העלאת דירוג האשראי ע"י S&P העבירה את ת"א לירוק
לאחר פתיחה אדומה בקרב שלושת המדדים העיקריים בבורסה לניירות ערך, עוברים מדדים אלו לעליות שערים, כשהם מקבלים דחיה מהודעת חברת הדירוג הבינלאומית על העלאת דירוגה של ישראל מ"שלילי" ל"יציב". בנוסף ממשיכות מניות הבנקים להוביל את עליות השערים.
מדד תל אביב 25 עולה ב-0.11% לרמת 628.8 נקודות, מדד תל אביב 100 מוסיף 0.12% לרמת 656.41 נקודות, ומדד התל טק 15 עולה ב-0.15% לרמת 448.1 נקודות. מחזורי המסחר גבוהים מהממוצע ומסתכמים ב-760 מיליון שקל, כשמתוכם 606 מיליון שקל נזקפים לזכות מדד תל אביב 25.
מניית אלביט מערכות עולה ב-0.91%, לאחר שדיווחה הבוקר (ג'), כי חברת הבת שלה, אלאופ, נבחרה בימים האחרונים לספק מערכות מודיעין חזותי מתקדמות ללקוחות שונים בהיקף כספי כולל של מעל 100 מיליון דולר. מסכום זה, היקף אחת העיסקאות צפוי להיות בסכום מהותי לחברה.
מניית אי.די.בי פתוח מרכזות בצהרי היום מחזור בהיקף של 132 מיליון שקל, תוך שהיא מפחיתה 2.29% מערכה. ברקע, מימוש מניות בהיקף של 110 מיליון שקל על ידי כלל ביטוח לפי מחיר של 123.6 שקל למניה, נמוך ב-2.6% משער הבסיס של המניה.
מניית טבע ממשיכה בעליות השערים שמאפיינות אותה מפתיחת המסחר, ומוסיפה 1.86%. הבוקר פורסם כי החברה תצא לשוק בשנה הקרובה עם תרופה לטיפול באין אונות גברית - שתחשב למקבילה של הויאגרה של ענקית התרופות פייזר. בטבע סירבו לאשר את הידיעה.
בצהרי היום נמשך המומנטום ממנו נהנות מניות הבנקים. ברקע לעליות, בנק ההשקעות UBS פרסם המלצה חיובית ואופטימית עבור שני הבנקים הגדולים והעלה את מחיר היעד של מניותיהן, תוך שהוא סבור, כי פרמיית הסיכון צריכה לרדת. מניות הפועלים מזנקות ב-2.57% תוך שהיא מרכזת את המחזור הגבוה בבורסה בהיקף של 152 מיליון שקל. מניית לאומי רושמות עליות חדות בגובה 3.16% והבינלאומי מטפסת ב-0.41%.
בשעה 13:00 תם מועד הגשת ההצעות למכרז על רכישת בנק דיסקונט. הערכות בשוק הינם כי האוצר יתגמש עם קבוצת ברונפמן וישפר את תנאי הרכישה. זאת במקביל לשביתת עובדי הבנק, לאחר שהמו"מ עם ההנהלה עלה אמש על שרטון. מניית דיסקונט יורדת ב-0.79%.
הנהלת בנק המזרחי פנתה הבוקר (ג') לוועד העובדים בבנק להיכנס באופן מיידי להליך של גישור, בניסיון ליישב את המחלוקות ולחתום על הסכם המיזוג. מניית המזרחי עולה ב-1.35%.
מניות תדיראן קשר, יורדות ב-0.67%. ברקע, כוונת ועד עובדי החברה לקיים היום אסיפת עובדים, נוכח המיזוג עם אלישרא ואלביט מערכות ובעקבות "התעלמות ההנהלה" לדבריו. באסיפה ישתתף נציג ההסתדרות כדי לדון בהשלכות המיזוג. האם אנחנו עומדים בפני סכססוך עבודה נוסף?
