דעה

סמסונג בפרסומות שונות ל-2 סמרטפונים חדשים - תשפטו

אז מהי פרסומת טובה יותר? זו שעושה שימוש באפקטים מיוחדים, או זו שמתמקדת בתסריט טוב. דן תומר על הקמפיינים לגלקסי S ולאין-פיוז
דן תומר | (4)

קבלו 2 קמפיינים שונים של חברת סמסונג, שאחד מהם מציג את הסמארטפון גלקסי S, ואילו השני מפרסם את המכשיר אין-פיוז שלא משווק בישראל. 2 הקמפיינים מציגים את אותו המוצר (מכשיר סלולארי) ב-2 דרכים שונות לחלוטין.

בכל הנוגע לעולם הקריאטיב, קריאטיב מוצלח צריך בראש ובראשונה לשים דגש על הרעיון של הקמפיין ופחות על שימוש באפקטים מיוחדים. מאידך, שילוב של 2 אלו בצורה טובה יוביל לקמפיין מוצלח במיוחד.

בפרסומת הראשונה בחרו להציג את הטלפון באמצעות אפקטים מיוחדים בצורה טכנית ויבשה בה מפרטים על נתוני המכשיר, ומסבירים לנו עד כמה הוא משוכלל ומפרטים על איכות המסך, רמת הניגודיות בו וכו.

מבחינת המסר, כצרכנים, נבין שמכשיר הגלקסי משוכלל אבל הדרך בה בחרו להעביר מסר זה היא מאוד אינפורמטיבית ומשעממת. פרסומת שכזו, לדעתי, אומנם תעביר את המסר אך לא תהיה בעלת שום ערך מוסף ולא תותיר רושם בזיכרון של הלקוחות.

בפרסומת השניה, בחרו אנשי הקריאטיב לעשות שימוש מועט באפקטים מיוחדים ולנסות להעביר את המסר באמצעות תסריט פשוט וטוב בו האפקט המיוחד היחידי הוא שימוש בתמונה סטטית של עכביש על גבי צג המכשיר הסלולארי.

תמונת העכביש יוצרת תגובה אנושית מצידה של הבחורה בסצנת המסעדה כשהיא נבהלת למראה העכביש ומתחילה לצרוח. הסצנה מצליחה להעביר את המסר בזכות אותה תמונה פשוטה על גבי המכשיר הסלולארי ללא שום שימוש באפקט מיוחד. בנוסף, מספר הפעמים המוגזם שהטלפון נחבט יוצר מצב קומי והופך את כל הסיפור למגוחך תוך כדי הדגשה נוספת שאיכות הטלפון היא ללא תקדים. סרטון הפרסומת הזה למעשה מדבר על הרגש, וההומור הוא ללא עוררין. זה רעיון גאוני!

בבחינת 2 הפרסומות נשאלת השאלה מה עושה את העבודה יותר טוב? לעניות דעתי, הפרסומת שבחרה להתמקד בתסריט שמספר סיפור עם אופי הומוריסטי ופחות שימוש באפקטים מיוחדים - עושה את העבודה בצורה הרבה יותר טובה. הפרסומת למעשה עובדת על הרגש ופונה אלינו באמצעות העלאת צחוק וגיחוך קל, שזו לדעתי דרך הרבה יותר קלה לגשת לארנק שלנו, עם גיחוך.

פרסומת כדוגמת זו ממחישה שלמרות שיש היום המון אמצעים מרהיבים ליצירת אפקטים מיוחדים שימוש באפקטים מיוחדים לא מהווים ערבות להצלחה.

בהסתכלות על השוק הישראלי לדעתי הפרסומת עם העכביש הייתה "עושה עלייה" בצורה מעולה מהסיבה הפשוטה שאנחנו הישראלים מתחברים לוונדליזם ולברבריות המגוחכת הזו שעובר הטלפון בפרסומת, זה פשוט חלק מאיתנו. בנוסף פרסומות מצחיקות באופן טבעי מתקבלות אצל צופים בצורה הרבה יותר קלה, וזו הסיבה שהפרסומת הזו הייתה מצליחה גם בארץ.

עולם הפרסום הוא עולם מרתק שהצלחתו לדעתי תלויה בקריאטיב. אין רע בשימוש באפקטים אבל לדעתי תשומת הלב של אותם אנשי הקריאטיב. שמייצרים את לב הפרסומת היא למעשה זאת שתכריע אם הפרסומת תהיה טובה. פרסומת טובה מושתתת בראש ובראשונה על תסריט עם רעיון טוב. ורק לאחר מכן משלב אפקטים מיוחדים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אורן 30/08/2011 11:06
    הגב לתגובה זו
    המסר עבר ברור והומחש היטב!
  • 3.
    זיו 29/08/2011 20:09
    הגב לתגובה זו
    ובסמרטפונים בפרט, מפרט טכני של המוצר עשוי לחרמן את הצרכן יותר מכל תסריט או סיפור.
  • 2.
    וואלה 23/08/2011 11:47
    הגב לתגובה זו
    נתחיל מזה ש"ישראלים יתחברו לזה", אני לא בטוח, ומה הקשר לברבריות. מה שהכתבה ממחישה בפועל זה את חוסר האפקטיביות של הפרסום. הגלקסי מכר פי 30 יותר מהאינפיוז וזה למרות הפרסומת הפחות טובה
  • 1.
    שרוליק 22/08/2011 21:09
    הגב לתגובה זו
    לדעתי פרסומת קולעת, פשוטה וקורעת מצחוק.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין באסיה", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, נוף הטלפון החכם בבסיסים השתנה: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.

בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.