רבים מאתנו נוטים לחשוב שהשכר הוא המרכיב העיקרי שעליו צריך להתמקח לפני חתימה על חוזה. זה נכון, אבל יש עוד מיני הטבות שיכולות לצמצם לנו את ההוצאות החודשיות ולהשאיר אותנו עם הרבה יותר כסף בסוף החודש וגם בפנסיה.

הדבר הראשון שצריך לזכור, כמו בכל דבר אחר בעולם העסקים – וחתימה על חוזה היא אירוע עסקי לכל דבר – זו הפוזיציה שבה מתחילים את המשא ומתן. יש כמובן הבדל בין אם מגיעים באמצעות קורות חיים או שחברה פונה אליכם שתצטרפו לשורותיה. גם אופי התפקיד והדרגה, ניהולית או לא, לרוב משפיעים על נדיבות המעסיק והיכולת להעניק לכם יותר.

חשוב שכשמנהלים את המשא ומתן, לא להיתפס כגרידיים, כי זה יכול, בסופו של דבר, לפגוע בסיכוי לקבל את העבודה. אם יש משהו חשוב לכם, תתעקשו עליו, אבל תלמדו גם לוותר אם צריך. לפחות בתחילה. מנגד, יש דברים שבאמת לא כדאי לוותר עליהם.

הסכם קיבוצי או צו הרחבה

הדבר הראשון שחשוב לדעת זה באיזה שדה פועל המעסיק. ישנם מעסיקים שלא חלים עליהם הסכמים קיבוציים או צווי הרחבה, למעט הצווים שחלים על כלל המשק. יש כאלה שכן, כמו עובדי קבלן או מפעלים, עם צווי הרחבה ספציפים לענף בו הם פועלים.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חשוב לציין, שחברות עם הסכמים קיבוציים, כמו בנקים למשל, בדרך כלל לא נותנות לשנות את ההסכם ומרחב התמרון נמוך יותר בבואכם לבקש הטבות. למה? כי ההסכם הקיבוצי מגלם בתוכו לא מעט הטבות, שניתנות באופן שווה לכל עובדי החברה. עם זאת, ישנן הטבות, כמו למשל 'יום אבא', כלומר לצאת יום אחד מוקדם יותר כדי לבלות עם הילדים, שהיא הטבה שבהחלט ניתן לדון בה.

מה קורה אם המעסיק לא כפוף לצו הרחבה או הסכם קיבוצי?

"מעסיק שלא חל עליו אף צו הרחבה אחר, חייב בצו הרחבה לביטוח פנסיוני במשק, שזה אומר הפרשה עד גובה השכר הממוצע במשק", מסבירה עו"ד נטע ברומברג, ראש מחלקת דיני עבודה במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות'.

"במקרה כזה, כדאי לבדוק האם השכר המבוטח הוא השכר הממוצע במשק או השכר של העובד, שיכול להיות גם מעל לשכר הממוצע", היא אומרת. "זה חשוב לצבירה הפנסיונית וגם לסעיף 14, שקובע אילו כספים ישתחררו גם אם עובד מתפטר".

• רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
• בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...

ימי התראה

ימי התראה מראש הם ימים הקבועים בחוק שבו מעסיק צריך ליידע את העובד על הכוונה לסיים את הקשר ביניהם. זה נכון, גם עבור עובד המעוניין לסיים את תפקידו ויש לו אחריות כלפי מקום עבודתו. ימי ההתראה אומרים כי גם אם הוחלט לסיים את הקשר באופן מיידי, המעסיק צריך לשלם את ימי ההתראה כאילו העובד עבד בפועל.

לרוב, ימי ההתראה ניתנים על פי כמות החודשים בשנה הראשונה של העבודה. כלומר, יום התראה מראש על כל חודש עבודה. לאחר שנה, זמן ההתראה קופץ ל-30 ימים. גם כאן, אפשר לנהל משא ומתן, על מנת להגדיל את הימים ובכך להגדיל את הכסף הניתן לכם בגינם.

"את רף ימי ההתראה תמיד אפשר להעלות. יכול להיות שבתחומים מסוימים העובד יוכל לדאוג לעצמו לסוג של מצנחון זהב. למשל עובד במשכורת קבועה, מה שבטעות מכנים עובד גלובאלי, זכאי ל-30 ימי התראה אחרי שנת עבודה. צריך לבדוק האם יש למעסיק נכונות לתת יותר", אומרת עו"ד ברומברג.

ימי חופשה

על פי חוק חופשה שנתית משנת 1951, עובד שמועסק בשבוע עבודה בן 5 ימים, זכאי לימי חופשה שנתית על פי הוותק שלו. עובד שעובד במקום העבודה עד 4 שנים זכאי ל-10 ימי חופשה, 5 שנים נותן זכאות של 12 ימים, 6 שנות עבודה מעניקות 14 ימים ולאחריה כל שנה מוסיפה לכם יום חופש עד לחופשה שנתית של 28 ימים.

גם כאן, יש מקומות עבודה שמראש נותנים יותר ימי חופש מהקבוע בחוק וניתן להתמקח על הכמות – שוב, בהתאם למה שמקום העבודה מאפשר.

דמי הבראה 

לפי צו הרחבה להסכם קיבוצי כללי בדבר תשלום קצובת הבראה, גובה דמי ההבראה הניתנים לעובדים מתעדכנים מדי שנה לפי ותק. כלומר, בכל שנה שאתם עובדים במקום, אתם זכאים ליותר דמי הבראה.

דמי ההבראה הקבועים בחוק הינם 378 שקלים ליום, כשבשנה הראשונה מקבלים 5 ימי הבראה. כלומר 1,890 שקלים בשנה. ראוי לציין שישנם עובדים, כמו עובדי קבלן, שזכאים לסכום גבוה יותר של דמי הבראה ומומלץ לבדוק אם אתם זכאים.

ותק של שנתיים עד שלוש שנים הנו 6 ימים, ותק של 4-10 שנים הוא 7 ימים, ותק 11 עד 15 שנים עומד על 8 ימים, ותק של 16 עד 19 שנים הוא 9 ימים וותק של 20 שנים ואילך עומד 10 ימים. 

כמובן שגם כאן ניתן להתמקח ולהגדיל את כמות ימי ההבראה, ובכך להיות משופים ביותר כסף בכל שנה.

ימי מחלה

החוק קובע שעל היום הראשון של ימי מחלה לא ניתן תשלום. כלומר לא הגעתם יום אחד בשל מחלה, לא קיבלתם עליו משכורת. היום השני והשלישי מזכים אתכם ב-50% מהשכר ומהיום הרביעי אתם זכאים לתשלום מלא. חשוב לציין שימי מחלה אינם ניתנים רק בגין מחלה שלכם, אלא גם בגין מחלה או אשפוז של קרוב משפחה מדרג א' – כלומר, הורים, אחים, בני זוג וילדים; ובמקרים מיוחדים ובהסכמת העבודה, גם של קרובי משפחה נוספים.

גם במקרה זה, ניתן לנהל משא ומתן כדי לקבל שכר כבר מיום המחלה הראשון וכך לא תהיה פגיעה במשכורת שלכם במקרה של אי הגעה לעבודה.

משכורת 13

משכורת 13 היא משכורת נוספת הניתנת לעובדים על חודש נוסף לאחר שנה של עבודה. אין כל עיגון בחוק או צו הרחבה שנוגע למשכורת 13, אך ישנם מקומות עבודה עם הסכמים קיבוציים המעניקים זאת לכל העובדים, ישנם כאלה שלא מקבלים וישנם מקומות עבודה שלמרות שאין להם מחויבות, הפכו את המשכורת 13 לנוהג.

כדאי לכם לבדוק היטב אם אתם זכאים לכך במקום העבודה החדש שלכם, כי מדובר בסכום לא מבוטל.

קרן השתלמות

כמו במשכורת 13, אין חוק שמחייב את המעביד להעניק לעובד קרן השתלמות, בהנחה שאין צווי הרחבה או הסכם קיבוצי החל על המעביד. אבל אפשר להגיע להסכמות. יש מעסיקים שמאפשרים ביטוח בשווי של 10% מהמעביד, כש-7.5% מהמעביד ו-2.5% מהעובד. יש גם כאלה שמסכימים להפריש רק 5% מצד המעביד כשהעובד ממפריש את אותם 2.5%.

כמו כן, יש מעסיקים שמאפשרים קרן על תקרת השכר הפטור ממס שהוא 15,712 שח ויש כאלה שמאפשרים מעבר לתקרה הזו, כמו להעביר 7.5% מעבר לשכר. זה יכול לבוא לידי ביטוי בעוד כמה גרושים למשכורת וזה נחמד.

רכב חברה או השתתפות בהוצאות רכב?

רבים העובדים שזכאים לרכב מהחברה בה הם עובדים. היתרונות הם ברורים. אין התעסקות עם ביטוח, הדלק משולם במלואו ואחת לכמה שנים, לרוב 3, מקבלים רכב חדש. עם זאת, המסים שמשלמים על רכב חברה הם גבוהים מאוד. לכן רצוי לחשוב על בקשה להשתתפות מצד המעסיק, מה שאומר שתיאלצו להתעסק עם כל המחויבויות של הרכב, אך תקבלו בסוף החודש יותר כסף למשכורת.

אילו עוד הטבות ניתן לבקש?

יש הטבות כמו הוצאות על מחשב נייד, הוצאות על טלפון, השתתפות באינטרנט בבית, תן ביס ואש"ל. כל אלה בעצם מכסים לכם הוצאות נכבדות שרובנו מוציאים באופן אישי מהמשכורת, כשלעיתים ההוצאות האלה הן למען העבודה. אז חשוב לבדוק אם מקום העבודה החדש מעניק לכם החזרים על אלה.