תורה, פרשת שבוע
צילום: יחצ
פרשת השבוע

פרשת שמיני: אל מול הלא נודע לפעמים מוטב לשתוק

מה ניתן ללמוד משתיקתו של אהרון נוכח מות שני בניו הגדולים, למה לפעמים שתיקה היא התשובה הטובה ביותר לשאלות רבות, ולמה אלו ששתקו עם תחילת התפרצות הקורונה התגלו כחכמים? 
איתן גרסטנפלד | (9)

לאחר שפרשת השבוע הקודמת עסקה בדיני הקורבנות ובחנוכת המשכן, פרשת השבוע הנוכחית ממשיכה בענייני חנוכת המשכן, ומות שני בני אהרון. באופן מפתיע, להודעה על מות בניו, אהרון בוחר להגיב בשתיקה. תגובתו, מלמדת אותנו רבות, על חשיבותה של השתיקה על פני הדיבור, במיוחד במצב שבו עומדים אל מול כוחות גדולים ובלתי מובנים.

פרשתנו, עוסקת ביום השמיני שלאחר תום שבעת ימי המילואים, במהלכם הקדיש משה את אהרון ובניו לתפקיד הכהונה. היום השמיני, נועד לחנוכת המשכן ותחילה מתנהל כמתוכנן, אהרן ובניו מקריבים את הקורבנות המיוחדים ליום זה, משה ואהרן יוצאים לברך את העם, וה' מתגלה לבני ישראל.

חנוכת המשכן מגיעה לשיאה כשהעם רואים את הקורבנות נאכלים על ידי האש, "וַיַּרְא כָּל־הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם". אולם, בדיוק בשיא האירוע מספרת התורה על מות בני אהרון, נדב ואביהוא, "וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'".

הקרבת האש הזרה של נדב ואביהוא מביאה למותם, קולמוסים רבים נשתברו בשאלה מדוע מתו בני אהרון? לא נעסוק בשאלה זו. נסתפק בהבנה המקובלת שחטאם היה להקריב אש זרה שלא היתה חלק מציווי ה'.

תגובת אהרון לטרגדיה

סוגיה נוספת שהעסיקה את הפרשנים היא תגובת אהרון למות שני בניו הגדולים. לאחר האירוע, משה פונה אל אהרון בניסיון לנחם אותו, "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר־דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל־פְּנֵי כָל־הָעָם אֶכָּבֵד. תגובת אהרון לטרגדיה מתוארת בתורה בתמציתיות יוצאת דופן, "וַיִּדֹּם אַהֲרֹן".

הפרשנים, ניסו להבין מה הסיבה שבפשרה שותק אהרון, האם יש בשתיקתו בכדי קבלת הדין או שתיקה של כעס אינסופי או שמא פשוט תגובה סבירה של הלם ופחד?. נראה לי, שגם מבלי לעמוד על טיב השתיקה של אהרון, אין ספק ששתיקתו המתוארת בתמציתיות, נשמעת באופן פרדוקסלי בצורה חדה וברורה.

אם כן מה יש בה באותה שתיקה רועמת של אהרון? נראה שאל מול הבלתי יודע והנעלם, אהרון מבין שלא תמיד יש מה להגיד ולומר. מילים לא יוכלו לתאר את שעבר, כל דבר שיאמר רק יפחית או יגרע מגודל האירוע. מאהרון אנחנו למדים מה כוחה של שתיקה, אל מול דברים עצומים ולא מובנים, אין בה בשתיקה הכנעה, אלא הבנה כי לא על הכול צריך לומר מה שהוא.

קיראו עוד ב"בארץ"

חשיבות השתיקה על פני הדיבור

ביטויים רבים נתייחדו לעדיפות של השתיקה על פני הדיבור, כדוגמת הביטוי התלמודי "מלה בסלע משתוקא בתרין", כלומר מילה בסלע שתיקה בשניים. על אף השימוש השגוי הרווח בימינו בתחילתו של הביטוי, משמעותו המקורית היא כי לשתיקה ערך כפול מלמילה. לפעמים שתיקה היא התשובה הטובה ביותר לסוגיות שנות, ובמיוחד לכאלו שאין ביכולתנו לתת עליהם תשובה.

נדמה לי שמדובר במסר חשוב גם בימינו, שתיקה אינה דבר רע והיא לא נתפסת כחולשה כלל ועיקר, ואף להפך היא עשויה להתברר כעצמה. לא על הכל אנחנו יודעים לתת תשובות, ולפעמים לשתוק או לומר בצורה פשוטה שאנחנו לא יודעים, זאת התשובה המושכלת ביותר.

לפעמים אנשים מתחומים רבים נדרשים לשאלות שאין ביכולתם לענות עליהם, לא  מחוסר ידע או השכלה, אלא פשוט מכיוון שרב הנסתר על הגלוי. על כן, מוטב אם במקום לנסות לנבא או לנחש, יגידו כי הם פשוט לא יודעים. הפרשה מלמדת אותנו כי השתיקה אינה חולשה כלל, והיא לא מעידה במאום על כך, ואף עשויה להתברר כתשובה טובה יותר.

המסר הזה, חשוב במיוחד בזמנים מעין אלו, בהם אנחנו נציבים אל מול אירוע שבשלב זה בסוגיות רבות, רב הנסתר על הגלוי. פעמים רבות, אנחנו רואים כי פרשנים מבעים את דעתם באופן נחרץ, למרות שלעתים דבריהם לא מבוססים על ידע או הבנה, אלא פשוט נובעים מהצורך להשמיע ולהישמע.

זה נכון, גם בתחום שלנו, בו מתנבאים אנשים חדשות לבקרים על עתיד השוק, וממליצים לקנות או למכור, להגדיל או להקטין. לכן, מוטב אם כולנו, נקבל על עצמנו את דברי אהרון ונחשוב מספר פעמים האם נחוץ לכתוב ולומר את הדברים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יוני 19/04/2020 08:57
    הגב לתגובה זו
    מעניין לקרוא כל שבוע התוכן יפה חדש ואקטואלי
  • 8.
    טור מצויין תודה (ל"ת)
    דני 17/04/2020 21:34
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שירן 17/04/2020 15:03
    הגב לתגובה זו
    תודה לאיתן !
  • 6.
    אכן 17/04/2020 14:29
    הגב לתגובה זו
    שתיקה שווה זהב,סייג לחכמה שתיקה,וכ"כ ,יפה שתיקה לחכמים!
  • 5.
    ישר כוח (ל"ת)
    רמי 17/04/2020 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    איתמר 17/04/2020 13:51
    הגב לתגובה זו
    כתבת נהדר! כרגיל!
  • 3.
    חיימון 17/04/2020 13:39
    הגב לתגובה זו
    אוהב לקרוא את דברי התורה שלך על פרשת השבוע.
  • 2.
    משקיע 17/04/2020 13:01
    הגב לתגובה זו
    קורונה צריכים לקרוא את זה. למשל נפתלי בנט ויאיר לפיד
  • 1.
    צבי 17/04/2020 10:44
    הגב לתגובה זו
    שתיקה שווה זהב
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.