הליך גילוי מרצון על תכנית ביטוח חיים בחו"ל

עו"ד רו"ח אברהם שהבזי

בעת מילוי נספח ד', מהי הריבית שיש לחייב את הנישום – האם על הריבית שנצברה על כל הסכום של 600,000 יורו באותה השנה או על הריבית של המשיכה שבוצעה באותה השנה?
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

שאלה

לנישום יש תכנית ביטוח חיים בחו"ל והוא מעוניין לבצע הליך גילוי מרצון. בתכנית ביטוח החיים יש סכום של 600,000 יורו. בדיווח של חברת הביטוח ישנו פירוט של הריבית שנצברה באותה השנה, וכן פירוט של המשיכות שהתבצעו.

השאלה:

בעת מילוי נספח ד', מהי הריבית שיש לחייב את הנישום – האם על הריבית שנצברה על כל הסכום של 600,000 יורו באותה השנה או על הריבית של המשיכה שבוצעה באותה השנה?

תשובה:

ביטוח חיים מורכב ממספר רכיבים שאותם ניתן לחלק בחלוקה גסה לשניים:

  1. סכום הסיכון (Risk).
  2. סכום החיסכון.
לעניין סכום הסיכון לרוב אין לאדם התעשרות ולכן אין אירוע מס.

לעניין סכום החיסכון סכום זה נוהג כפיקדון או כחסכון לכל דבר ועניין, כך שאם ישנה התעשרות, יש למסותה.

כאשר נצברת ריבית בחשבון החיסכון, יש לשלם את המס על הריבית שנצברה במועד המשיכה, כלומר, לפי חלופה 2 שבשאלה.

למעלה מן הנדרש נציין כי סעיף 9(19) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מקנה פטור על הסכום המתקבל מביטוח חיים (בגין רכיב הסיכון Risk). קרי, אדם שקיבל סכום מביטוח חיים עקב פטירה לא יהיה חייב במס, וזאת מתוקף הפטור שמעניק, כאמור, סעיף 9 לפקודה.

עמדת רשות המסים (מס הכנסה) הייתה כי פטור ממס לפי סעיף זה יחול רק על סכום הסיכון (Risk) – דהיינו, מות המבוטח, ובמצב זה בלבד; ואולם, מרכיב החיסכון, או כל סכום הנובע ממנו, לא יהיה פטור לפי סעיף זה.  

במסגרת תיקון 132 לפקודה, נוספה הבהרה בסעיף 9(19):

"סכום המתקבל על פי פוליסה לביטוח חיים" – סכום המתקבל במותו של המבוטח על חלק מהסיכון למקרה מוות בלבד, שבפוליסה לביטוח חיים, למעט סכום שהתקבל ממרכיב החיסכון או הנובע ממנו."

במסגרת תיקון זה נוספה הגדרת "תכנית חסכון" בסעיף 1 לפקודה שלפיה:

"תכנית חיסכון" – בתאגיד בנקאי, לרבות תכנית חיסכון שאושרה לפי חוק עידוד החיסכון וכן מרכיב החיסכון בפוליסה לביטוח חיים, או תכנית חיסכון שצורפה לפוליסה כאמור ושאושרה על ידי המפקח על הביטוח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981."

קיראו עוד ב"בארץ"

המשמעות היא כי הכנסות בגין מרכיב החיסכון בפוליסת ביטוח חיים, כמו למשל הכנסות מריבית, דינן כהכנסות מריבית בתכנית חיסכון בבנק, שעליהן יחולו הוראות סעיפים 125ג-125ו לפקודה.  

המשיב – ממשרד אברהם שהבזי עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.