 500 מ-6,800 ל-5,600 נקודות; האנליסטים מזהירים מסטגפלציה ומיתון אפשרי

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה S&P500


מדדי המניות בארה"ב ספגו מכה קשה בימים האחרונים, עם מחיקה של 5.4 טריליון דולר משווי השוק של מדד S&P 500 בתוך יומיים בלבד. הנפילה החדה התרחשה על רקע החששות הגוברים ממלחמת סחר עולמית בעקבות מדיניות המכסים החדשה של הנשיא דונלד טראמפ.


בתגובה למפולת, חברת ההשקעות Evercore ISI הצטרפה לשורה של פירמות וול סטריט המובילות שנאלצו להודות כי היו אופטימיות מדי בתחזיותיהן לשנת 2025. ג'וליאן עמנואל, האסטרטג הראשי לשוקי המניות בחברה, הוריד את תחזית סוף השנה שלו למדד ה-S&P 500 ל-5,600 נקודות, שמהווה עלייה של כ-10% בלבד מרמת הסגירה ביום שישי, שעמדה על 5,074 נקודות. מדובר בשינוי כיוון דרמטי מצד אחד מהאנליסטים האופטימיים ביותר של וול סטריט בשנה האחרונה. עמנואל צפה קודם לכן כי המדד יסיים את 2025 ברמה של 6,800 נקודות – תחזית שנראית כעת לא ריאלית לחלוטין. בנוסף, האסטרטג הוריד את תחזיות הרווח למניה של חברות המדד ל-255 דולר בשנת 2025 ול-272 דולר בשנת 2026.


עם ירידה של 17% מהשיא שנרשם בפברואר, מדד ה-S&P 500 מתקרב לכניסה רשמית לשוק דובי (ירידה של 20% מהשיא). Evercore ISI היא רק הפירמה האחרונה בשורה ארוכה של בתי השקעות שנאלצו לקצץ בתחזיותיהם. RBC Capital Markets, גולדמן זאקס, ברקליס ו-Yardeni Research כולן הורידו את יעדי סוף השנה שלהן בשל אי-הוודאות הנובעת ממדיניות המכסים של טראמפ, שהציתה חששות למיתון עולמי.


"אי-הוודאות המתמשכת הגבירה את התנודתיות בשווקים, פגעה באמון המשקיעים והעלתה את הסיכויים שהנתונים ה'רכים' יזהמו בסופו של דבר את הנתונים ה'קשיחים', ויגרמו לסטגפלציה או אפילו למיתון של ממש," כתב עמנואל. הוא הוסיף כי "בעוד שיכולות המשא ומתן של טראמפ ייבחנו ועשויות להניב הישגים, גם תגובת נגד והסלמה הן אפשרויות ממשיות."


חלק מהפירמות קיצצו את תחזיותיהן יותר מפעם אחת בתוך שבועות ספורים, כאשר האופטימיות שלאחר הבחירות לגבי התחדשות עליות השוק תחת ממשל טראמפ התחלפה באכזבה מרה. דיויד קוסטין מגולדמן זאקס, לורי קלבסינה מ-RBC Capital Markets ואד ירדני, מייסד Yardeni Research, כולם הורידו את תחזיותיהם למדד ה-S&P 500 פעמיים בתקופה קצרה.



מכסים על 60 מדינות

הקיצוצים האחרונים בתחזיות הגיעו לאחר שטראמפ הטיל ב-2 באפריל את המכסים האמריקאיים התלולים ביותר במאה השנים האחרונות. הנשיא הודיע כי יחיל מכס של 10% על כל היצוא לארה"ב, עם מכסים גבוהים יותר על כ-60 מדינות – כולל סין, וייטנאם וחברות האיחוד האירופי – כדי לאזן את חוסר האיזון המסחרי עם ארה"ב.


יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, אמר ביום שישי כי ההשפעה הכלכלית של המכסים תהיה כנראה גדולה מהצפוי, וכי קובעי המדיניות של הבנק המרכזי עשויים להידרש לרסן את האינפלציה העולה, תוך שמירה על שוק העבודה מפני הידרדרות פוטנציאלית.

קיראו עוד ב"גלובל"


תגובת סין לא איחרה לבוא, כאשר בייג'ינג הבטיחה לנקוט "צעדים נחושים" כדי להגיב למכסים של טראמפ. ההסלמה בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם מעלה חששות למלחמת סחר גלובלית שעלולה להוביל להאטה כלכלית משמעותית.


אנליסטים רבים מציינים כי למרות הקיצוץ בתחזיות, רובם עדיין צופים התאוששות מסוימת עד סוף השנה. הם מבססים את האופטימיות המתונה שלהם על היכולת של החברות האמריקאיות להסתגל למציאות החדשה, ועל האפשרות שטראמפ ישתמש במכסים בעיקר ככלי במשא ומתן להשגת הסכמים מסחריים טובים יותר לארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


צילום: Huy Phan, Pexelsצילום: Huy Phan, Pexels

אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

נתוני 2025 חושפים תמונה קשה, והמאבק מתנהל בכמה חזיתות - החל בסיוע ממשלתי ישיר ועד טכנולוגיות אגריטק חדשניות, וכמובן גם בינה מלאכותית

ענת גלעד |

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

העולם ניצב כיום בפני אחד האתגרים הגדולים ביותר שלו, והנתונים מדאיגים. בשנת 2024, כ-673 מיליון בני אדם ברחבי העולם חוו רעב כרוני. כ-295 מיליון איש ב-53 מדינות נמצאים במצב של חוסר ביטחון תזונתי חריף (מצב חירום). מספר האנשים העומדים בפני רעב קיצוני ומוות כמעט שולש מאז 2016.

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.