לא נושאות בנטל - המלחמה סידרה לרשתות המזון ולספקים רבעון נהדר
מלחמת חרבות ברזל הביאה להאטה בחלק ניכר מהחברות במשק. כך למשל תחום הנדל"ן, תחום הרכב ותחומים נוספים שהציגו תוצאות כספיות חלשות ברבעון הראשון של השנה.
יוצאי דופן היו חברות ויבואניות המזון. הסיבה העיקרית לרבעון הראשון החלומי הוא כמובן העובדה שטסו הרבה פחות לחו"ל מה שהגביר את הצריכה הכללית של מזון. סיבה נוספת היא מצבי החירום שהיו שהביאו לכך שרבים אגרו בבתים כמויות של מזון ושתיה.
בניגוד לעליות מחירים שמגולגלות תמיד על הלקוח, ירידות מחיר נשארו בכיסם של החברות. רמי לוי, שופרסל, ויקטורי, סנו, ויוחננוף לא זוכרים רבעון טוב כזה.
סנו
הרווח הגולמי של סנו טס ברבעון ל-39.1% לעומת 34.3% ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים העיקריים לעלייה ברווח וברווחיות הגולמית הינם: גידול במחזור המכירות בכל מגזרי הפעילות למעט מגזר מוצרים אחרים, שיפור ברווחיות הגולמית של מגזר מוצרי הניקוי כתוצאה משיפור ברווחיות של הפעילות הבינלאומית ובשווקים הקמעונאים בישראל חל שינוי בתמהיל הלקוחות והמוצרים שנמכרו.
במגזר מוצרי הנייר חלה עלייה ברווח וברווחיות שנבעה בעיקר מגידול בהיקף הפעילות והוזלות במחירי חומרי הגלם, זאת בקיזוז עלייה בהוצאות תפעול. מחירי התאית צנחו והביאו לגידול של 600% ברווח התפעולי בתחום ברבעון מ-1.5 מיליון שקל ל-9.3 מיליון שקל. הרווח הנקי של סנו ברבעון הסתכם ב-71 מיליון שח לעומת 54.5 מיליון אשתקד - גידול של 30%.
שופרסל
רשת הקמעונאות הגדולה בישראל הציגה רבעון טוב - הרווח הגולמי עלה מ-25.7% ל-26.3% והרווח התפעולי עלה מ-3.2% ל-3.9%. שופרסל הרוויחה ברבעון הראשון 89 מיליון שקל לעומת 66 ברבעון המקביל אשתקד. יהיה מעניין לעקוב אחרי התוצאות של שופרסל, לאחר השינויים שבוצעו והעברת השליטה לאחים אמיר. ההשלכות עשויות להיות גם למול הרשתות הקמעונאיות האחרות.
- אפל עקפה את הציפיות - אך נחלשה במכירות האייפון ובהכנסות מסין
- ג׳נרל מוטורס נהנית מהמכסים - מכה את הציפיות ומשדרגת תחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ויקטורי
גם לויקטורי היה רבעון חלומי. הרווח הנקי של ויקטורי עמד על 11.4 מיליון שקל לעומת 8.4 מיליון שקל - גידול של 35%. הרווח התפעולי עמד על 3.7% לעומת 3.2% ברבעון הראשון של 2023. ויקטורי גם הודיעה על השקת מועדון לקוחות האשראי החדש עם מקס מה שעשוי לסייע לה בעתיד.
רמי לוי
ללא ספק המנצחת הגדולה של הרבעון. הרווח הגולמי של רמי לוי עלה ל-24.3% לעומת 21.8%. הרווח הנקי הסתכם ב-62 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל - גידול של 162%. ברמי לוי מסבירים את הגידול החד בשיעור הרווח הגולמי משיפור תנאי הסחר.
מנוע צמיחה שעשוי להיות ברשת רמי לוי הוא רשת סטוק עליו דיווחה החברה. נכון לעכשיו אין עדיין תאריך יעד. חשוב לציין ששוק הסטוק הפך לצפוף עם מובילת שוק אחת מקס סטוק. אפילו פוקס שחתמה לפני מספר שנים זכיון עם גמבו, לא פתחה עדיין סניפים בארץ למעט אילת. אין עדיין בטחון שרמי לוי אכן תכנס לתחום בקרוב.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
יוחננוף
הרשת הציגה גידול מרשים בהכנסות של 8% למול רבעון ראשון של 23 ורווח של 42.5 מיליון שקל גידול של 29% למול שנה קודמת. יוחננוף מציינת שפעילותה לא נפגעה למעט סניף אחד שעובד באופן חלקי. הפריסה של הסניפים היא בעיקר במרכז הארץ מה שמנע סגירת סניפים במלחמה.
דיפלומט
החברה היחידה שהציגה ירידה ואפילו משמעותית למול 2023 הייתה דיפלומט. הרווח הנקי של דיפלומט נחתך ל-6 מיליון שקל לעומת 19 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הפער היה בהסכמה עם רשות התחרות על תשלום עיצומים כספיים בסך כולל של כ-9 מיליון שקל בגין הפרות לכאורה של הוראות החוק לקידום התחרות בענף המזון. עדיין גם בנטרול הקנס דיפלומט היא היחידה שלא הציגה דוח טוב מכל יבואניות המזון ורשתות השיווק.
