הצד האפל: המספר העצום של המתאבדים בישראל - והקשר להתפרקות הממשלה
להתפרקות הממשלה לפני מספר חודשים ולשינויים הדרמטיים בעמדות המפתח יש מבחינת האזרח השלכות מרחיקות לכת. את מרבית הכותרות תופסת סוגיית מחירי הדירות, או התחרות בבנקים וכו'. אבל יש מעבר לזה. עדי להב מעמותת 'סהר' שהינה עמותה שמטרתה לסייע על בסיס האינטרנט לאנשים במצוקה נפשית (קו חם אינטרנטי למניעת אובדנות), מסביר על הקושי.
קודם קצת מספרים. להב מספר כי בישראל יש כיום בין 400 ל-500 מתקרי התאבדות בשנה. "אף אחד לא יודע את המספר המדויק ויש כנראה סדר גודל של 10,000 אנשים שמנסים להתאבד - זה יכול להיות מישהי שלוקחת מספר כדורים מצומצם, או מישהו שקופץ מקומה גבוהה ונשאר משותק. זה אנשים מכל החתכים הסוציודמוגרפים, שנמצאים בדיכאון או במצוקה מכל סוג שהיא." לדבריו של להב, "בני נוער מהווים 20%-25 מכלל המתאבדים ומהצד השני יש את קבוצת המבוגרים מאוד שאף הם אוכלוסיה מועדת להתאבדות - מסיבות של תחושת חוסר טעם לחיים במקרים רבים."
עוד מספר להב כי אוכולסיות במעבר הן מועדות יותר לתופעת ההתאבדות כמו למשל יוצאי ברית המועצות לשעבר או יוצאי אתיופיה, "אלו קבוצות שעבורן המסגרות התנפצו וזה מוביל לקושי גדול מאוד אצל חלק מהאנשים." מבחינה מגדרית, לדבריו של להב, "נשים מנסות פי כמה יותר להתאבד, גברים מצליחים פי כמה להתאבד - כאשר הסיבה היא שהניסיונות של הגברים הם אלימים יותר - תליה, ירייה וכו' ועוד דבר זה שנשים הרבה יותר נוטות לבקש סיוע. 80% מהפונות אלינו זה נשים. הסיבות לפנייה אלינו הן שונות ומגוונות, זה יכול להיות בשל תקיפה מינית, גילוי עריות שזה דבר שלצערי מאוד נפוץ בישראל או כל דבר אחר. בגלל שהשיח איתנו הוא דרך האינטרנט, אז הפלטפורמה הזו מאפשרת לפונים לדבר בחופשיות - כי האנונימיות היא מאוד ברורה."
הקושי הכספי. פה עובר להב לדבר על הקושי לקבל מימון עבור העמותה. "אנחנו לא מחזיקים משרדים, לא מחזיקים רכבים, כל אחד עובד עם הציוד האישי שלו מהבית שלו והמקסימום שאנחנו מוציאים זה על קפה בישיבת צוות. אנחנו מתבססים על מתנדבים, אבל עדיין צריך תמיכה מקצועית וצריך שמישהו ינהל את הפעילות הזו שהיא מאוד רגישה ורצינית. אבל מספר המשרות הוא מצומצם והשכר בכלל. המצב בפעל הוא שאנחנו כל הזמן עולים במספר הפניות אלינו, ובמקביל יורדים בתקציב שאנחנו מקבלים מהמדינה. אם לפני 5-6 שנים קיבלנו כ-600 אלף שקלים לשנה, אז עכשיו אנחנו מקבלים 100 אלף שקלים בשנה. "
להב מסביר כי השחיקה הדרמטית במימון העמותה "זה בגלל שאנחנו נשענים על תקציב התמיכות שלא ממש גדל, ובשנים האחרונות קמו עוד ועוד עמותות כך שהעוגה מתחלקת לחלקים קטנים יותר. למשל ל-2015 אני גמרתי בדצמבר להגיש את כל המסמכים לצורך קבלת התקציב, ואני עדיין לא יודע כמה אני אקבל. אולי עכשיו התקציב שלנו יחתך בחצי?אנחנו פשוט לא יכולים לדעת. בחלק מהחודשים אין לא משכורות, יש לנו עובדים שפשוט מסכימים לעבוד בלי כסף. אז אנחנו פונים לקרנות ולגופים פרטיים, אבל לא קל לגייס כסף בשוק הפרטי. שוק הפילנטרופיה הולך ונעשה צפוף יותר.
- 3.חנק המיסים והמצוקה הכלכלית גורם מספר אחד (ל"ת)גרמן 18/05/2015 06:13הגב לתגובה זו
- 2.שיר 17/05/2015 21:08הגב לתגובה זועבור הנתמכים וגם עבור משפחותיהם שלא תמיד יודעים להתמודד עם מצב כזה נכון.תודה רבה לכם.
- 1.האם זה נכון שרוב המתאבדים זה אבות גרושים? (ל"ת)אנונימי 17/05/2015 20:18הגב לתגובה זו
- יודע דבר 18/05/2015 19:26הגב לתגובה זובכל העולם גברים מתאבדים יותר מנשים, יש קבוצות בסיכון מוגבר. גם ילדים להורים גרושים הם קבוצה כזו. אצל הורים גרושים יש אולי יותר סבירות אך ממש לא מעבר לשאר עשרות אוכלוסיות בסיכון מוגבר.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
