שלומי דגן: "נחדש את המאבק הציבורי לביטול עמלות העו"ש"
המועצה לצרכנות מתכוונת לחדש את המאבק הציבורי לביטול עמלות העו"ש, עם תחילת מושב החורף של הכנסת בשבוע הבא ובתוך כך שיגרו אתמול מכתב לשר המשפטים באשר למיצוי מהלכי ההידברות עם בנק ישראל בנושא עמלות העו"ש.
המאבק החל עוד בשנת בשנת 2010 וסיבתו היתה היעדר שקיפות ותחרות ביחס לעלות השירותים הבנקאיים, גם לאחר ביצוע הרפורמה בעמלות הבנקים, דבר שהוביל לתשלומים גבוהים של משקי הבית עבור שירותים אלה. מנתונים שפרסם בנק ישראל עצמו, במשך חצי שנה רק 7,000 איש עשו שימוש במנוע ההשוואתי לעמלות, עובדה המעידה על חוסר השימושיות שיש בכלי זה.
דוח המפקח על הבנקים מראה כי חשבון בנק משלם בממוצע 15.5 שקלים לחודש שמסתכמים ל-180 שקלים לשנה. מחקר של המועצה לצרכנות מראה כי למשפחה יש שניים עד שלושה חשבונות שיכולים להסתכם לעד כ-550 שקלים בחודש, לפי הערכות.
"אנחנו קוראים לביטול עמלות העו"ש בכדי לאפשר לצרכן להשוות בצורה פשוטה בין עמלות הבנקים", אמר שלומי דגן, כלכלן המועצה לצרכנות, בשיחת טלפון עם Bizportal. עמלות הבנקים מורכבות מ-12 סעיפים שונים בינהם עמלות משיכת מזומנים, עמלות הוראות קבע ועמלות הפקדת שקים.
מחקר אחר מראה כי 20%-30% מהחשבונות המנוהלים לא משלמים עמלות. סטודנטים, חיילים ועובדי מדינה נהנית מהטבה זו ודגן טוען כי הפטור מראה כי כקבוצה מאורגנת אפשרת לקבל את ההקלה וש-800,000 כבר חתמו על עצומה בנושא.
לדבריו, הבנק מרוויח די והותר מהיתרות החיוביות בחשבון עליהם לא משלם כל ריבית. הוא מציין כי בעולם בד"כ לא גובים עמלות עו"ש. באנגליה ואירלנד לדוגמא, כלל לא מכירים את המונח עמלות עו"ש בעוד בארה"ב מתקבל פטור ביתרת זכות קטנה של 500-1,000 דולרים. באירופה גם מקבלים פטור מעמלות על יתרות זכות או פיקדון החל מגובה מסוים.
במכתב ששוגר כתוב כי דוח טרכטנברג, שהוכן בעקבות מחאות הצרכנים נגד יוקר המחיה ואומץ לאחרונה על ידי הממשלה, קובע כי "המטרה של שיפור מצבם של משקי הבית ולהגדלה של רווחתם מקבלת חשיבות משנית, אם בכלל, בסדר העדיפויות של הרגולטורים בישראל". כמו כן, הדו"ח מציין גישה זו של הרגולטורים, כאחד מגורמי יוקר המחיה בישראל.
נציין כי המאבק מקבל רוח גבית ממאבק כולל ועולמי בתחום. ארגון הצרכנים הבינלאומי Consumers International הכריז על שנת 2011 כשנת ההגנה על ציבור הצרכנים בשירותים הפיננסיים, ואף הצליח להעביר החלטה אופרטיבית בועידת ה -20 -G האחרונה שהתקיימה בסיאול, דרום קוריאה, לפיה יש לפעול לחיזוק ההגנה שהמדינות מעניקות לצרכנים בשירותים הפיננסיים.
- 11.3 חשבונות בנק 26/10/2011 16:10הגב לתגובה זולמה? חשבון אחד לכל בית אב מגדיל את ההכנסה לחשבון ואת ההטבות הניתנות על ידי הבנק. הבעיה הם ה-6% דמי ניהול בביטוח מנהלים
- 10.בטלו גם את אגרת רשות השידור הניבזית (ל"ת)אור 26/10/2011 12:54הגב לתגובה זו
- לימי 26/10/2011 13:37הגב לתגובה זולא נכנסת בשום פנים למינוסים , חיים לפי תקציב ,מצליחים להנות מהחיים ופשוט לא נכנסים למינוס ובטח שלא חריגה , בהמלך השנים הצלחנו להגיע לסכומים מאוד יפים ולכן כיום אני לא משלמת לא עמלות על העוש ולא על כרטיסי אשראי ולגבי ניע - מיקוח מיקוח ומיקוח ,בהנחה וכן נצטרך לשלם עמלות בסיטואציה זאת הבנק יודע - והבהרתי להם זאת שהן אני והן בעלי לוקחים את החשבון למקום אחר ללא הינד עפעף!! ותדעו הבנק לא רוצה להפסיד לקוחות- אלא אם כן הם מוגדרים כבעיתיים (שיקים שחזרו , חריגות וכד' )וזה סיפור אחר, בכל הנוגע ללקוחות שמוגדרים כנורמטיביים הבנק לא יסתכן בלאבד אותכם ויעשה הכל בשביל להשאיר ואז זה פטור בין שנה-3 שנים מעמלות עוש , פטור על כרטיסים והורדה על עמלות קניה ומכירה של ני" ע. הכל תלוי בפוזיציה שאתם באים איתה לבנק. לסיכום- דוח הוצאות חודשי , תיקצוב,מעקב להוריד את מה שלא נחוץ ואח" כ אפשר לקצור את הפירות
- 9.מרדכי מוטי אטיה 26/10/2011 12:06הגב לתגובה זולאומי הפועלים דיסקונט מזרחיטפחות הבינלאומי והיתר....לא יאומן עד כמה העמלות דומות...אם זה לא קרטל אז מה זה קרטל...גם חברות סלולר צריכות לעבור טיפול...להתעורר הממונה להגבלים עסקיים...
