סופרמרקט
צילום: טוויטר

לא נושאות בנטל - המלחמה סידרה לרשתות המזון ולספקים רבעון נהדר

רונן קרסו | (3)

מלחמת חרבות ברזל הביאה להאטה בחלק ניכר מהחברות במשק. כך למשל תחום הנדל"ן, תחום הרכב ותחומים נוספים שהציגו תוצאות כספיות חלשות ברבעון הראשון של השנה.

יוצאי דופן היו חברות ויבואניות המזון. הסיבה העיקרית לרבעון הראשון החלומי הוא כמובן העובדה שטסו הרבה פחות לחו"ל מה שהגביר את הצריכה הכללית של מזון. סיבה נוספת היא מצבי החירום שהיו שהביאו לכך שרבים אגרו בבתים כמויות של מזון ושתיה.

בניגוד לעליות מחירים שמגולגלות תמיד על הלקוח, ירידות מחיר נשארו בכיסם של החברות. רמי לוי, שופרסל, ויקטורי, סנו, ויוחננוף לא זוכרים רבעון טוב כזה.

סנו

הרווח הגולמי של סנו טס ברבעון ל-39.1% לעומת 34.3% ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים העיקריים לעלייה ברווח וברווחיות הגולמית הינם: גידול במחזור המכירות בכל מגזרי הפעילות למעט מגזר מוצרים אחרים, שיפור ברווחיות הגולמית של מגזר מוצרי הניקוי כתוצאה משיפור ברווחיות של הפעילות הבינלאומית ובשווקים הקמעונאים בישראל חל שינוי בתמהיל הלקוחות והמוצרים שנמכרו.

במגזר מוצרי הנייר חלה עלייה ברווח וברווחיות שנבעה בעיקר מגידול בהיקף הפעילות והוזלות במחירי חומרי הגלם, זאת בקיזוז עלייה בהוצאות תפעול. מחירי התאית צנחו והביאו לגידול של 600% ברווח התפעולי בתחום ברבעון מ-1.5 מיליון שקל ל-9.3 מיליון שקל. הרווח הנקי של סנו ברבעון הסתכם ב-71 מיליון שח לעומת 54.5 מיליון אשתקד - גידול של 30%.

שופרסל

רשת הקמעונאות הגדולה בישראל הציגה רבעון טוב - הרווח הגולמי עלה מ-25.7% ל-26.3% והרווח התפעולי עלה מ-3.2% ל-3.9%. שופרסל הרוויחה ברבעון הראשון 89 מיליון שקל לעומת 66 ברבעון המקביל אשתקד. יהיה מעניין לעקוב אחרי התוצאות של שופרסל, לאחר השינויים שבוצעו והעברת השליטה לאחים אמיר. ההשלכות עשויות להיות גם למול הרשתות הקמעונאיות האחרות.

ויקטורי

גם לויקטורי היה רבעון חלומי. הרווח הנקי של ויקטורי עמד על 11.4 מיליון שקל לעומת 8.4 מיליון שקל - גידול של 35%. הרווח התפעולי עמד על 3.7% לעומת 3.2% ברבעון הראשון של 2023. ויקטורי גם הודיעה על השקת מועדון לקוחות האשראי החדש עם מקס מה שעשוי לסייע לה בעתיד.

רמי לוי

ללא ספק המנצחת הגדולה של הרבעון. הרווח הגולמי של רמי לוי עלה ל-24.3% לעומת 21.8%. הרווח הנקי הסתכם ב-62 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל - גידול של 162%. ברמי לוי מסבירים את הגידול החד בשיעור הרווח הגולמי משיפור תנאי הסחר.

מנוע צמיחה שעשוי להיות ברשת רמי לוי הוא רשת סטוק עליו דיווחה החברה. נכון לעכשיו אין עדיין תאריך יעד. חשוב לציין ששוק הסטוק הפך לצפוף עם מובילת שוק אחת מקס סטוק. אפילו פוקס שחתמה לפני מספר שנים זכיון עם גמבו, לא פתחה עדיין סניפים בארץ למעט אילת. אין עדיין בטחון שרמי לוי אכן תכנס לתחום בקרוב.

קיראו עוד ב"בארץ"

יוחננוף

הרשת הציגה גידול מרשים בהכנסות של 8% למול רבעון ראשון של 23 ורווח של 42.5 מיליון שקל גידול של 29% למול שנה קודמת. יוחננוף מציינת שפעילותה לא נפגעה למעט סניף אחד שעובד באופן חלקי. הפריסה של הסניפים היא בעיקר במרכז הארץ מה שמנע סגירת סניפים במלחמה.

דיפלומט

החברה היחידה שהציגה ירידה ואפילו משמעותית למול 2023 הייתה דיפלומט. הרווח הנקי של דיפלומט נחתך ל-6 מיליון שקל לעומת 19 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הפער היה בהסכמה עם רשות התחרות על תשלום עיצומים כספיים בסך כולל של כ-9 מיליון שקל בגין הפרות לכאורה של הוראות החוק לקידום התחרות בענף המזון. עדיין גם בנטרול הקנס דיפלומט היא היחידה שלא הציגה דוח טוב מכל יבואניות המזון ורשתות השיווק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חוצפנים (ל"ת)
    30/05/2024 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא יוצאים לחו"ל זוללים מול הקופסה (ל"ת)
    מועלם 30/05/2024 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Ron DeSantis 30/05/2024 11:39
    הגב לתגובה זו
    בזמן ששבויים מתים בעזה וחיילים נהגים בן יונה שפץ בריכה פרטית על חשבון המדינה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.