צילום: דאלי

לאחר שמדיניות המכסים מחקה טריליונים - וול סטריט מקצצת תחזיות

אוורקור ISI הפחיתה את יעד ה-S&P 500 מ-6,800 ל-5,600 נקודות; האנליסטים מזהירים מסטגפלציה ומיתון אפשרי

אדיר בן עמי | 07/04/2025 02:10

נושאים בכתבה S&P500

מדדי המניות בארה"ב ספגו מכה קשה בימים האחרונים, עם מחיקה של 5.4 טריליון דולר משווי השוק של מדד S&P 500 בתוך יומיים בלבד. הנפילה החדה התרחשה על רקע החששות הגוברים ממלחמת סחר עולמית בעקבות מדיניות המכסים החדשה של הנשיא דונלד טראמפ.

בתגובה למפולת, חברת ההשקעות Evercore ISI הצטרפה לשורה של פירמות וול סטריט המובילות שנאלצו להודות כי היו אופטימיות מדי בתחזיותיהן לשנת 2025. ג'וליאן עמנואל, האסטרטג הראשי לשוקי המניות בחברה, הוריד את תחזית סוף השנה שלו למדד ה-S&P 500 ל-5,600 נקודות, שמהווה עלייה של כ-10% בלבד מרמת הסגירה ביום שישי, שעמדה על 5,074 נקודות. מדובר בשינוי כיוון דרמטי מצד אחד מהאנליסטים האופטימיים ביותר של וול סטריט בשנה האחרונה. עמנואל צפה קודם לכן כי המדד יסיים את 2025 ברמה של 6,800 נקודות – תחזית שנראית כעת לא ריאלית לחלוטין. בנוסף, האסטרטג הוריד את תחזיות הרווח למניה של חברות המדד ל-255 דולר בשנת 2025 ול-272 דולר בשנת 2026.

עם ירידה של 17% מהשיא שנרשם בפברואר, מדד ה-S&P 500 מתקרב לכניסה רשמית לשוק דובי (ירידה של 20% מהשיא). Evercore ISI היא רק הפירמה האחרונה בשורה ארוכה של בתי השקעות שנאלצו לקצץ בתחזיותיהם. RBC Capital Markets, גולדמן זאקס, ברקליס ו-Yardeni Research כולן הורידו את יעדי סוף השנה שלהן בשל אי-הוודאות הנובעת ממדיניות המכסים של טראמפ, שהציתה חששות למיתון עולמי.

"אי-הוודאות המתמשכת הגבירה את התנודתיות בשווקים, פגעה באמון המשקיעים והעלתה את הסיכויים שהנתונים ה'רכים' יזהמו בסופו של דבר את הנתונים ה'קשיחים', ויגרמו לסטגפלציה או אפילו למיתון של ממש," כתב עמנואל. הוא הוסיף כי "בעוד שיכולות המשא ומתן של טראמפ ייבחנו ועשויות להניב הישגים, גם תגובת נגד והסלמה הן אפשרויות ממשיות."

חלק מהפירמות קיצצו את תחזיותיהן יותר מפעם אחת בתוך שבועות ספורים, כאשר האופטימיות שלאחר הבחירות לגבי התחדשות עליות השוק תחת ממשל טראמפ התחלפה באכזבה מרה. דיויד קוסטין מגולדמן זאקס, לורי קלבסינה מ-RBC Capital Markets ואד ירדני, מייסד Yardeni Research, כולם הורידו את תחזיותיהם למדד ה-S&P 500 פעמיים בתקופה קצרה.

מכסים על 60 מדינות

הקיצוצים האחרונים בתחזיות הגיעו לאחר שטראמפ הטיל ב-2 באפריל את המכסים האמריקאיים התלולים ביותר במאה השנים האחרונות. הנשיא הודיע כי יחיל מכס של 10% על כל היצוא לארה"ב, עם מכסים גבוהים יותר על כ-60 מדינות – כולל סין, וייטנאם וחברות האיחוד האירופי – כדי לאזן את חוסר האיזון המסחרי עם ארה"ב.

יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול, אמר ביום שישי כי ההשפעה הכלכלית של המכסים תהיה כנראה גדולה מהצפוי, וכי קובעי המדיניות של הבנק המרכזי עשויים להידרש לרסן את האינפלציה העולה, תוך שמירה על שוק העבודה מפני הידרדרות פוטנציאלית.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובת סין לא איחרה לבוא, כאשר בייג'ינג הבטיחה לנקוט "צעדים נחושים" כדי להגיב למכסים של טראמפ. ההסלמה בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם מעלה חששות למלחמת סחר גלובלית שעלולה להוביל להאטה כלכלית משמעותית.

אנליסטים רבים מציינים כי למרות הקיצוץ בתחזיות, רובם עדיין צופים התאוששות מסוימת עד סוף השנה. הם מבססים את האופטימיות המתונה שלהם על היכולת של החברות האמריקאיות להסתגל למציאות החדשה, ועל האפשרות שטראמפ ישתמש במכסים בעיקר ככלי במשא ומתן להשגת הסכמים מסחריים טובים יותר לארה"ב.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

סטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי | 23/12/2025 22:48

נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.

סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.

סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.

שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.

גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי | 23/12/2025 21:22

נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.

הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.

במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.

יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן