אגודה שיתופית חקלאית יכולה לחלק הפסדים לחבריה אם יוכח כי הם נושאים באחריות להתחייבויותיה

יועץ מס מיכאל גל

כיום עמדת רשות המסים (מס הכנסה) היא כי אגודה שיתופית חקלאית יכולה לחלק הפסדים לחבריה ובתנאי שיוכח כי החברים נושאים באחריות להתחייבויות של האגודה.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

השאלה:

בנוגע להעברת רווחים מאגודה שיתופית חקלאית לקיבוץ המחזיק באגודה - להבנתי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה שאפשר העלאת רווחים/הפסדים לקיבוץ בוטל. מהי דרך ההתנהלות הנכונה לגבי העברת עודפים מהאגודה השיתופית החקלאית לקיבוץ? האם יש תקרה להעברה? מהי משמעות המיסוי?

תשובה:

לא ידוע לי כי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") בוטל.

על פי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") דינה של אגודה שיתופית חקלאית יהיה כדין שותפות אם תבעה כך בדוח שהגישה לפקיד השומה, ובתנאי כי התביעה נתקבלה באספה כללית ואושרה בכתב על ידי רוב חברי האגודה.

בדוח שתגיש לפקיד השומה על האגודה לפרט את השמות והמען של החברים וכן את החלק המגיע לכל חבר מהכנסה החייבת של האגודה.

חשוב להדגיש כי דינה של אגודה שיתופית שבחרה לחלק את הכנסתה החייבת לפי סעיף 62 לפקודת מס הכנסה יהיה כדין שותפות, כלומר עליה לחלק את כל ההכנסה החייבת.

בפסק דין שניתן בעניין קיבוץ סעד נקבע כי אגודה שיתופית חקלאית יכולה לחלק את הכנסתה החייבת אולם אינה יכולה לחלק הפסדים. מאז ניתנו שני פסקי דין שבהם מובעת עמדה כי אגודה שיתופית חקלאית יכולה לחלק לחבריה גם הפסדים.

כיום עמדת רשות המסים (מס הכנסה) היא כי אגודה שיתופית חקלאית יכולה לחלק הפסדים לחבריה ובתנאי שיוכח כי החברים נושאים באחריות להתחייבויות של האגודה.

המשיב - מנהל בכיר בתחום מיסוי חקלאות באשכול המסים בפירמה BDO זיו האפט - לשעבר מנהל תחום חקלאות ברשות המסים

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.