סופרמרקט
צילום: טוויטר

לא נושאות בנטל - המלחמה סידרה לרשתות המזון ולספקים רבעון נהדר

רונן קרסו | (3)

מלחמת חרבות ברזל הביאה להאטה בחלק ניכר מהחברות במשק. כך למשל תחום הנדל"ן, תחום הרכב ותחומים נוספים שהציגו תוצאות כספיות חלשות ברבעון הראשון של השנה.

יוצאי דופן היו חברות ויבואניות המזון. הסיבה העיקרית לרבעון הראשון החלומי הוא כמובן העובדה שטסו הרבה פחות לחו"ל מה שהגביר את הצריכה הכללית של מזון. סיבה נוספת היא מצבי החירום שהיו שהביאו לכך שרבים אגרו בבתים כמויות של מזון ושתיה.

בניגוד לעליות מחירים שמגולגלות תמיד על הלקוח, ירידות מחיר נשארו בכיסם של החברות. רמי לוי, שופרסל, ויקטורי, סנו, ויוחננוף לא זוכרים רבעון טוב כזה.

סנו

הרווח הגולמי של סנו טס ברבעון ל-39.1% לעומת 34.3% ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים העיקריים לעלייה ברווח וברווחיות הגולמית הינם: גידול במחזור המכירות בכל מגזרי הפעילות למעט מגזר מוצרים אחרים, שיפור ברווחיות הגולמית של מגזר מוצרי הניקוי כתוצאה משיפור ברווחיות של הפעילות הבינלאומית ובשווקים הקמעונאים בישראל חל שינוי בתמהיל הלקוחות והמוצרים שנמכרו.

במגזר מוצרי הנייר חלה עלייה ברווח וברווחיות שנבעה בעיקר מגידול בהיקף הפעילות והוזלות במחירי חומרי הגלם, זאת בקיזוז עלייה בהוצאות תפעול. מחירי התאית צנחו והביאו לגידול של 600% ברווח התפעולי בתחום ברבעון מ-1.5 מיליון שקל ל-9.3 מיליון שקל. הרווח הנקי של סנו ברבעון הסתכם ב-71 מיליון שח לעומת 54.5 מיליון אשתקד - גידול של 30%.

שופרסל

רשת הקמעונאות הגדולה בישראל הציגה רבעון טוב - הרווח הגולמי עלה מ-25.7% ל-26.3% והרווח התפעולי עלה מ-3.2% ל-3.9%. שופרסל הרוויחה ברבעון הראשון 89 מיליון שקל לעומת 66 ברבעון המקביל אשתקד. יהיה מעניין לעקוב אחרי התוצאות של שופרסל, לאחר השינויים שבוצעו והעברת השליטה לאחים אמיר. ההשלכות עשויות להיות גם למול הרשתות הקמעונאיות האחרות.

ויקטורי

גם לויקטורי היה רבעון חלומי. הרווח הנקי של ויקטורי עמד על 11.4 מיליון שקל לעומת 8.4 מיליון שקל - גידול של 35%. הרווח התפעולי עמד על 3.7% לעומת 3.2% ברבעון הראשון של 2023. ויקטורי גם הודיעה על השקת מועדון לקוחות האשראי החדש עם מקס מה שעשוי לסייע לה בעתיד.

רמי לוי

ללא ספק המנצחת הגדולה של הרבעון. הרווח הגולמי של רמי לוי עלה ל-24.3% לעומת 21.8%. הרווח הנקי הסתכם ב-62 מיליון שקל לעומת 24 מיליון שקל - גידול של 162%. ברמי לוי מסבירים את הגידול החד בשיעור הרווח הגולמי משיפור תנאי הסחר.

מנוע צמיחה שעשוי להיות ברשת רמי לוי הוא רשת סטוק עליו דיווחה החברה. נכון לעכשיו אין עדיין תאריך יעד. חשוב לציין ששוק הסטוק הפך לצפוף עם מובילת שוק אחת מקס סטוק. אפילו פוקס שחתמה לפני מספר שנים זכיון עם גמבו, לא פתחה עדיין סניפים בארץ למעט אילת. אין עדיין בטחון שרמי לוי אכן תכנס לתחום בקרוב.

קיראו עוד ב"בארץ"

יוחננוף

הרשת הציגה גידול מרשים בהכנסות של 8% למול רבעון ראשון של 23 ורווח של 42.5 מיליון שקל גידול של 29% למול שנה קודמת. יוחננוף מציינת שפעילותה לא נפגעה למעט סניף אחד שעובד באופן חלקי. הפריסה של הסניפים היא בעיקר במרכז הארץ מה שמנע סגירת סניפים במלחמה.

דיפלומט

החברה היחידה שהציגה ירידה ואפילו משמעותית למול 2023 הייתה דיפלומט. הרווח הנקי של דיפלומט נחתך ל-6 מיליון שקל לעומת 19 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הפער היה בהסכמה עם רשות התחרות על תשלום עיצומים כספיים בסך כולל של כ-9 מיליון שקל בגין הפרות לכאורה של הוראות החוק לקידום התחרות בענף המזון. עדיין גם בנטרול הקנס דיפלומט היא היחידה שלא הציגה דוח טוב מכל יבואניות המזון ורשתות השיווק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חוצפנים (ל"ת)
    30/05/2024 11:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא יוצאים לחו"ל זוללים מול הקופסה (ל"ת)
    מועלם 30/05/2024 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    Ron DeSantis 30/05/2024 11:39
    הגב לתגובה זו
    בזמן ששבויים מתים בעזה וחיילים נהגים בן יונה שפץ בריכה פרטית על חשבון המדינה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.