הכירו את ה-Co Branding: ערך מוסף או כאב ראש?
לא מזמן נכנסתי לחנות אדידס בנמל תל אביב והופתעתי לגלות נעלים שנראו "חלליות" למדיי ונשאו את שם המותג: Porsche. חזרתי לאחור ועדיין ראיתי ששם החנות הוא אדידס. אז מה זה היה? אדידס, או פורשה? נעלים, או רכב?
כ-75% מהמיזוגים בעולם העסקי נכשלים
לכאורה, כל מיזוג טומן בחובו חיסכון וסינרגיה, אך בפועל נכשל בשל היבטים שאינם קשורים לתפעול, מנהלה וכיו"ב, אלא דווקא ל"בטן הרכה" של הארגון - ניהול ותרבות ארגונית.
האם מיזוגים בתחום המותגים מוצלחים יותר? ננסה לענות כי גם כאן העניין עלול להסתבך כאשר שני מותגים שונים מנסים להתחבר.
Co Branding (מיתוג משותף) הינו כלי שיווקי נדיר, בעיקר בארצנו. עם זאת, אנו עדים לאחרונה ליותר ויותר מיזוג מותגים, בד"כ כאלה החולקים אותו בסיס ערכי ורעיוני.
ראו לדוגמא פורשה ואדידס, פומה ופרארי (אדידס גם מחוברת למותג Polar בתחום שעוני דופק ומרחק), או דיסני וקרוקס. Co Branding אינו רק "חיבור לוגואים", אלא יצירת ערכים משותפים וסינרגטיים לשני מותגים חזקים המבקשים להעצים ערכי מותג קיימים.
ומה בארץ? בארץ עיקר המותגים הנוגעים בנושא הינם מתחום כרטיסי האשראי. בעשורים האחרונים יצרו חברות האשראי מועדוני לקוחות. חברות האשראי חיפשו רצפת מכירה והרשתות חיפשו מועדון קיים ופלטפורמה טובה ליצירת ערך נאמנות המותג שלהן וכך נוצר החיבור הטבעי.
הפעילות השתכללה בשנים האחרונות והפכה ל-Co Branding מפאת מטרות וערכים משותפים, כמו גם כוח צרכני ובעיקר מותגי - זהה. כך לדוגמא מחפשת חברת ישראכרט מיתוג משותף עם "הרשת הרביעית" בכלל ועם רשת רמי לוי בפרט.
החיפוש המשותף כיום אינו נוגע רק לערך צרכני מוסף, כי אם לערך מותגי נוסף. שני המותגים החזקים מרוויחים ממהלך מיזוג המותגים לתקופה קצובה.
שני מותגים הבוחרים לאחד, עושים זאת כדי להשיג שוק גדול יותר, להשיג מצב של win win.
מה מרוויחה כל חברה, או כל המותג?
ראשית תדמית מותג חזקה יותר ושנית גידול שוק ומכירות עוקבות. הצרכן, העומד בראש מעייניהן, מרוויח אף הוא; ביטחון גדול יותר בכל מותג (לדוגמא, קניית נעלי אדידס-פורשה בימים אלה בחנויות אדידס מצביעה על איכות מוגברת ועל פרמיה זו משלם הצרכן), כמו גם תפיסה רחבה יותר של סל ערכים בסיסי.
זאת אומרת, כל מותג הרוויח ערכים נוספים שלא היו לו והיו שייכים בתפיסת הצרכן למותג השני. כך לדוגמא מרוויחה הארלי דיווידסון, יצרנית ומשווקת האופנועים מחיבור המותג לרשת המלונות Best Western (ולהפך). שני המותגים אמריקאים ושניהם קשורים לדרך.
בנוסף לערכי הבסיס המשותפים מרוויחה הארלי את ערכי הרישות ובעיקר השירות של המלונות ורשת המלונות מרוויחה את החוזק והשורשיות האמריקאית הטבועים בערכי הארלי.
