העלאת דירוג האשראי ע"י S&P העבירה את ת"א לירוק
לאחר פתיחה אדומה בקרב שלושת המדדים העיקריים בבורסה לניירות ערך, עוברים מדדים אלו לעליות שערים, כשהם מקבלים דחיה מהודעת חברת הדירוג הבינלאומית על העלאת דירוגה של ישראל מ"שלילי" ל"יציב". בנוסף ממשיכות מניות הבנקים להוביל את עליות השערים.
מדד תל אביב 25 עולה ב-0.11% לרמת 628.8 נקודות, מדד תל אביב 100 מוסיף 0.12% לרמת 656.41 נקודות, ומדד התל טק 15 עולה ב-0.15% לרמת 448.1 נקודות. מחזורי המסחר גבוהים מהממוצע ומסתכמים ב-760 מיליון שקל, כשמתוכם 606 מיליון שקל נזקפים לזכות מדד תל אביב 25.
מניית אלביט מערכות עולה ב-0.91%, לאחר שדיווחה הבוקר (ג'), כי חברת הבת שלה, אלאופ, נבחרה בימים האחרונים לספק מערכות מודיעין חזותי מתקדמות ללקוחות שונים בהיקף כספי כולל של מעל 100 מיליון דולר. מסכום זה, היקף אחת העיסקאות צפוי להיות בסכום מהותי לחברה.
מניית אי.די.בי פתוח מרכזות בצהרי היום מחזור בהיקף של 132 מיליון שקל, תוך שהיא מפחיתה 2.29% מערכה. ברקע, מימוש מניות בהיקף של 110 מיליון שקל על ידי כלל ביטוח לפי מחיר של 123.6 שקל למניה, נמוך ב-2.6% משער הבסיס של המניה.
מניית טבע ממשיכה בעליות השערים שמאפיינות אותה מפתיחת המסחר, ומוסיפה 1.86%. הבוקר פורסם כי החברה תצא לשוק בשנה הקרובה עם תרופה לטיפול באין אונות גברית - שתחשב למקבילה של הויאגרה של ענקית התרופות פייזר. בטבע סירבו לאשר את הידיעה.
בצהרי היום נמשך המומנטום ממנו נהנות מניות הבנקים. ברקע לעליות, בנק ההשקעות UBS פרסם המלצה חיובית ואופטימית עבור שני הבנקים הגדולים והעלה את מחיר היעד של מניותיהן, תוך שהוא סבור, כי פרמיית הסיכון צריכה לרדת. מניות הפועלים מזנקות ב-2.57% תוך שהיא מרכזת את המחזור הגבוה בבורסה בהיקף של 152 מיליון שקל. מניית לאומי רושמות עליות חדות בגובה 3.16% והבינלאומי מטפסת ב-0.41%.
בשעה 13:00 תם מועד הגשת ההצעות למכרז על רכישת בנק דיסקונט. הערכות בשוק הינם כי האוצר יתגמש עם קבוצת ברונפמן וישפר את תנאי הרכישה. זאת במקביל לשביתת עובדי הבנק, לאחר שהמו"מ עם ההנהלה עלה אמש על שרטון. מניית דיסקונט יורדת ב-0.79%.
הנהלת בנק המזרחי פנתה הבוקר (ג') לוועד העובדים בבנק להיכנס באופן מיידי להליך של גישור, בניסיון ליישב את המחלוקות ולחתום על הסכם המיזוג. מניית המזרחי עולה ב-1.35%.
מניות תדיראן קשר, יורדות ב-0.67%. ברקע, כוונת ועד עובדי החברה לקיים היום אסיפת עובדים, נוכח המיזוג עם אלישרא ואלביט מערכות ובעקבות "התעלמות ההנהלה" לדבריו. באסיפה ישתתף נציג ההסתדרות כדי לדון בהשלכות המיזוג. האם אנחנו עומדים בפני סכססוך עבודה נוסף?
מניות החברה לישראל משילות 1.47%. אתמול, נזכיר, הודיעה החברה, כי היא מקבלת את עקרונות המדינה בהפרטת בז"ן והודיעה גם על מינויו של משנה חדש למנכ"ל - גלעד שביט. זאת בנוסף לדרישת שר התשתיות לשעבר, מודי זנדברג ממחליפו, בנימין בן אליעזר לבטל הטבה של 130 מיליון שקל שניתנה לאחים עופר, לדבריו, "בטעות" במכרז להקמת התחנה במישור רותם.
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעאנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI
ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25% ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.
מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת
סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם
כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.
האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.
עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."
טראמפ ונתניהו (X)טראמפ מודה למדינות המפרץ על התחייבות לשיקום עזה - אבל, המימוש בספק
מאיפה יגיעו 100 מיליארד דולר לשיקום עזה, ומהם התנאים להזרמת הכסף?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע בנאום בפני הכנסת כי "מדינות ערביות ומוסלמיות" התחייבו להשקיע עשרות מיליארדי דולרים בשיקום רצועת עזה. טראמפ, שתיאר את הרצועה כ"אתר הריסות" שנחרב בעקבות שנתיים לחימה בין ישראל לחמאס, הביע תודה למדינות המפרץ על תמיכתן בתוכנית השלום שלו, שהובילה להסכם הפסקת אש ראשוני. "הן התחייבו לתמוך בשיקום בטוח של עזה ומעבר לה", אמר טראמפ, והוסיף כי ארה"ב תשתתף במאמץ באמצעות כוח בינלאומי שיפקח על התהליך.
אולם, מאחורי ההצהרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת: הערכות עלויות השיקום נעות בין בכ-100 מיליארד דולר, וההתחייבויות נתקלות באתגרים פוליטיים, כלכליים וגיאופוליטיים שמרחיקים את המימוש בפועל.
קריאה חשובה: מי ישלם את הנזק בעזה? והאם זה יכול להתגלגל לתקציב של ישראל?
על פי דוחות האו"ם והבנק העולמי, הנזק כולל הריסת 55 מיליון טון פסולת, פגיעה במערכות מים, חשמל וביוב, וצורך בשיקום כולל, הקמת נמל ימי, תחנות כוח ותשתיות תעשייתיות. הערכה ראשונית בפברואר 2025 עמדה על 53 מיליארד דולר, אך עדכונים מלפני מספר חודשים העלו אותה ל-70 מיליארד, ואף ל-100 מיליארד אם כוללים שיקום כלכלי ארוך ותמיכה באוכלוסייה.
- מה יקרה ב-30 באוקטובר והאם זה יוביל לעליות בשווקים?
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טראמפ, הציג תוכנית "20 נקודות" לשלום בעזה, הכוללת פירוז חמאס, הקמת כוח ביטחון בינלאומי בהובלת ארה"ב (עם 200 חיילים אמריקאיים), ושיקום כלכלי שיימומן בעיקר על ידי מדינות המפרץ. התוכנית זכתה לתמיכה ראשונית ממדינות ערב, אך כפי הנראה, ההתחייבויות הן בעיקר הצהרתיות, והמימוש תלוי בתנאים קשיחים.
