הכירו את ה-Co Branding: ערך מוסף או כאב ראש?
לא מזמן נכנסתי לחנות אדידס בנמל תל אביב והופתעתי לגלות נעלים שנראו "חלליות" למדיי ונשאו את שם המותג: Porsche. חזרתי לאחור ועדיין ראיתי ששם החנות הוא אדידס. אז מה זה היה? אדידס, או פורשה? נעלים, או רכב?
כ-75% מהמיזוגים בעולם העסקי נכשלים
לכאורה, כל מיזוג טומן בחובו חיסכון וסינרגיה, אך בפועל נכשל בשל היבטים שאינם קשורים לתפעול, מנהלה וכיו"ב, אלא דווקא ל"בטן הרכה" של הארגון - ניהול ותרבות ארגונית.
האם מיזוגים בתחום המותגים מוצלחים יותר? ננסה לענות כי גם כאן העניין עלול להסתבך כאשר שני מותגים שונים מנסים להתחבר.
Co Branding (מיתוג משותף) הינו כלי שיווקי נדיר, בעיקר בארצנו. עם זאת, אנו עדים לאחרונה ליותר ויותר מיזוג מותגים, בד"כ כאלה החולקים אותו בסיס ערכי ורעיוני.
ראו לדוגמא פורשה ואדידס, פומה ופרארי (אדידס גם מחוברת למותג Polar בתחום שעוני דופק ומרחק), או דיסני וקרוקס. Co Branding אינו רק "חיבור לוגואים", אלא יצירת ערכים משותפים וסינרגטיים לשני מותגים חזקים המבקשים להעצים ערכי מותג קיימים.
ומה בארץ? בארץ עיקר המותגים הנוגעים בנושא הינם מתחום כרטיסי האשראי. בעשורים האחרונים יצרו חברות האשראי מועדוני לקוחות. חברות האשראי חיפשו רצפת מכירה והרשתות חיפשו מועדון קיים ופלטפורמה טובה ליצירת ערך נאמנות המותג שלהן וכך נוצר החיבור הטבעי.
הפעילות השתכללה בשנים האחרונות והפכה ל-Co Branding מפאת מטרות וערכים משותפים, כמו גם כוח צרכני ובעיקר מותגי - זהה. כך לדוגמא מחפשת חברת ישראכרט מיתוג משותף עם "הרשת הרביעית" בכלל ועם רשת רמי לוי בפרט.
החיפוש המשותף כיום אינו נוגע רק לערך צרכני מוסף, כי אם לערך מותגי נוסף. שני המותגים החזקים מרוויחים ממהלך מיזוג המותגים לתקופה קצובה.
שני מותגים הבוחרים לאחד, עושים זאת כדי להשיג שוק גדול יותר, להשיג מצב של win win.
מה מרוויחה כל חברה, או כל המותג?
ראשית תדמית מותג חזקה יותר ושנית גידול שוק ומכירות עוקבות. הצרכן, העומד בראש מעייניהן, מרוויח אף הוא; ביטחון גדול יותר בכל מותג (לדוגמא, קניית נעלי אדידס-פורשה בימים אלה בחנויות אדידס מצביעה על איכות מוגברת ועל פרמיה זו משלם הצרכן), כמו גם תפיסה רחבה יותר של סל ערכים בסיסי.
זאת אומרת, כל מותג הרוויח ערכים נוספים שלא היו לו והיו שייכים בתפיסת הצרכן למותג השני. כך לדוגמא מרוויחה הארלי דיווידסון, יצרנית ומשווקת האופנועים מחיבור המותג לרשת המלונות Best Western (ולהפך). שני המותגים אמריקאים ושניהם קשורים לדרך.
בנוסף לערכי הבסיס המשותפים מרוויחה הארלי את ערכי הרישות ובעיקר השירות של המלונות ורשת המלונות מרוויחה את החוזק והשורשיות האמריקאית הטבועים בערכי הארלי.
אז האם Co Branding מייצר כאב ראש וסיכון, או יתרון שיווקי וערך מוסף מותגי?
נראה שאם נחבר שני מותגים חזקים החולקים אותם ערכי בסיס (כמו ספורט במקרה של פומה ופרארי, או "דרכים" במקרה של הארלי ורשת המלונות ווסטרן), אך תתי ערכים שונים העשויים להשליך חיובית אחד על השני, אזי הרווח המותגי יתקבל והכדאיות עולה על הסיכון.
במקרה האמור שני מותגים כאלה יעצימו את מותגי האם וירוויחו תתי ערכים אחרים, דבר שיוביל לנאמנות צרכנית גבוהה ובסופו של דבר לגידול מכירות כל מותג בנפרד.
- 1.ממתג 10/08/2011 16:26הגב לתגובה זוהדבר יעיל במכירות וחיסכון בעלוות של הפצה. מעבר לכך אני מאמין שזה יוצר בלבול אצל הלקוח ומיותר , אך בשביל מכירות מה לא עושים הרי זה המטרה הכי נעלה כן /לא/ או ערך המותג יותר חשוב מקמפיין מכירות. כל חברה וההחלטות שלה. לפחות שהמותג יהיה עם אותם ערכים ובהקשרים חיובים אדידס/ פורשה, למה לא?
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