אז האם Co Branding מייצר כאב ראש וסיכון, או יתרון שיווקי וערך מוסף מותגי?
נראה שאם נחבר שני מותגים חזקים החולקים אותם ערכי בסיס (כמו ספורט במקרה של פומה ופרארי, או "דרכים" במקרה של הארלי ורשת המלונות ווסטרן), אך תתי ערכים שונים העשויים להשליך חיובית אחד על השני, אזי הרווח המותגי יתקבל והכדאיות עולה על הסיכון.
במקרה האמור שני מותגים כאלה יעצימו את מותגי האם וירוויחו תתי ערכים אחרים, דבר שיוביל לנאמנות צרכנית גבוהה ובסופו של דבר לגידול מכירות כל מותג בנפרד.
- 1.ממתג 10/08/2011 16:26הגב לתגובה זוהדבר יעיל במכירות וחיסכון בעלוות של הפצה. מעבר לכך אני מאמין שזה יוצר בלבול אצל הלקוח ומיותר , אך בשביל מכירות מה לא עושים הרי זה המטרה הכי נעלה כן /לא/ או ערך המותג יותר חשוב מקמפיין מכירות. כל חברה וההחלטות שלה. לפחות שהמותג יהיה עם אותם ערכים ובהקשרים חיובים אדידס/ פורשה, למה לא?

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
ההטבה תינתן גם ללקוחות הבנק על משכנתאות חדשות והלוואות צרכניות החל מ-1 באוקטובר; המהלך מצטרף להוזלת ריבית על המינוס, פיקדון אוטומטי וריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל
החל מ-1 באוקטובר, בנק לאומי לאומי -0.12% יוצא במהלך חדש שנועד להקל על לווים - הנחה של רבע אחוז במסלול הפריים. המשמעות היא שלקוחות שמעבירים משכורת לבנק ומחזיקים משכנתא או הלוואה צמודת פריים, ישלמו ריבית נמוכה יותר, בלי צורך לפנות, לבקש או להתמקח.
אם ריבית הפריים במשק עומדת למשל על 6%, הרי שבלאומי היא תחושב ללקוחות הזכאים כ-5.75% בלבד. זה נשמע אולי קטן, אבל כשמדובר במשכנתאות של מאות אלפי שקלים, מדובר בחיסכון חודשי ממשי.המהלך הזה מצטרף לשורה של צעדים נוספים שבנק לאומי הציג לאחרונה כדי לנסות לשדר ללקוחות מסר ברור, אנחנו רוצים שתישארו אצלנו. הבנק הודיע על ריבית של 2% על יתרת זכות עד 10,000 שקל - כלומר, גם אם הכסף נשאר בעו"ש, הוא עובד בשבילכם.
בנוסף, תינתן הוזלה של אחוז אחד בריבית על המינוס, לצד השקת 'פיקדון אוטומטי' שמעביר עודפי יתרה לעבודה יומית ללא צורך בפעולה של הלקוח. עבור לווים קיימים ההטבה תיכנס אוטומטית, ועבור מי שמתכנן לקחת הלוואה או משכנתא במסלול פריים - מדובר בהטבה שתופעל מיידית.
חשוב להבין שהמהלך לא משנה את ריבית הפריים הרשמית במשק (שממשיכה להיקבע על ידי בנק ישראל), אלא מעניק ללקוחות לאומי הנחה נקודתית, מעין "פריים מינוס 0.25". מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש. לאורך השנים זה מצטבר לסכומים של עשרות אלפי שקלים.
- ההתאוששות בהיקף המשכנתאות נמשכת: זינוק של 55% בספטמבר לעומת אשתקד
- דווקא בגלל מבצעי הקבלנים, הזינוק במשכנתאות צריך להדאיג אותנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בבנק מקווים שזה יספיק כדי להקדים מהלכים של המתחרים, ולהחזיר מעט אוויר לנוטלי המשכנתאות אחרי שנה לא פשוטה של ריביות גבוהות ושוק דיור תקוע.