חברות התעשייה ממשיכות לשמור על ריווחיות גבוהה
הרבעון השלישי של 2004 המשיך להטיב עם 128 חברות התעשייה המדדיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. על פי נתונים שמפרסמת הבורסה, עולה כי חברות אלו הציגו שיפור במכירות וברווחים התפעוליים, בהשוואה לרבעונים הקודמים של 2004 ותוצאות הרבעון המקביל ב-2003.
כאמור, על פי הנתונים הציגו חברות אלו מתחילת השנה גידול מתון אך עקבי בהכנסותיהן. אך מנגד בשורת הרווח הנקי, לא הצליחו החברות לתרגם את השיפור בהכנסות לעליה ברווחים, אך שמרו על יציבות.
ברבעון השלישי הגיע סך המכירות של החברות המדדיות לשיא של כ-14 מיליארד שקל, המהווה עלייה של כ-16% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בשולי הרווח הגולמי נשמרה ברבעון זה רמה של כ-29% בדומה לאשתקד. שולי הרווח התפעולי עלו לכ-8.6%, לעומת כ-7% בשנת 2003, בזכות ירידה בשעור הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות, מסך המכירות. סך הרווח התפעולי הסתכם ב-1.2 מיליארד שקל, זה הרבעון השלישי ברציפות, המהווה תשואה תפעולית להון של כ-28%.
השיפור בהכנסות וברווחיות מתפרס על פני רב תתי הענפים של חברות התעשיה. בכל תתי הענפים, פרט לחברות העץ ונייר ומוצרי הבניה, עלו המכירות ביותר מ-10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. השיפור הבולט ביותר ברווחיות התפעולית אותר בחברות החשמל והאלקטרוניקה וחברות המתכת.
מגזר נוסף שנהנה משיפור, אך קל יותר, הינו חברת התעשייה הדולריות. ברבעון השלישי של שנת 2004 הציגו חברות אלו שיפור קל בהשוואה לרבעון הקודם, זאת לאחר שהשיפור המשמעותי ברווחיות התרחש כבר ברבעון הראשון של 2004.
יש לציין שבנתונים המצרפיים של החברות הדולריות חל גידול משמעותי בתחילת שנת 2004, בעיקר עקב רכישת "סיקור" ע"י "טבע". לפיכך, השוואת נתוני הרווחיות של 2004 לנתוני אשתקד, הינה בעייתית.
מחזור המכירות של החברות ברבעון השלישי עלה בשעור זעום לעומת הרבעון הקודם, והסתכם ב-15.8 מיליארד שקל. גם בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית חל שיפור קל של כאחוז לעומת הרבעון הקודם ושיעור התשואה התפעולית להון הגיע ל-21%.
סך הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם ב-2 מיליארד שקל, כאשר שיעור התשואה נטו להון ברבעון השלישי עמד על 17.2% - גידול חד בהשוואה לרבעונים הקודמים השנה, בהם נרשמו שיעורים של כ-15%-11%.
רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
