גידול בביקוש לביטוח אשראי של חברות בנות ב-2004
ברחבי העולם פועלות כיום כ-2500 חברות בנות של חברות ישראליות. כך עולה מבדיקה שערכה בססח, החברה הישראלית לביטוח אשראי, מקבוצת הכשרת היישוב, על בסיס נתוני D&B.
הבדיקה נערכה בבססח לאור גידול חד בשנת 2004 בשיעור של 25% בביקוש לביטוח אשראי, מצד חברות בנות של יצואנים ישראלים בחו"ל. בבססח מסבירים את הגידול בביקוש הן בשל הגידול בפעילות החברות הישראליות בחו"ל והן בשל העובדה כי ביטוח אשראי על ידי מבטח ישראלי, לעומת מבטח זר, מאפשר למבוטח כיסוי ביטוחי טוב יותר, תוך מתן יתרונות לגודל ותוך ניהול סיכונים מרוכז ויעיל של הקבוצה כולה, לרבות חברות בנות בחו"ל.
לדברי מנכ"ל בססח, דוד מילגרום, יותר ויותר יצואנים ישראלים מקימים או רוכשים חברות בנות בחו"ל. הסיבות לתופעה זו הן: עלויות ייצור נמוכות יותר בחו"ל, הקמה של זרוע שיווקית הקרובה יותר ללקוח, והתרחבות בדרך של רכישות ומיזוגים.
לדברי מילגרום, "הפער בין היקף היצוא הישראלי, המשקף ערך מוסף בישראל, לבין סך היקף המכירות של היצואנים הישראלים, שכולל גם מכירות של חברות בנות, הולך וגדל עם השנים. מילגרום מוסיף, כאשר הפעילות של היצואן מתרחבת באמצעות חברות בנות בחו"ל, המשק הישראלי מפסיד מכך מקומות עבודה נוספים ותשלומי מסים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
