וול סטריט עשויה להאדים - טויז אר אס במרכז העניינים
וול סטריט עשויה לפתוח את המסחר בירידות שערים, תוך שה"באז" התורן בשווקים קשור לרכישה אפשרית של רשת חנויות הצעצעים טויז אר אס בתג מחיר עצום של מיליארדי דולרים. גם נתוני המאקרו שיפורסמו יעסיקו את הרחוב. כל זאת כשברקע ממשיך הנפט להרקיע לשחקים ועשוי לבלום את הנסיבות המשמחות.
החוזים העתידיים לא מגלמים אופטימיות. החוזים על ה-s&p500 מגלמים אותו בירידה קלה בפתיחה לרמת 1,191.18 נקודות, החוזים עם הנאסד"ק 100 שימסרו בחודש מארס חוזים ירידה קלה ומגלמים שער של 1,496.08 נקודות. גם החוזים על הדאו-ג'ונס לא אופטימיים והם מגלמיים את המדד הותיק והכבד ברמה של 10,654 נקודות.
בזירת המאקרו האמריקאי יפורסם היום, כשעה לפני המסחר (15:30 שעון ישראל) נתון היקף תביעות האבטלה החדשות (הג'ובלס קליימס) השבועי של ארה"ב. הצפי הוא ל-315 אלף תביעות, בטווח שבין 310 ל-322 אלף.
עוד יפורסם, כמחצית השעה לאחר הפתיחה (17:00 שעון מקומי) נתון האינדיקטורים המובילים. הם צפויים לתמוך בעליה קלה של 0.1% לחודש פברואר לפי צפי הרחוב. הטווח של התחזיות נע בין ירידה של 0.2%- לעליה של 0.3%.
צעצוע של מיזוג
הוול סטריט ז'ורנל מדווח היום על רכישה אפשרית של רשת חנויות הצעצועים - טויס אר אס (סימול TOY) שנקלעה למצוקה. החברה הרוכשת הפוטנציאלית היא קולברט קראביס רוברטס אנד קו והיא עשויה לשלם כ-5.7 מיליארד דולר תוך שהיא משתפת פעולה עם עוד ענק פיננסי.
הישראליות: הפסדי מדיס גדלים - המכירות טרם הגיעו
חברת מדיס מדווחת על התוצאות שלה לשנת 2004. החברה עדיין לא רושמת הכנסות משמעותיות בשורה העליונה והיא רשמה גידול בהפסד ל-17.7 מיליון דולר מהפסד של 11 מיליון דולר בשנת 2003. ברבעון הרביעי טפח ההפסד ל-6.3 מיליון דולר מול 2.4 מיליון דולר בעת המקבילה. החברה עוסקת בפיתוח של טכנולוגיית תאי דלק לשוק האנרגיה.
מניות מג'יק עשויות להגיב להודעת החברה על טכנולוגיית ה-IBOLT שלה. מג'יק תעשיות תוכנה הודיעה כי פרימגז (Primagas) ספקית האנרגיה מגרמניה, אמורה לייעל את פעולות המיחשוב שלה עם כלי האינטגרציה iBOLT של מג'יק. פרוייקט "ריקוד השמש" (Sundance) של החברה משלב פתרונות מובילים מסוגם עם iBOLT, על מנת לתמוך באפקטיביות בתהליכים עסקיים בכל חלקי החברה. במג'יק הוסיפו כי התוצאות המוצלחות של פרויקט "ריקוד השמש" איששו את החלטתה של פרימגז להשתמש באינטגרציית יישומים ארגוניים (EAI) כגישה שיטתית לכל הפרויקט וב-iBOLT ככלי אינטגרציה.
גם ריטליקס מודיעה היום הודעה על עסקיה. החברה מוסרת כי רשת המרכולים דיירברגס סיימה להשיק ולהטמיע את מוצרי הסטור-ליין של החברה ואת פתרונות ה-POS מבית DELL. הרשת פעילה באיזור סנט-לואיס שבארה"ב, היא כוללת 21 סניפים והיא השיקה את הרשת תוך שהיא מחליפה את רשת ה-ACR הישנה שלה.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
