פרשת בא: הצורך להגן על זכויות החלשים
בפרשה הקודמת, עומד משה בפני פרעה, פרעה מנגד לבקשת משה ובכך מתחילות מכות מצרים. בתחילת פרשת השבוע הנוכחית עומדים משה ואהרון פעם נוספת בפני פרעה לאחר מרבית המכות: "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל־פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה־אָמַר ה' אֱלֹקי הָעִבְרִים עַד־מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי".
משה ניצב אל מול פרעה, ומבקש את שחרורם של בני עמו מן העבדות. למעשה, זועק משה את זעקת החירות של בני ישראל שלא יכולים לזעוק מקוצר רוח. משה מדבר בשם בני ישראל אף שהם אינם מעוניינים בכך. העובדה שהוא בא מבחוץ, ולא נולד לתוך עולם העבדות מאפשרת לו לדרוש את שחרור בני ישראל.
בדומה לצוואת יעקב וכפי שהדבר מתבטא במצוות רבות, התורה מציבה לנו תשתית נרחבת לדרישה מוסרית מהאדם. הדבר נכון, לגבי שאלות מוסריות כבדות משקל, אך גם לגבי זכויות עובדים והגנה על החלש. לחלשים במקרים רבים אין את היכולת להתגונן מפני עושק ועוולות, בגלל ההתעסקות ההישרדותית שלו. על כן, באים דבריו של משה ללמד על הצורך להגן על החלש ועל זכויותיו, גם אם הוא עצמו לא עומד על כך.
בימינו, אמנם קיימים חוקים רבים אשר מטרתם להגן על זכויות העובדים ככלל, ועל השכבות החלשות בפרט. אך, לעתים רבות מנצלים בעלי עסקים את הצורך הנואש של אנשים בפרנסה ובעבודה, ופוגעים בתנאיהם. פרשתנו מלמדת אותנו על הצורך להחיל נורמות מוסריות של הגנה על החלשים ולפעול ביד חזקה, כנגד מי שמפר אותם.
- פרשת תרומה: הגיוס הראשון בתורה; מודל חדש של שותפות
- פרשת משפטים: צמצום פערים ודאגה לחלשים; ואיך זה קשור לשכר המנהלים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לנורמות ההתנהגות, יש רגולציה שפועלת במטרה למנוע פגיעה בחלשים. בשוק ההון למשל, רשות ניירות ערך מופקדת על כך שהשוק יתנהל בצורה תקינה, שהמשקיעים הקטנים לא ייפגעו ביחס למשקיעים המתוחכמים.
"שלח את עמי" - קריאה לחירות
הקריאה של משה "שלח את עמי" שימשה במהלך ההיסטוריה כסיסמא של מאבקים רבים לחריות ולשוויון זכויות. כך, המשפט הפך לאחד מסמלי המאבק של השחורים בארה"ב כנגד הגזענות בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. הסיסמא ליוותה גם את מאבקם של יהודי ברית המועצות לעלות ארצה אל מחוץ למסך הברזל.
- 13.טל 01/02/2020 22:39הגב לתגובה זואין דוגמאות, אין מוסר השכל, קצר מידי.
- 12.חלק מהחלשים בארץ הם בטלנים שמסרבים לעבוד (ל"ת)זבןלון 31/01/2020 19:52הגב לתגובה זו
- 11.שורטיסט רותח מעצבים 31/01/2020 15:04הגב לתגובה זול2018 יזמובר באופן מוחלט .כל מי שחושב שהשוק סיים תיקון קל יזומבר .השוק ייתקן לא יותר מ3332 -23 וימישך מעלה מעלה מעלה חזק וגם אז ייתקן מעט .
- 10.יפה מאוד! (ל"ת)יורי 31/01/2020 14:31הגב לתגובה זו
- 9.שי 31/01/2020 14:31הגב לתגובה זומשה רבינו עשה רבות לעם ישראל .
- 8.איתמר 31/01/2020 13:40הגב לתגובה זוכתבה נהדרת!
- 7.המפלגות 31/01/2020 13:38הגב לתגובה זואף אחד לא אומר שצריך להוריד מיסים ואף אחד לא מתעניין בבורסה הכושלת בעולם . בטוח כל מפלגה חושבת איך לממן לעצמם את השכר על בטלה של חצי שנה . שיצמצמו את מספר חברי הכנסת המיותרים כל מפלגה מצאה לה גימיק להשיג קולות הגדילה לעשות מפלגת בנט שקד עם גיוס חרשת בתקווה שכל החרשים יצביעו להם. כחלון עוזב עם נזקים לכל החיים שלנו. מחכה רק לתיקון הקרוב בבורסה ואצא ממנה לצמיתות. רק דירות בחו"ל. ושביבי וכחול לבן יחפשו פרייארים .
- 6.רמי 31/01/2020 12:40הגב לתגובה זומשבוע לשבוע אני מחכה לקרוא אץעל הקשר בין פרשת השבוע לחיים. יפה מאוד
- 5.דירה = קורת גג 31/01/2020 11:17הגב לתגובה זודירה = קורת גג,היא צורך בסיסי של האדם
- 4.בא 31/01/2020 10:24הגב לתגובה זוהיהודית היא דת חילונית ,10 הדיברות זה כול מה שמבקשים מאיתנו .
- שרון 31/01/2020 14:36הגב לתגובה זוואפשר לבדוק זאת בקלות !! היום בשנת 2020 אפשר לבדוק הכל . גם אני וחברים בדקנו חקרנו . נכון שנאלצנו גם לחזור בתשובה ולקיים את המצוות . בהצלחה
- על הדת השתלטו רבנים מושחתים. (ל"ת)בא 31/01/2020 17:19
- 3.הרשות לניירות ערך 31/01/2020 10:24הגב לתגובה זובתקופת היות לפיד שר האוצר פנתה ח"כ תמר זנדברג לרשות ניירות ערך בדרישה לפרסם מי הרויח משורט על כיל וח"ל וידע על כוונתו של לפיד שלא למכור את כיל. אף איימה שתפנה לבית משפט כמובן ששום תגובה לא פורסמה והיא לא פנתה לבית המשפט. מהעלאת המס על הבורסה נפגעו רק החלשים לא רק שמחירי הדירות עלו . גם המס על חסכונותיהם עלה. כך שהם הפסידו הכי הרבה. ביבי לא יוריד מס לעולם
- 2.בא 31/01/2020 10:02הגב לתגובה זונפשם ושומרים עליהם .כת של בטלנים . יש גם חרדים שמשרתים אבל הם מיעוט .
- 1.בא 31/01/2020 10:00הגב לתגובה זוגם אם לא יצאו ממיצרים ,היינו עבדים . יתכן גם ומדובר בשיעבוד לממשלה ה1.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.