- 8.עירית 26/10/2011 09:52הגב לתגובה זוזה הכסף הגדול שנשדד מהלקוחות, לא מעודד השקעות וגם לא חיסכון. איפה המפקח על הבנקים כשצריך אותו?!
- 7.דוד 26/10/2011 09:30הגב לתגובה זו.חובה עלי להתיחס מה אמר משה נגבי{הסכם רופאים דומה הסכם מצרים} חבל תפס תמונה הפוך = =כי מה היה עם שליט אמרו יש כאן אחראי זה לא מוברק ועינין התחיל לזוז כמו טיל 2.כך אמור לעשות שיפוט יש כאן אחריות ולא הפקרות-פרה יכול לתת רק מה יש לו ולא יותר{מדינה ענייה וחולה,שיקום,זקוקה טיפול הרבה תרופות } 3.עכשיו לעניין= כל הבנקים פועלים לפי רשות כמו כל החברות ראנו מה עשו-פושעי תקשורת טלפונים עד שבא ממונה תעבדו לפי חוק מדינה לא תתן לאפ אחד להשתולל ולעשות כל מה עולה על ראשו כי כאן לא אפריקה גם לא זאנגיל 4= = =אהבתי ערייה ירושלים סילק באגריפס ליד תחנות משאיות,תנובה אנגיל שחנו על מידרכה סחורה ארגזים מפוזים על כל שטח סופר זול חתיכת פושע= = מה רוצה תושב ילך בכביש וידרס.? למה לא מבטל ראשיון כי עסק זה מהבה סיכון רב במקום סואן הזה
- 6.אחד מהעם 26/10/2011 08:58הגב לתגובה זומאז ועדת בכר אנו משלמים הרבה יותר ונגזלים לאור השמש ע" י חברות הביטוח ואחרות שרכשו את קופות הפנסיה והגמל, לפי חישובי כלכלנים בחיו ישלם חוסך בקופות אלו מאות אלפי ש" ח דמי ניהול כאשר התמורה לא מצדיקה זאת, גם מספר 5- יוסי מתיחס לכך, עמלות הבנקים המרגיזות הם כאין ואפס לעומת עמלות בקופות הנ" ל
- 5.דמי שמירת ניירות הערך -הרבה יותר מקומם (ל"ת)יוסי 26/10/2011 07:54הגב לתגובה זו
- אבי 26/10/2011 11:21הגב לתגובה זואין לו שום סיכון. סתם שורה בבסיס הנתונים הממוחשב שלו.
- אכן הצדק עמך- גזל חסר תקדים (ל"ת)אחד מהעם 26/10/2011 08:59הגב לתגובה זו
- 4.מנשה 26/10/2011 07:53הגב לתגובה זופשוט בלתי נסבל הרמאות העיקבית של הבנקים . מה שלא תעשו ותסכמו עם הבנק תמיד יהיו עוד דרכים ועמלות מהדלת האחורית שהבנק ירמה אותכם.
- 3.אלון 26/10/2011 07:35הגב לתגובה זומה עם העמלות היקרות באמת, דמי שמירה (דמי ניהול פקדון נירות ערך) וקניה-מכירה? עברתי לבית השקעות ופתרתי את הבעיה !!!
- עברתי לבית השקעות-ושקעתי עד צוואר (ל"ת)שקע 26/10/2011 07:47הגב לתגובה זו
- 2.ע 26/10/2011 07:34הגב לתגובה זולא מבין את המאבק דווקא בעמלות על העו" ש. העמלות האמיתיות הן בדמי הניהול שגובים מאיתנו, משקי הבית, בכל חודש וזה מסתכם באלפי שקלים. הידעתם שאירגונים גדולים משלמים שליש מהעמלה שמשלמים רובנו? זה אומר שאפשר לקצץ בעמלות וכאן מדובר באלפי שקלים ולא בכמה עשרות. בזה צריך להתמקד.
- גבוה 26/10/2011 14:02הגב לתגובה זו1.הפערשל מאות אחוזים בין ריבית הזכות לריבית החובה. 2.עמלת המרת מט" ח והפער של כ 3% בין שער קניה למכירה. 3. עמלות קניה |מכירה |דמי נהול. שזה ממש יכל להגיע לאלפי ש" ח בשנה. 4.כתב ערבות בנקאית ועוד עמלות נוספות העו" ש הוא החלק הקטן של הבעיה.
- 1.נראה אחד שיעמוד בזה. 26/10/2011 07:32הגב לתגובה זוכולם אוהבים לחיות כאילו אין מחר... ואח" כ בוכיםםם
- אבי 26/10/2011 11:19הגב לתגובה זוכנראה שזה הוסיף לי לאחר עשרות שנים לא מעט כסף לחשבונותי.
- יובל 26/10/2011 08:02הגב לתגובה זובתור אחד שמינוס בחשבון זה לא אופציה מבחינתו.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
