נתניהו מונע את העלאת המע"מ בחודש הבא; יעלה בתחילת 2025
האוצר מתכנן שורה של צעדים כדי להילחם בגירעון הגדול שיהיה השנה (מתקרב ל-7%) ובגירעון הצפוי בשנה הבאה (כ-5%). הוצאות הביטחון לצד הירידה בצמיחה, גורמים לחשש גדול בקרב פקידי האוצר מפני הורדת דירוג נוספת של חברות הדירוג הבינלאומיות. הם מציעים בראש וראשונה את ביטול הפטורין ממס כדי להכניס כסף לקופה.
הבעיה היא שמול הצורך האמיתי והנכון לבטל פטורים כמו במיסוי השולי על שכר דירה וכמו על רווחי הון בקרנות השתלמות, יש לוביסטים חזקים שנלחמים, לרבות ההסתדרות ששומרת על העובדים הבכירים שיש להם קרנות השתלמות.
ואז נוצרים פתרונות "קלים". כמו העלאת המע"מ ב-1% ל-18%. זה פתרון שפוגע בכולם, אבל בעיקר בשכבות החלשות, זה פתרון קל ליישום והוא נבחר על ידי האוצר ואושר על ידי הממשלה ואמור להיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה.
- 14." שקרן בן שקרן הטבע ובימ"ש יעשו את שלהם " (ל"ת)הגמד הרשע 06/06/2024 08:24הגב לתגובה זו
- 13.22.10.2022 "רק אני שליח האל ארסק את המחירים במשק " (ל"ת)"מר קללה " 06/06/2024 08:23הגב לתגובה זו
- 12.ובלעדיי המדינה תישרף . (ל"ת)רק אני אני ורק אני ! 06/06/2024 08:23הגב לתגובה זו
- 11.מריה 06/06/2024 00:38הגב לתגובה זוחייבים לגייס את כל החרדים. המלחמה מחייבת צמצום חד במספר הישיבות והאברכים הפרזיטים בתוכנו. לא נוכל להמשיך ולממן את אוכלי החינם.
- 10.שלומי 05/06/2024 16:09הגב לתגובה זואצלו הכול פוליטי . פוחד ממרי אזרחי גם של תומכיו שמתחילים להבין עם איזה זבל יש להם עסק .
- 9.לא בעייה דלו 05/06/2024 13:04הגב לתגובה זולא בעייה דלו
- ברכה 05/06/2024 17:52הגב לתגובה זולהעיף אותו לפני המבול ולפני הלוויה .
- 8.כלכלן 05/06/2024 11:15הגב לתגובה זומדרגת פטור מהכנסה משכירות , גם מס רכוש על קרקע לא בנויה זה מס מצוין שמטיב עם הכלכלה פעמים ומס חברות יש גם להעלות , מע"מ זה טעות להעלות זה יוריד את הצריכה ויעשה פעולה הפוכה
- דוד 05/06/2024 17:28הגב לתגובה זוצריך לתגמל את העובדים ולקזז את הקצבאות למרובי ילדים, אברכים, הבטחת הכנסה, פנסיות תקציביות ועוד.
- 7.כי גם ככה עברנו למסחר חליפין (ל"ת)עירית 05/06/2024 11:12הגב לתגובה זו
- 6.אללי 05/06/2024 11:08הגב לתגובה זוביבי במשך 15 שנה השחית את כל המדינה פילג הסית ריסק את כל המשרדים הממשלתיים פירק אותם מינה עוד ועוד שרים על חשבונינו. דבר אחד טוב לא עשה במדינה הזו. אה סליחה הביא את חיזבאללה לשבת לנו על הגדר הצפוני והביא ל 7 באוקטובר.
- 5.Ben 05/06/2024 11:03הגב לתגובה זומה עוד חדש? האפס, הארנב הפחדן, שחושב תמיד על עצמו הרבה לפני טובתנו וטובת המדינה, ממשיך בקו. איזה ארנבון חזרזירון
- 4.כלכלן 05/06/2024 10:57הגב לתגובה זובפעם הקודמת שחילקו רווחים כלואים דיבידנד בשיעור 25 אחוז - נגבו כ 17 מליארד שקל. האוצר לא רוצה לעשות זאת עכשיו כי בראש המשרד ורשות המיסים נמצאים אפסים - הם יחריבו המשק אבל ישתמשו בסיסמאות נבובות של מלחמה בהון שחור וכו - יצאו למהלכים בירוקרטיים לא יעילים כדוגמת חשבונית ישראל אבל לא יעשו את הדבר הנכון - לצערי סמוטריץ האפס מינה מנהל רשות בדמותו
- 3.חחח 05/06/2024 10:10הגב לתגובה זוחצי מדינה שרופה ובניו ברחו מפה . הוא רק צריך להשכיר את הנכסים לחברים של סינוואר ולעזב
- בתקופת האבן 05/06/2024 10:29הגב לתגובה זוראש ממשלה ,תפקיד מיותר,ממשלת טכנוקראטים וזהו
- 2.גל 05/06/2024 08:53הגב לתגובה זוגם בתשלום פיצוי מוסכם .
- 1.שלח 05/06/2024 08:25הגב לתגובה זוהפתרון החלפת הממשלה
- אין פתרון 05/06/2024 10:12הגב לתגובה זומפחיד לחיות פה מדכא ואין חשק להישאר פה. הכל נראה רגע לפני קריסה גדולה
- אז מה אתה רוצה לעשות? (ל"ת)תמי 05/06/2024 12:08
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
