דעה

ענבל אור: מה בין מיתוג עצמי למשבר?

עד כמה מיתוג עצמי עשוי "לגלוש" למוצר או לחברה ועד כמה העניין שמצד אחד יכול לספק ביטחון, עשוי גם להזיק. יחסי ציבור חינמים או מלכודת דבש?
שמוליק צרפתי | (1)

מיתוג עצמי הינו כלי שיווקי. כאשר ראש הארגון בוחר להציב עצמו בחזית התקשורתית, הצרכן מקבל את הרושם שיש "בעל בית", אמין שאפשר לסמוך עליו (ראו מקרה אבי סופר ומוצרי החשמל) - בעל הבית בחזית, לא מפחד לעמוד מאחורי המוצר שהוא משווק ומכאן הצרכן מאמין וקונה.

בשנים האחרונות, עושים ראשי הארגון (בעלים במרבית המקרים) שימוש נוסף ומושכל במיתוגם העצמי יחסי ציבור. רמי לוי, ענבל אור ואחרים מייצרים סיפורים "הנקנים" בתקשורת בצמא ומכאן מקבלים הראשונים חשיפה אדירה ללא תשלום.

רק לפני מספר ימים בחר רמי לוי לחלק מזון חינם ליושבי מאהל רוטשילד. אף אחד מהעיתונאים שהעלו בששון ובשמחה את דבר החלוקה לא טרח לבדוק את היבטיה הציניים והשתתף בחגיגת יחסי הציבור של מר לוי. הסיבה האמיתית - מר לוי עדיין בקטגוריית המצליח.

לעומתו, הגב' ענבל אור, יזמית נדל"ן מוכשרת, לא הבינה עדיין כי מיתוג עצמי, יחסי ציבור חינם - עלולים "להתהפך". כאשר משהו מתחיל לחרוק, כאשר אין הלימה מושלמת בין ביצועיך העסקיים להבטחה המוצרית שלך (כאשר הצרכן והעיתונאי מקביל בין המוצר לבעליו במקרה הנדון), אזי מתהפכת התקשורת ומידיד המספק כתבות מפרגנות חינם - ממשיך רק ה"חינם", רק התדמית הופכת שלילית והמשבר רק מעמיק.

אז נשאלה השאלה בתחילת המאמר: מה בין ענבל אור, לרמי לוי לאורה שניירמן?

זוכרים את הגב' שניירמן, מנהלת מכון "שחר" ורשת הגנים "גן וגם"? שניירמן בחרה במיתוג עצמי בדרך לפרסום מכון "שחר" וכאשר הואשמה בגניבה, האש העיתונאית לא הניחה ומעבר לביצוע העבירה, הארגון לא יכול היה להחזיק ו/או להתחבא מאחורי מנכ"ל ובעלים אנונימי. התוצאה: הארגון נסגר.

שניירמן צריכה להוות התמרור, הרמזור האדום של לוי, אור, סופר ואחרים (אפילו של הגב' זהבית כהן שהבינה במשבר הקוטג' עד כמה התקשורת מפרגנת מחד ומענישה מנגד כאשר אתה ממתג עצמך בראש).

עד כמה שהדבר נשמע לא הגיוני, דווקא מיתוג בעלי החברות ו/או מנכ"לי החברות, עלול להיות בעוכרי הארגון כאשר ההתנהלות חורקת קמעה ועל אחת כמה וכמה כאשר הארגון במשבר. ארגון ממותג מושך אש במשבר. מנכ"ל ,או בעלים ממותג ומיוחצ"ן מושך שבעתיים. האש עלולה להעמיק את המשבר עד כדי מוות ארגוני.

שניירמן כאמור צריכה להוות תמרור אזהרה. אזהרה מפני החבל הדק שבין יחסי הציבור החיוביים חינם לבין הבור הנחפר על ידה עצמה בעת תחילתו של משבר. מעט תשומת לב שיווקית, הרבה ענווה ניהולית ועצמית עשויים להיות גלגל ההצלה מפני אותה תקשורת מפרגנת לכאורה.

מיתוג עצמי הוא כלי נהדר, רק צריך לזכור שהוא משמש במידה וקיימת התאמה מלאה בין ביצועי הארגון למה שהבעלים והמנכ"ל מתיימר ליחצ"ן.

הכותב הינו מומחה אסטרטגי-שיווקי ומנכ"ל משותף בחברת Profit לייעוץ שיווקי וקידום מכירות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מאמר מצוין שמוליק! (ל"ת)
    איילת 31/07/2011 16:50
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 


הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.