חברות התעשייה ממשיכות לשמור על ריווחיות גבוהה

מנתוני הבורסה עולה כי חברות התעשיה הציבוריות הציגו מינואר גידול מתון ועקבי בהכנסותיהן. בשורת הרווח הנקי, לא הצליחו לתרגמו לעליה ברווחים, אך שמרו על יציבות
דרור איטח |

הרבעון השלישי של 2004 המשיך להטיב עם 128 חברות התעשייה המדדיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. על פי נתונים שמפרסמת הבורסה, עולה כי חברות אלו הציגו שיפור במכירות וברווחים התפעוליים, בהשוואה לרבעונים הקודמים של 2004 ותוצאות הרבעון המקביל ב-2003.

כאמור, על פי הנתונים הציגו חברות אלו מתחילת השנה גידול מתון אך עקבי בהכנסותיהן. אך מנגד בשורת הרווח הנקי, לא הצליחו החברות לתרגם את השיפור בהכנסות לעליה ברווחים, אך שמרו על יציבות.

ברבעון השלישי הגיע סך המכירות של החברות המדדיות לשיא של כ-14 מיליארד שקל, המהווה עלייה של כ-16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בשולי הרווח הגולמי נשמרה ברבעון זה רמה של כ-29% בדומה לאשתקד. שולי הרווח התפעולי עלו לכ-8.6%, לעומת כ-7% בשנת 2003, בזכות ירידה בשעור הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות, מסך המכירות. סך הרווח התפעולי הסתכם ב-1.2 מיליארד שקל, זה הרבעון השלישי ברציפות, המהווה תשואה תפעולית להון של כ-28%.

השיפור בהכנסות וברווחיות מתפרס על פני רב תתי הענפים של חברות התעשיה. בכל תתי הענפים, פרט לחברות העץ ונייר ומוצרי הבניה, עלו המכירות ביותר מ-10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. השיפור הבולט ביותר ברווחיות התפעולית אותר בחברות החשמל והאלקטרוניקה וחברות המתכת.

מגזר נוסף שנהנה משיפור, אך קל יותר, הינו חברת התעשייה הדולריות. ברבעון השלישי של שנת 2004 הציגו חברות אלו שיפור קל בהשוואה לרבעון הקודם, זאת לאחר שהשיפור המשמעותי ברווחיות התרחש כבר ברבעון הראשון של 2004.

יש לציין שבנתונים המצרפיים של החברות הדולריות חל גידול משמעותי בתחילת שנת 2004, בעיקר עקב רכישת "סיקור" ע"י "טבע". לפיכך, השוואת נתוני הרווחיות של 2004 לנתוני אשתקד, הינה בעייתית.

מחזור המכירות של החברות ברבעון השלישי עלה בשעור זעום לעומת הרבעון הקודם, והסתכם ב-15.8 מיליארד שקל. גם בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית חל שיפור קל של כאחוז לעומת הרבעון הקודם ושיעור התשואה התפעולית להון הגיע ל-21%.

סך הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם ב-2 מיליארד שקל, כאשר שיעור התשואה נטו להון ברבעון השלישי עמד על 17.2% - גידול חד בהשוואה לרבעונים הקודמים השנה, בהם נרשמו שיעורים של כ-15%-11%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםהדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכלים

קריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?

התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ בבאר שבע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דימונה סייבר

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.

אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.

התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.

"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"

עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".

גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".