הצד האפל: המספר העצום של המתאבדים בישראל - והקשר להתפרקות הממשלה
להתפרקות הממשלה לפני מספר חודשים ולשינויים הדרמטיים בעמדות המפתח יש מבחינת האזרח השלכות מרחיקות לכת. את מרבית הכותרות תופסת סוגיית מחירי הדירות, או התחרות בבנקים וכו'. אבל יש מעבר לזה. עדי להב מעמותת 'סהר' שהינה עמותה שמטרתה לסייע על בסיס האינטרנט לאנשים במצוקה נפשית (קו חם אינטרנטי למניעת אובדנות), מסביר על הקושי.
קודם קצת מספרים. להב מספר כי בישראל יש כיום בין 400 ל-500 מתקרי התאבדות בשנה. "אף אחד לא יודע את המספר המדויק ויש כנראה סדר גודל של 10,000 אנשים שמנסים להתאבד - זה יכול להיות מישהי שלוקחת מספר כדורים מצומצם, או מישהו שקופץ מקומה גבוהה ונשאר משותק. זה אנשים מכל החתכים הסוציודמוגרפים, שנמצאים בדיכאון או במצוקה מכל סוג שהיא." לדבריו של להב, "בני נוער מהווים 20%-25 מכלל המתאבדים ומהצד השני יש את קבוצת המבוגרים מאוד שאף הם אוכלוסיה מועדת להתאבדות - מסיבות של תחושת חוסר טעם לחיים במקרים רבים."
עוד מספר להב כי אוכולסיות במעבר הן מועדות יותר לתופעת ההתאבדות כמו למשל יוצאי ברית המועצות לשעבר או יוצאי אתיופיה, "אלו קבוצות שעבורן המסגרות התנפצו וזה מוביל לקושי גדול מאוד אצל חלק מהאנשים." מבחינה מגדרית, לדבריו של להב, "נשים מנסות פי כמה יותר להתאבד, גברים מצליחים פי כמה להתאבד - כאשר הסיבה היא שהניסיונות של הגברים הם אלימים יותר - תליה, ירייה וכו' ועוד דבר זה שנשים הרבה יותר נוטות לבקש סיוע. 80% מהפונות אלינו זה נשים. הסיבות לפנייה אלינו הן שונות ומגוונות, זה יכול להיות בשל תקיפה מינית, גילוי עריות שזה דבר שלצערי מאוד נפוץ בישראל או כל דבר אחר. בגלל שהשיח איתנו הוא דרך האינטרנט, אז הפלטפורמה הזו מאפשרת לפונים לדבר בחופשיות - כי האנונימיות היא מאוד ברורה."
הקושי הכספי. פה עובר להב לדבר על הקושי לקבל מימון עבור העמותה. "אנחנו לא מחזיקים משרדים, לא מחזיקים רכבים, כל אחד עובד עם הציוד האישי שלו מהבית שלו והמקסימום שאנחנו מוציאים זה על קפה בישיבת צוות. אנחנו מתבססים על מתנדבים, אבל עדיין צריך תמיכה מקצועית וצריך שמישהו ינהל את הפעילות הזו שהיא מאוד רגישה ורצינית. אבל מספר המשרות הוא מצומצם והשכר בכלל. המצב בפעל הוא שאנחנו כל הזמן עולים במספר הפניות אלינו, ובמקביל יורדים בתקציב שאנחנו מקבלים מהמדינה. אם לפני 5-6 שנים קיבלנו כ-600 אלף שקלים לשנה, אז עכשיו אנחנו מקבלים 100 אלף שקלים בשנה. "
להב מסביר כי השחיקה הדרמטית במימון העמותה "זה בגלל שאנחנו נשענים על תקציב התמיכות שלא ממש גדל, ובשנים האחרונות קמו עוד ועוד עמותות כך שהעוגה מתחלקת לחלקים קטנים יותר. למשל ל-2015 אני גמרתי בדצמבר להגיש את כל המסמכים לצורך קבלת התקציב, ואני עדיין לא יודע כמה אני אקבל. אולי עכשיו התקציב שלנו יחתך בחצי?אנחנו פשוט לא יכולים לדעת. בחלק מהחודשים אין לא משכורות, יש לנו עובדים שפשוט מסכימים לעבוד בלי כסף. אז אנחנו פונים לקרנות ולגופים פרטיים, אבל לא קל לגייס כסף בשוק הפרטי. שוק הפילנטרופיה הולך ונעשה צפוף יותר.
- 3.חנק המיסים והמצוקה הכלכלית גורם מספר אחד (ל"ת)גרמן 18/05/2015 06:13הגב לתגובה זו
- 2.שיר 17/05/2015 21:08הגב לתגובה זועבור הנתמכים וגם עבור משפחותיהם שלא תמיד יודעים להתמודד עם מצב כזה נכון.תודה רבה לכם.
- 1.האם זה נכון שרוב המתאבדים זה אבות גרושים? (ל"ת)אנונימי 17/05/2015 20:18הגב לתגובה זו
- יודע דבר 18/05/2015 19:26הגב לתגובה זובכל העולם גברים מתאבדים יותר מנשים, יש קבוצות בסיכון מוגבר. גם ילדים להורים גרושים הם קבוצה כזו. אצל הורים גרושים יש אולי יותר סבירות אך ממש לא מעבר לשאר עשרות אוכלוסיות בסיכון מוגבר.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל
באר שבע בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם.
ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים.
בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב.
בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM.
- אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות
- אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.
