שלומי דגן: "נחדש את המאבק הציבורי לביטול עמלות העו"ש"
המועצה לצרכנות מתכוונת לחדש את המאבק הציבורי לביטול עמלות העו"ש, עם תחילת מושב החורף של הכנסת בשבוע הבא ובתוך כך שיגרו אתמול מכתב לשר המשפטים באשר למיצוי מהלכי ההידברות עם בנק ישראל בנושא עמלות העו"ש.
המאבק החל עוד בשנת בשנת 2010 וסיבתו היתה היעדר שקיפות ותחרות ביחס לעלות השירותים הבנקאיים, גם לאחר ביצוע הרפורמה בעמלות הבנקים, דבר שהוביל לתשלומים גבוהים של משקי הבית עבור שירותים אלה. מנתונים שפרסם בנק ישראל עצמו, במשך חצי שנה רק 7,000 איש עשו שימוש במנוע ההשוואתי לעמלות, עובדה המעידה על חוסר השימושיות שיש בכלי זה.
דוח המפקח על הבנקים מראה כי חשבון בנק משלם בממוצע 15.5 שקלים לחודש שמסתכמים ל-180 שקלים לשנה. מחקר של המועצה לצרכנות מראה כי למשפחה יש שניים עד שלושה חשבונות שיכולים להסתכם לעד כ-550 שקלים בחודש, לפי הערכות.
"אנחנו קוראים לביטול עמלות העו"ש בכדי לאפשר לצרכן להשוות בצורה פשוטה בין עמלות הבנקים", אמר שלומי דגן, כלכלן המועצה לצרכנות, בשיחת טלפון עם Bizportal. עמלות הבנקים מורכבות מ-12 סעיפים שונים בינהם עמלות משיכת מזומנים, עמלות הוראות קבע ועמלות הפקדת שקים.
מחקר אחר מראה כי 20%-30% מהחשבונות המנוהלים לא משלמים עמלות. סטודנטים, חיילים ועובדי מדינה נהנית מהטבה זו ודגן טוען כי הפטור מראה כי כקבוצה מאורגנת אפשרת לקבל את ההקלה וש-800,000 כבר חתמו על עצומה בנושא.
לדבריו, הבנק מרוויח די והותר מהיתרות החיוביות בחשבון עליהם לא משלם כל ריבית. הוא מציין כי בעולם בד"כ לא גובים עמלות עו"ש. באנגליה ואירלנד לדוגמא, כלל לא מכירים את המונח עמלות עו"ש בעוד בארה"ב מתקבל פטור ביתרת זכות קטנה של 500-1,000 דולרים. באירופה גם מקבלים פטור מעמלות על יתרות זכות או פיקדון החל מגובה מסוים.
במכתב ששוגר כתוב כי דוח טרכטנברג, שהוכן בעקבות מחאות הצרכנים נגד יוקר המחיה ואומץ לאחרונה על ידי הממשלה, קובע כי "המטרה של שיפור מצבם של משקי הבית ולהגדלה של רווחתם מקבלת חשיבות משנית, אם בכלל, בסדר העדיפויות של הרגולטורים בישראל". כמו כן, הדו"ח מציין גישה זו של הרגולטורים, כאחד מגורמי יוקר המחיה בישראל.
נציין כי המאבק מקבל רוח גבית ממאבק כולל ועולמי בתחום. ארגון הצרכנים הבינלאומי Consumers International הכריז על שנת 2011 כשנת ההגנה על ציבור הצרכנים בשירותים הפיננסיים, ואף הצליח להעביר החלטה אופרטיבית בועידת ה -20 -G האחרונה שהתקיימה בסיאול, דרום קוריאה, לפיה יש לפעול לחיזוק ההגנה שהמדינות מעניקות לצרכנים בשירותים הפיננסיים.
- 11.3 חשבונות בנק 26/10/2011 16:10הגב לתגובה זולמה? חשבון אחד לכל בית אב מגדיל את ההכנסה לחשבון ואת ההטבות הניתנות על ידי הבנק. הבעיה הם ה-6% דמי ניהול בביטוח מנהלים
- 10.בטלו גם את אגרת רשות השידור הניבזית (ל"ת)אור 26/10/2011 12:54הגב לתגובה זו
- לימי 26/10/2011 13:37הגב לתגובה זולא נכנסת בשום פנים למינוסים , חיים לפי תקציב ,מצליחים להנות מהחיים ופשוט לא נכנסים למינוס ובטח שלא חריגה , בהמלך השנים הצלחנו להגיע לסכומים מאוד יפים ולכן כיום אני לא משלמת לא עמלות על העוש ולא על כרטיסי אשראי ולגבי ניע - מיקוח מיקוח ומיקוח ,בהנחה וכן נצטרך לשלם עמלות בסיטואציה זאת הבנק יודע - והבהרתי להם זאת שהן אני והן בעלי לוקחים את החשבון למקום אחר ללא הינד עפעף!! ותדעו הבנק לא רוצה להפסיד לקוחות- אלא אם כן הם מוגדרים כבעיתיים (שיקים שחזרו , חריגות וכד' )וזה סיפור אחר, בכל הנוגע ללקוחות שמוגדרים כנורמטיביים הבנק לא יסתכן בלאבד אותכם ויעשה הכל בשביל להשאיר ואז זה פטור בין שנה-3 שנים מעמלות עוש , פטור על כרטיסים והורדה על עמלות קניה ומכירה של ני" ע. הכל תלוי בפוזיציה שאתם באים איתה לבנק. לסיכום- דוח הוצאות חודשי , תיקצוב,מעקב להוריד את מה שלא נחוץ ואח" כ אפשר לקצור את הפירות
- 9.מרדכי מוטי אטיה 26/10/2011 12:06הגב לתגובה זולאומי הפועלים דיסקונט מזרחיטפחות הבינלאומי והיתר....לא יאומן עד כמה העמלות דומות...אם זה לא קרטל אז מה זה קרטל...גם חברות סלולר צריכות לעבור טיפול...להתעורר הממונה להגבלים עסקיים...