- 3.חוצפנים (ל"ת)30/05/2024 11:59הגב לתגובה זו
- 2.לא יוצאים לחו"ל זוללים מול הקופסה (ל"ת)מועלם 30/05/2024 11:52הגב לתגובה זו
- 1.Ron DeSantis 30/05/2024 11:39הגב לתגובה זובזמן ששבויים מתים בעזה וחיילים נהגים בן יונה שפץ בריכה פרטית על חשבון המדינה
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
אנבידיה סעודיה; קרדיט: רוי שיינמןמנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
שיתוף פעולה בין xAI של אילון מאסק, Nvidia ו-Humain הסעודית ימנף את סעודיה למוקד טכנולוגי גלובלי; האם ישראל תצליח לגשר על פער התשתיות מול היוזמה האזורית?
במסגרת פורום ההשקעות האמריקאי-סעודי שנערך לאחרונה בוושינגטון, הכריזו אילון מאסק מנכ"ל xAI וג׳נסן הואנג מנכ"ל Nvidia על הקמת מרכז נתונים ענק בערב הסעודית, בשיתוף חברת Humain המקומית. המרכז צפוי לצרוך 500 מגה-ואט, כמות חשמל המספיקה למאות אלפי בתים, אך ייעודו שונה: תמיכה באימון מודלים של בינה מלאכותית מתקדמת. מהלך זה הוא חלק ממגמה רחבה: סעודיה בונה תשתית בינה מלאכותית נרחבת, לא רק ככלי אזרחי אלא כבסיס ליכולות השפעה גיאופוליטיות ואסטרטגיות. מגמה זו דורשת מישראל, עם כל עוצמתה הטכנולוגית, לשאול את עצמה אם היא מוכנה לשלב הבא.
בשנים האחרונות ערב הסעודית רותמת את קרנות העושר שלה, את שטחה ואת משאביה האנרגטיים לטובת בניית תשתית טכנולוגית רחבה. לצד xAI ו-Nvidia, גם אמזון, AMD, סיסקו ו-Blackstone השקיעו לאחרונה בפרויקטים מקבילים של דאטה סנטרים ויכולות AI. חלק מהפרויקטים אף חורגים מגבולות סעודיה, עם פריסת פעילות באיחוד האמירויות. הבחירה בסעודיה אינה מקרית. מדובר במדינה שניחנת בשטח עצום, גישה נוחה לאנרגיה זולה והחשוב מכל – מימון נדיב ורגולציה נוחה. בעוד שבמערב קיימות מגבלות רבות, סעודיה מציעה פתרון כולל: אירוח תשתית חומרה, ניהול פעילות מקומית, ומתן אפשרות לחברות גלובליות לפעול בקצב ובקנה מידה שונים לגמרי.
הצירוף בין שבבי AI מתקדמים (כגון סדרת Blackwell של Nvidia), מרכזי נתונים רבי-עוצמה ושותפויות ממשלתיות הופך את סעודיה לא רק ללקוחה אלא לשחקנית תשתית. נכון לשנת 2025 דווח כי Humain כבר קיבלה את המשלוח הראשון של אלפי שבבים מתקדמים, בהסכמה רגולטורית מהאמריקאים, עם מגבלות שנועדו למנוע העברת טכנולוגיה לסין.
ישראל עדיין בזירה, אך צריכה להגביר הילוך
חשוב להבהיר: ישראל אינה מחוץ למגרש. עם תעשיית סטארט-אפים עשירה, מעל 2,000 חברות AI פעילות ותרומה מהותית לעולמות הביטחוניים והאזרחיים, ישראל היא עדיין מוקד גלובלי לחדשנות. אלא שתחום התשתיות הפיזיות של AI – כוח חישוב, מרכזי נתונים גדולים ושליטה בשרשראות ייצור של שבבים, הוא תחום שבו נדרשת קפיצת מדרגה. תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית שהושקה בישראל כוללת השקעות במחקר, יישומים אזרחיים וביטחוניים, ופיתוח ידע, אך לא כוללת בשלב זה מהלך כולל להקמת תשתית חישוב לאומית בקנה מידה שמתקרב לפרויקטים המפרציים. לפי נתוני Deloitte, רק כ-13% מההשקעות בתחום מופנים כיום בישראל לתשתית חומרה וענן.
- האנליסט שהפך לגורו: "מסיבת ה-AI התחילה ואנחנו רק בהתחלה"
- "אנליסט AI" - מי החברה שמנסה להחליף אנליסטים ומנהלי השקעות בבינה מלאכותית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השליטה בתשתית החישוב, כלומר ביכולת לאמן מודלים מתקדמים בצורה עצמאית, להחזיק במאגרים מאובטחים, ולהפעיל עיבוד מקומי ללא תלות בשחקנים חיצוניים, הופכת לאחד המרכיבים הקריטיים בכלכלה ובביטחון. סעודיה מזהה את זה ופועלת בנחישות. ישראל, עם כל ההובלה בתחומים אחרים, עדיין מתמקדת בעיקר בשכבת האפליקציה. מבחינה ביטחונית, ההשלכות ברורות: היכולת לאמן מודלים גדולים, לנהל דאטה סנטרים עם רמת אבטחה גבוהה, ולשלוט במעבדות עיבוד מקומיות, לא נופלת בחשיבותה מהחזקת צי או מערך מטוסי חמקן. תשתית חישוב היא תשתית אסטרטגית.
