וול סטריט עשויה להאדים - טויז אר אס במרכז העניינים
וול סטריט עשויה לפתוח את המסחר בירידות שערים, תוך שה"באז" התורן בשווקים קשור לרכישה אפשרית של רשת חנויות הצעצעים טויז אר אס בתג מחיר עצום של מיליארדי דולרים. גם נתוני המאקרו שיפורסמו יעסיקו את הרחוב. כל זאת כשברקע ממשיך הנפט להרקיע לשחקים ועשוי לבלום את הנסיבות המשמחות.
החוזים העתידיים לא מגלמים אופטימיות. החוזים על ה-s&p500 מגלמים אותו בירידה קלה בפתיחה לרמת 1,191.18 נקודות, החוזים עם הנאסד"ק 100 שימסרו בחודש מארס חוזים ירידה קלה ומגלמים שער של 1,496.08 נקודות. גם החוזים על הדאו-ג'ונס לא אופטימיים והם מגלמיים את המדד הותיק והכבד ברמה של 10,654 נקודות.
בזירת המאקרו האמריקאי יפורסם היום, כשעה לפני המסחר (15:30 שעון ישראל) נתון היקף תביעות האבטלה החדשות (הג'ובלס קליימס) השבועי של ארה"ב. הצפי הוא ל-315 אלף תביעות, בטווח שבין 310 ל-322 אלף.
עוד יפורסם, כמחצית השעה לאחר הפתיחה (17:00 שעון מקומי) נתון האינדיקטורים המובילים. הם צפויים לתמוך בעליה קלה של 0.1% לחודש פברואר לפי צפי הרחוב. הטווח של התחזיות נע בין ירידה של 0.2%- לעליה של 0.3%.
צעצוע של מיזוג
הוול סטריט ז'ורנל מדווח היום על רכישה אפשרית של רשת חנויות הצעצועים - טויס אר אס (סימול TOY) שנקלעה למצוקה. החברה הרוכשת הפוטנציאלית היא קולברט קראביס רוברטס אנד קו והיא עשויה לשלם כ-5.7 מיליארד דולר תוך שהיא משתפת פעולה עם עוד ענק פיננסי.
הישראליות: הפסדי מדיס גדלים - המכירות טרם הגיעו
חברת מדיס מדווחת על התוצאות שלה לשנת 2004. החברה עדיין לא רושמת הכנסות משמעותיות בשורה העליונה והיא רשמה גידול בהפסד ל-17.7 מיליון דולר מהפסד של 11 מיליון דולר בשנת 2003. ברבעון הרביעי טפח ההפסד ל-6.3 מיליון דולר מול 2.4 מיליון דולר בעת המקבילה. החברה עוסקת בפיתוח של טכנולוגיית תאי דלק לשוק האנרגיה.
מניות מג'יק עשויות להגיב להודעת החברה על טכנולוגיית ה-IBOLT שלה. מג'יק תעשיות תוכנה הודיעה כי פרימגז (Primagas) ספקית האנרגיה מגרמניה, אמורה לייעל את פעולות המיחשוב שלה עם כלי האינטגרציה iBOLT של מג'יק. פרוייקט "ריקוד השמש" (Sundance) של החברה משלב פתרונות מובילים מסוגם עם iBOLT, על מנת לתמוך באפקטיביות בתהליכים עסקיים בכל חלקי החברה. במג'יק הוסיפו כי התוצאות המוצלחות של פרויקט "ריקוד השמש" איששו את החלטתה של פרימגז להשתמש באינטגרציית יישומים ארגוניים (EAI) כגישה שיטתית לכל הפרויקט וב-iBOLT ככלי אינטגרציה.
גם ריטליקס מודיעה היום הודעה על עסקיה. החברה מוסרת כי רשת המרכולים דיירברגס סיימה להשיק ולהטמיע את מוצרי הסטור-ליין של החברה ואת פתרונות ה-POS מבית DELL. הרשת פעילה באיזור סנט-לואיס שבארה"ב, היא כוללת 21 סניפים והיא השיקה את הרשת תוך שהיא מחליפה את רשת ה-ACR הישנה שלה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