- 8.עירית 26/10/2011 09:52הגב לתגובה זוזה הכסף הגדול שנשדד מהלקוחות, לא מעודד השקעות וגם לא חיסכון. איפה המפקח על הבנקים כשצריך אותו?!
- 7.דוד 26/10/2011 09:30הגב לתגובה זו.חובה עלי להתיחס מה אמר משה נגבי{הסכם רופאים דומה הסכם מצרים} חבל תפס תמונה הפוך = =כי מה היה עם שליט אמרו יש כאן אחראי זה לא מוברק ועינין התחיל לזוז כמו טיל 2.כך אמור לעשות שיפוט יש כאן אחריות ולא הפקרות-פרה יכול לתת רק מה יש לו ולא יותר{מדינה ענייה וחולה,שיקום,זקוקה טיפול הרבה תרופות } 3.עכשיו לעניין= כל הבנקים פועלים לפי רשות כמו כל החברות ראנו מה עשו-פושעי תקשורת טלפונים עד שבא ממונה תעבדו לפי חוק מדינה לא תתן לאפ אחד להשתולל ולעשות כל מה עולה על ראשו כי כאן לא אפריקה גם לא זאנגיל 4= = =אהבתי ערייה ירושלים סילק באגריפס ליד תחנות משאיות,תנובה אנגיל שחנו על מידרכה סחורה ארגזים מפוזים על כל שטח סופר זול חתיכת פושע= = מה רוצה תושב ילך בכביש וידרס.? למה לא מבטל ראשיון כי עסק זה מהבה סיכון רב במקום סואן הזה
- 6.אחד מהעם 26/10/2011 08:58הגב לתגובה זומאז ועדת בכר אנו משלמים הרבה יותר ונגזלים לאור השמש ע" י חברות הביטוח ואחרות שרכשו את קופות הפנסיה והגמל, לפי חישובי כלכלנים בחיו ישלם חוסך בקופות אלו מאות אלפי ש" ח דמי ניהול כאשר התמורה לא מצדיקה זאת, גם מספר 5- יוסי מתיחס לכך, עמלות הבנקים המרגיזות הם כאין ואפס לעומת עמלות בקופות הנ" ל
- 5.דמי שמירת ניירות הערך -הרבה יותר מקומם (ל"ת)יוסי 26/10/2011 07:54הגב לתגובה זו
- אבי 26/10/2011 11:21הגב לתגובה זואין לו שום סיכון. סתם שורה בבסיס הנתונים הממוחשב שלו.
- אכן הצדק עמך- גזל חסר תקדים (ל"ת)אחד מהעם 26/10/2011 08:59הגב לתגובה זו
- 4.מנשה 26/10/2011 07:53הגב לתגובה זופשוט בלתי נסבל הרמאות העיקבית של הבנקים . מה שלא תעשו ותסכמו עם הבנק תמיד יהיו עוד דרכים ועמלות מהדלת האחורית שהבנק ירמה אותכם.
- 3.אלון 26/10/2011 07:35הגב לתגובה זומה עם העמלות היקרות באמת, דמי שמירה (דמי ניהול פקדון נירות ערך) וקניה-מכירה? עברתי לבית השקעות ופתרתי את הבעיה !!!
- עברתי לבית השקעות-ושקעתי עד צוואר (ל"ת)שקע 26/10/2011 07:47הגב לתגובה זו
- 2.ע 26/10/2011 07:34הגב לתגובה זולא מבין את המאבק דווקא בעמלות על העו" ש. העמלות האמיתיות הן בדמי הניהול שגובים מאיתנו, משקי הבית, בכל חודש וזה מסתכם באלפי שקלים. הידעתם שאירגונים גדולים משלמים שליש מהעמלה שמשלמים רובנו? זה אומר שאפשר לקצץ בעמלות וכאן מדובר באלפי שקלים ולא בכמה עשרות. בזה צריך להתמקד.
- גבוה 26/10/2011 14:02הגב לתגובה זו1.הפערשל מאות אחוזים בין ריבית הזכות לריבית החובה. 2.עמלת המרת מט" ח והפער של כ 3% בין שער קניה למכירה. 3. עמלות קניה |מכירה |דמי נהול. שזה ממש יכל להגיע לאלפי ש" ח בשנה. 4.כתב ערבות בנקאית ועוד עמלות נוספות העו" ש הוא החלק הקטן של הבעיה.
- 1.נראה אחד שיעמוד בזה. 26/10/2011 07:32הגב לתגובה זוכולם אוהבים לחיות כאילו אין מחר... ואח" כ בוכיםםם
- אבי 26/10/2011 11:19הגב לתגובה זוכנראה שזה הוסיף לי לאחר עשרות שנים לא מעט כסף לחשבונותי.
- יובל 26/10/2011 08:02הגב לתגובה זובתור אחד שמינוס בחשבון זה לא אופציה מבחינתו.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
