סופרמרקט
צילום: טוויטר

לא נושאות בנטל - המלחמה סידרה לרשתות המזון ולספקים רבעון נהדר

רונן קרסו | (3)

מלחמת חרבות ברזל הביאה להאטה בחלק ניכר מהחברות במשק. כך למשל תחום הנדל"ן, תחום הרכב ותחומים נוספים שהציגו תוצאות כספיות חלשות ברבעון הראשון של השנה.

יוצאי דופן היו חברות ויבואניות המזון. הסיבה העיקרית לרבעון הראשון החלומי הוא כמובן העובדה שטסו הרבה פחות לחו"ל מה שהגביר את הצריכה הכללית של מזון. סיבה נוספת היא מצבי החירום שהיו שהביאו לכך שרבים אגרו בבתים כמויות של מזון ושתיה.

בניגוד לעליות מחירים שמגולגלות תמיד על הלקוח, ירידות מחיר נשארו בכיסם של החברות. רמי לוי, שופרסל, ויקטורי, סנו, ויוחננוף לא זוכרים רבעון טוב כזה.

סנו

הרווח הגולמי של סנו טס ברבעון ל-39.1% לעומת 34.3% ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים העיקריים לעלייה ברווח וברווחיות הגולמית הינם: גידול במחזור המכירות בכל מגזרי הפעילות למעט מגזר מוצרים אחרים, שיפור ברווחיות הגולמית של מגזר מוצרי הניקוי כתוצאה משיפור ברווחיות של הפעילות הבינלאומית ובשווקים הקמעונאים בישראל חל שינוי בתמהיל הלקוחות והמוצרים שנמכרו.

במגזר מוצרי הנייר חלה עלייה ברווח וברווחיות שנבעה בעיקר מגידול בהיקף הפעילות והוזלות במחירי חומרי הגלם, זאת בקיזוז עלייה בהוצאות תפעול. מחירי התאית צנחו והביאו לגידול של 600% ברווח התפעולי בתחום ברבעון מ-1.5 מיליון שקל ל-9.3 מיליון שקל. הרווח הנקי של סנו ברבעון הסתכם ב-71 מיליון שח לעומת 54.5 מיליון אשתקד - גידול של 30%.

שופרסל

רשת הקמעונאות הגדולה בישראל הציגה רבעון טוב - הרווח הגולמי עלה מ-25.7% ל-26.3% והרווח התפעולי עלה מ-3.2% ל-3.9%. שופרסל הרוויחה ברבעון הראשון 89 מיליון שקל לעומת 66 ברבעון המקביל אשתקד. יהיה מעניין לעקוב אחרי התוצאות של שופרסל, לאחר השינויים שבוצעו והעברת השליטה לאחים אמיר. ההשלכות עשויות להיות גם למול הרשתות הקמעונאיות האחרות.

ויקטורי

גם לויקטורי היה רבעון חלומי. הרווח הנקי של ויקטורי עמד על 11.4 מיליון שקל לעומת 8.4 מיליון שקל - גידול של 35%. הרווח התפעולי עמד על 3.7% לעומת 3.2% ברבעון הראשון של 2023. ויקטורי גם הודיעה על השקת מועדון לקוחות האשראי החדש עם מקס מה שעשוי לסייע לה בעתיד.

רמי לוי

ללא ספק המנצחת הגדולה של הרבעון. הרווח הגולמי של רמי לוי עלה ל-24.3% לעומת 21.8%. הרווח הנקי הסתכם ב-62 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל - גידול של 162%. ברמי לוי מסבירים את הגידול החד בשיעור הרווח הגולמי משיפור תנאי הסחר.

מנוע צמיחה שעשוי להיות ברשת רמי לוי הוא רשת סטוק עליו דיווחה החברה. נכון לעכשיו אין עדיין תאריך יעד. חשוב לציין ששוק הסטוק הפך לצפוף עם מובילת שוק אחת מקס סטוק. אפילו פוקס שחתמה לפני מספר שנים זכיון עם גמבו, לא פתחה עדיין סניפים בארץ למעט אילת. אין עדיין בטחון שרמי לוי אכן תכנס לתחום בקרוב.

קיראו עוד ב"בארץ"

יוחננוף

הרשת הציגה גידול מרשים בהכנסות של 8% למול רבעון ראשון של 23 ורווח של 42.5 מיליון שקל גידול של 29% למול שנה קודמת. יוחננוף מציינת שפעילותה לא נפגעה למעט סניף אחד שעובד באופן חלקי. הפריסה של הסניפים היא בעיקר במרכז הארץ מה שמנע סגירת סניפים במלחמה.

דיפלומט

החברה היחידה שהציגה ירידה ואפילו משמעותית למול 2023 הייתה דיפלומט. הרווח הנקי של דיפלומט נחתך ל-6 מיליון שקל לעומת 19 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הפער היה בהסכמה עם רשות התחרות על תשלום עיצומים כספיים בסך כולל של כ-9 מיליון שקל בגין הפרות לכאורה של הוראות החוק לקידום התחרות בענף המזון. עדיין גם בנטרול הקנס דיפלומט היא היחידה שלא הציגה דוח טוב מכל יבואניות המזון ורשתות השיווק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חוצפנים (ל"ת)
    30/05/2024 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא יוצאים לחו"ל זוללים מול הקופסה (ל"ת)
    מועלם 30/05/2024 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Ron DeSantis 30/05/2024 11:39
    הגב לתגובה זו
    בזמן ששבויים מתים בעזה וחיילים נהגים בן יונה שפץ בריכה פרטית על חשבון המדינה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".