מניות החברה לישראל משילות 1.47%. אתמול, נזכיר, הודיעה החברה, כי היא מקבלת את עקרונות המדינה בהפרטת בז"ן והודיעה גם על מינויו של משנה חדש למנכ"ל - גלעד שביט. זאת בנוסף לדרישת שר התשתיות לשעבר, מודי זנדברג ממחליפו, בנימין בן אליעזר לבטל הטבה של 130 מיליון שקל שניתנה לאחים עופר, לדבריו, "בטעות" במכרז להקמת התחנה במישור רותם.
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מנכ"ל אלרון, יניב שניידר וליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון . צילום: שי בן אפרייםמנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל על היירוטים של הטילים מאיראן, על השקעה בסטארטאפים, שיתוף הפעולה עם אלרון וגם - מה יהיו המערכות שיגנו עלינו מפני הדור הבא של הטילים - טילים היפרסונים?
מנכל רפאל, יואב תורג'מן דיבר היום גם על "רפאל השנייה". אנחנו מכירים אותה כחברה ביטחונית שמספקת לנו הגנה - כיפת ברזל זו המערכת שלה, שמנעה את מותם של אלפי אזרחים. לצד אלביט מערכות ותעשייה אווירית, החברות האלו הוכיחו עליות טכנולוגית מרשימה שכמובן עזרה לצבא לנצח בחזיתות השונות. הפעילות הביטחונית היא "רפאל הראשונה", אבל יש גם פעילות אזרחית - "רפאל השנייה". המטרה של רפאל האזרחית היא להפוך יישומים צבאיים וביטחוניים ליישומים אזרחיים. זה מצליח, אבל זה לא עיקר הפעילות.
רפאל שותפה עם אלרון אלרון -0.79% ב-RDC, מודל ההשקעות המשותף של אלרון ורפאל, שאחראי על הפיכת הרעיונות הביטחוניים לאזרחיים, כשהדוגמה הכי טובה לכך היא חברת גיוון אימג'ינג שהוקמה לפני 30 שנים ועשתה אקזיט ענק לפני בערך 16 שנים. החברה השתמשה בטכנולוגיה צבאית כדי לספק לעולם הרפואה פתרון - מצלמה זעירה שנכנסת לגופנו ובודקת את המעי. יש יכולות נוספות שתורגמו לאקזיטים בתחום וכעת רפאל ואלרון מציגים את החזון בתחום לשנים הבאות. הפעם זה משולב, מעבר לזרימת רעיונות, פיתוח ומידע מהתחום הצבאי לאזרחי, הכוונה היא לייצר אצל אלרון קרקע לסטארטאפים בתחום הטכנולוגיה לצרכים צבאיים שיקבלו מעטפת ועזרה מרפאל.
יואב תורג'מן ומנכ"ל אלרון, יניב שניידר הציגו את הפעילות של רפאל ואלרון ואת החשיבות של העבודה המשותפת. שניידר היה עד לפני חצי שנה מנהל מרכז הפיתוח של רפאל והוא מביא שינוי לאלרון, קרן הון וותיקה שעוסקת בסייבר ומכשור רפואי כשבכוונתו להעמיק את הפעילות בתחום הדיפ-טק והדיפנס-טק.
תורג'מן הציג את רפאל ויכולותיה הטכנולוגיות הברורות - "אנחנו עושים דיפנס טק כבר 77 שנים. הדרך לקיים את המדינה היא דרך חדשנות טכנולוגית. ההמצאות של רפאל מהעבר נראים גם היום מודרניים לחלוטין. רפאל הוקמה כדיפטק. רפאל היא שילוב מיוחד של מכון מחקר שעוסק בפיזיקה בסיסית ועד ולמערכות מורכבות".
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"החזון של רפאל הוא לא להיות החברה הכי רווחית בעולם, אלא להביא מדע שיהיה נדבך משמעותי בביטחון המדינה. אנחנו מפתחים את הטכנולוגיה עוד לפני שמקבלים את התקציב והאישור לפתח אותה, כדי להיות בקדמה הטכנולוגית. אנחנו לא עושים דברים שכולם עושים, אלא דברים שאין לאף אחד בשוק. כמו הלייזר, אנחנו היחידים שעושים את זה. גם כיפת ברזל, מדובר במיירטים בתקציב נמוך ממיירטים אחרים. כלומר פתרון אופטימלי לבעיה".
