פרשת שמיני: אל מול הלא נודע לפעמים מוטב לשתוק
לאחר שפרשת השבוע הקודמת עסקה בדיני הקורבנות ובחנוכת המשכן, פרשת השבוע הנוכחית ממשיכה בענייני חנוכת המשכן, ומות שני בני אהרון. באופן מפתיע, להודעה על מות בניו, אהרון בוחר להגיב בשתיקה. תגובתו, מלמדת אותנו רבות, על חשיבותה של השתיקה על פני הדיבור, במיוחד במצב שבו עומדים אל מול כוחות גדולים ובלתי מובנים.
פרשתנו, עוסקת ביום השמיני שלאחר תום שבעת ימי המילואים, במהלכם הקדיש משה את אהרון ובניו לתפקיד הכהונה. היום השמיני, נועד לחנוכת המשכן ותחילה מתנהל כמתוכנן, אהרן ובניו מקריבים את הקורבנות המיוחדים ליום זה, משה ואהרן יוצאים לברך את העם, וה' מתגלה לבני ישראל.
חנוכת המשכן מגיעה לשיאה כשהעם רואים את הקורבנות נאכלים על ידי האש, "וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם". אולם, בדיוק בשיא האירוע מספרת התורה על מות בני אהרון, נדב ואביהוא, "וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'".
הקרבת האש הזרה של נדב ואביהוא מביאה למותם, קולמוסים רבים נשתברו בשאלה מדוע מתו בני אהרון? לא נעסוק בשאלה זו. נסתפק בהבנה המקובלת שחטאם היה להקריב אש זרה שלא היתה חלק מציווי ה'.
- פרשת במדבר: להיות עשיר או מלך?
- פרשת בהר בחוקתי: עולם בלי רבית, ועם תספורת כל שבע שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תגובת אהרון לטרגדיה
סוגיה נוספת שהעסיקה את הפרשנים היא תגובת אהרון למות שני בניו הגדולים. לאחר האירוע, משה פונה אל אהרון בניסיון לנחם אותו, "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל־פְּנֵי כָל־הָעָם אֶכָּבֵד. תגובת אהרון לטרגדיה מתוארת בתורה בתמציתיות יוצאת דופן, "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן".
הפרשנים, ניסו להבין מה הסיבה שבפשרה שותק אהרון, האם יש בשתיקתו בכדי קבלת הדין או שתיקה של כעס אינסופי או שמא פשוט תגובה סבירה של הלם ופחד?. נראה לי, שגם מבלי לעמוד על טיב השתיקה של אהרון, אין ספק ששתיקתו המתוארת בתמציתיות, נשמעת באופן פרדוקסלי בצורה חדה וברורה.
אם כן מה יש בה באותה שתיקה רועמת של אהרון? נראה שאל מול הבלתי יודע והנעלם, אהרון מבין שלא תמיד יש מה להגיד ולומר. מילים לא יוכלו לתאר את שעבר, כל דבר שיאמר רק יפחית או יגרע מגודל האירוע. מאהרון אנחנו למדים מה כוחה של שתיקה, אל מול דברים עצומים ולא מובנים, אין בה בשתיקה הכנעה, אלא הבנה כי לא על הכול צריך לומר מה שהוא.
- מנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
חשיבות השתיקה על פני הדיבור
ביטויים רבים נתייחדו לעדיפות של השתיקה על פני הדיבור, כדוגמת הביטוי התלמודי "מלה בסלע משתוקא בתרין", כלומר מילה בסלע שתיקה בשניים. על אף השימוש השגוי הרווח בימינו בתחילתו של הביטוי, משמעותו המקורית היא כי לשתיקה ערך כפול מלמילה. לפעמים שתיקה היא התשובה הטובה ביותר לסוגיות שנות, ובמיוחד לכאלו שאין ביכולתנו לתת עליהם תשובה.
נדמה לי שמדובר במסר חשוב גם בימינו, שתיקה אינה דבר רע והיא לא נתפסת כחולשה כלל ועיקר, ואף להפך היא עשויה להתברר כעצמה. לא על הכל אנחנו יודעים לתת תשובות, ולפעמים לשתוק או לומר בצורה פשוטה שאנחנו לא יודעים, זאת התשובה המושכלת ביותר.
לפעמים אנשים מתחומים רבים נדרשים לשאלות שאין ביכולתם לענות עליהם, לא מחוסר ידע או השכלה, אלא פשוט מכיוון שרב הנסתר על הגלוי. על כן, מוטב אם במקום לנסות לנבא או לנחש, יגידו כי הם פשוט לא יודעים. הפרשה מלמדת אותנו כי השתיקה אינה חולשה כלל, והיא לא מעידה במאום על כך, ואף עשויה להתברר כתשובה טובה יותר.
המסר הזה, חשוב במיוחד בזמנים מעין אלו, בהם אנחנו נציבים אל מול אירוע שבשלב זה בסוגיות רבות, רב הנסתר על הגלוי. פעמים רבות, אנחנו רואים כי פרשנים מבעים את דעתם באופן נחרץ, למרות שלעתים דבריהם לא מבוססים על ידע או הבנה, אלא פשוט נובעים מהצורך להשמיע ולהישמע.
זה נכון, גם בתחום שלנו, בו מתנבאים אנשים חדשות לבקרים על עתיד השוק, וממליצים לקנות או למכור, להגדיל או להקטין. לכן, מוטב אם כולנו, נקבל על עצמנו את דברי אהרון ונחשוב מספר פעמים האם נחוץ לכתוב ולומר את הדברים.
- 9.יוני 19/04/2020 08:57הגב לתגובה זומעניין לקרוא כל שבוע התוכן יפה חדש ואקטואלי
- 8.טור מצויין תודה (ל"ת)דני 17/04/2020 21:34הגב לתגובה זו
- 7.שירן 17/04/2020 15:03הגב לתגובה זותודה לאיתן !
- 6.אכן 17/04/2020 14:29הגב לתגובה זושתיקה שווה זהב,סייג לחכמה שתיקה,וכ"כ ,יפה שתיקה לחכמים!
- 5.ישר כוח (ל"ת)רמי 17/04/2020 13:52הגב לתגובה זו
- 4.איתמר 17/04/2020 13:51הגב לתגובה זוכתבת נהדר! כרגיל!
- 3.חיימון 17/04/2020 13:39הגב לתגובה זואוהב לקרוא את דברי התורה שלך על פרשת השבוע.
- 2.משקיע 17/04/2020 13:01הגב לתגובה זוקורונה צריכים לקרוא את זה. למשל נפתלי בנט ויאיר לפיד
- 1.צבי 17/04/2020 10:44הגב לתגובה זושתיקה שווה זהב
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
