לא נושאות בנטל - המלחמה סידרה לרשתות המזון ולספקים רבעון נהדר
מלחמת חרבות ברזל הביאה להאטה בחלק ניכר מהחברות במשק. כך למשל תחום הנדל"ן, תחום הרכב ותחומים נוספים שהציגו תוצאות כספיות חלשות ברבעון הראשון של השנה.
יוצאי דופן היו חברות ויבואניות המזון. הסיבה העיקרית לרבעון הראשון החלומי הוא כמובן העובדה שטסו הרבה פחות לחו"ל מה שהגביר את הצריכה הכללית של מזון. סיבה נוספת היא מצבי החירום שהיו שהביאו לכך שרבים אגרו בבתים כמויות של מזון ושתיה.
בניגוד לעליות מחירים שמגולגלות תמיד על הלקוח, ירידות מחיר נשארו בכיסם של החברות. רמי לוי, שופרסל, ויקטורי, סנו, ויוחננוף לא זוכרים רבעון טוב כזה.
סנו
הרווח הגולמי של סנו טס ברבעון ל-39.1% לעומת 34.3% ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים העיקריים לעלייה ברווח וברווחיות הגולמית הינם: גידול במחזור המכירות בכל מגזרי הפעילות למעט מגזר מוצרים אחרים, שיפור ברווחיות הגולמית של מגזר מוצרי הניקוי כתוצאה משיפור ברווחיות של הפעילות הבינלאומית ובשווקים הקמעונאים בישראל חל שינוי בתמהיל הלקוחות והמוצרים שנמכרו.
במגזר מוצרי הנייר חלה עלייה ברווח וברווחיות שנבעה בעיקר מגידול בהיקף הפעילות והוזלות במחירי חומרי הגלם, זאת בקיזוז עלייה בהוצאות תפעול. מחירי התאית צנחו והביאו לגידול של 600% ברווח התפעולי בתחום ברבעון מ-1.5 מיליון שקל ל-9.3 מיליון שקל. הרווח הנקי של סנו ברבעון הסתכם ב-71 מיליון שח לעומת 54.5 מיליון אשתקד - גידול של 30%.
שופרסל
רשת הקמעונאות הגדולה בישראל הציגה רבעון טוב - הרווח הגולמי עלה מ-25.7% ל-26.3% והרווח התפעולי עלה מ-3.2% ל-3.9%. שופרסל הרוויחה ברבעון הראשון 89 מיליון שקל לעומת 66 ברבעון המקביל אשתקד. יהיה מעניין לעקוב אחרי התוצאות של שופרסל, לאחר השינויים שבוצעו והעברת השליטה לאחים אמיר. ההשלכות עשויות להיות גם למול הרשתות הקמעונאיות האחרות.
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ויקטורי
גם לויקטורי היה רבעון חלומי. הרווח הנקי של ויקטורי עמד על 11.4 מיליון שקל לעומת 8.4 מיליון שקל - גידול של 35%. הרווח התפעולי עמד על 3.7% לעומת 3.2% ברבעון הראשון של 2023. ויקטורי גם הודיעה על השקת מועדון לקוחות האשראי החדש עם מקס מה שעשוי לסייע לה בעתיד.
רמי לוי
ללא ספק המנצחת הגדולה של הרבעון. הרווח הגולמי של רמי לוי עלה ל-24.3% לעומת 21.8%. הרווח הנקי הסתכם ב-62 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל - גידול של 162%. ברמי לוי מסבירים את הגידול החד בשיעור הרווח הגולמי משיפור תנאי הסחר.
מנוע צמיחה שעשוי להיות ברשת רמי לוי הוא רשת סטוק עליו דיווחה החברה. נכון לעכשיו אין עדיין תאריך יעד. חשוב לציין ששוק הסטוק הפך לצפוף עם מובילת שוק אחת מקס סטוק. אפילו פוקס שחתמה לפני מספר שנים זכיון עם גמבו, לא פתחה עדיין סניפים בארץ למעט אילת. אין עדיין בטחון שרמי לוי אכן תכנס לתחום בקרוב.
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
יוחננוף
הרשת הציגה גידול מרשים בהכנסות של 8% למול רבעון ראשון של 23 ורווח של 42.5 מיליון שקל גידול של 29% למול שנה קודמת. יוחננוף מציינת שפעילותה לא נפגעה למעט סניף אחד שעובד באופן חלקי. הפריסה של הסניפים היא בעיקר במרכז הארץ מה שמנע סגירת סניפים במלחמה.
דיפלומט
החברה היחידה שהציגה ירידה ואפילו משמעותית למול 2023 הייתה דיפלומט. הרווח הנקי של דיפלומט נחתך ל-6 מיליון שקל לעומת 19 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הפער היה בהסכמה עם רשות התחרות על תשלום עיצומים כספיים בסך כולל של כ-9 מיליון שקל בגין הפרות לכאורה של הוראות החוק לקידום התחרות בענף המזון. עדיין גם בנטרול הקנס דיפלומט היא היחידה שלא הציגה דוח טוב מכל יבואניות המזון ורשתות השיווק.
- 3.חוצפנים (ל"ת)30/05/2024 11:59הגב לתגובה זו
- 2.לא יוצאים לחו"ל זוללים מול הקופסה (ל"ת)מועלם 30/05/2024 11:52הגב לתגובה זו
- 1.Ron DeSantis 30/05/2024 11:39הגב לתגובה זובזמן ששבויים מתים בעזה וחיילים נהגים בן יונה שפץ בריכה פרטית על חשבון המדינה

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
