המתיחות הגיאופוליטית עולה באזורנו ומפלס אי הוודאות גדל יום ליום. אירועים כמו פתיחת מחסום רפיח, התקלות בזרימת הגז לישראל ממצרים בעקבות פיגועים בשטח מצרים, השלום בין הפתח לחמאס וחוסר היציבות הכללית במדינות המזרח התיכון מזכירים למשקיעים המקומיים והזרים את הסיכון הגיאופוליטי הקיים באזורנו שעלה לאחרונה ומתחיל להשפיע גם על ישראל.

קצת מוקדם לקבוע לאן נושבות רוחות המהפכה וטובי המומחים יכולים לספק את הניחוש הטוב ביותר לגבי ההמשך במדינות המזרח התיכון אך דבר אחד ברור: לערעור היציבות באזורנו ניתן למצוא כבר השפעות כלכליות ובהחלט אפשר למצוא עוד כמה וכמה השלכות כלכליות אפשריות עתידיות וביניהן, התמודדות ישראל עם מגמת התחזקות השקל.

אם בעבר הרחוק התמודדה ישראל עם החשש להיחלשות השקל שהרי בשנים האחרונות היא מתמודדת עם התחזקות השקל שפוגעת ביצואנים הישראלים. למעשה, ניתן לומר, שמאז שבוטלה רצועת האלכסון ב-2005 אנו עדים למגמת התחזקות של השקל. יותר מדויק הוא שמאז חודש מארס 2006 השקל נמצא במגמת התחזקות ארוכת טווח ביחס לדולר. עדות להתמודדות זו עולה מיתרות המט"ח של בנק ישראל שמאז 2008 רכש מטבע חוץ בגובה של כ-50 מיליארד דולר עד לשיא של כ-75 מיליארד דולר כיום. רכישות אלו מטרתן אחת: ניסיון למתן את מגמת התחזקות השקל.

אך האם יש במתיחות הגיאופוליטית שפקדה לאחרונה את ישראל בכדי לשנות את מגמת התחזקות השקל? ככלל, ניתן להעריך מאירועים אחרים בעבר, כי אירועים מסוג מלחמה או מבצע גדול אינם נתפסים כאירועים שמשנים את המצב הכלכלי ולפיכך אין בהם די בכדי לשנות את המגמות.

יותר ויותר אנו למדים כי מלחמות כמו "חומת מגן", מבצע "עופרת יצוקה" ומלחמת לבנון השנייה נתפסים כאירוע חד פעמי שאין לו השלכות רבות על חייו הכלכליים של המשק וזאת בדומה לאירוע חד פעמי שאירע בתקופת דו"ח כספי של חברה ציבורית.

כך, למשל, מבצע "עופרת יצוקה" נפל לתוך מגמת התחזקות כללית של השקל ביחס לדולר שהחלה מאז מארס 2006, כאמור. בתקופת המבצע עצמו מה-27 לדצמבר ב-2008 עד ה-18 לינואר 2009 לא היה שינוי מהותי במצבו של השקל ולאחר מכן, עד אפריל 2009 התחזק הדולר עד לרמה של 4.27 שקלים. מנקודה זו הוא המשיך את מגמת ההיחלשות שלו ביחס לשקל.

מה ניתן ללמוד מדוגמה זו? ראשית, שעד מהרה מגמת התחזקות השקל שבה לשלוט בשוקי המט"ח אך בל נשכח: שיא המשבר הכלכלי היה בספטמבר 2009, מעט לפני תחילת המבצע בעזה. הירידה החדה בשוקי המניות בעקבות המשבר תרמה להתחזקות עולמית של הדולר וכך גם ביחס לשקל. כלומר, בתקופה זו פעלו שני כוחות שתרמו במקביל להיחלשות של השקל.

להערכתנו הסיבה העיקרית שגרמה לשקל להתחזק הייתה המשבר הכלכלי ולא בגלל מבצע עופרת יצוקה. כדאי לשים לב שלא עבר זמן עד שהשקל חזר למגמת ההתחזקות שלו וזאת מטעמים כלכליים שהם בעיקרם חוסנה הכלכלי של ישראל נוכח המשבר.

דוגמה אחרת תמחיש את הנושא טוב יותר. דוגמה זו לקוחה ממלחמת לבנון השנייה שהתרחשה ביולי-אוגוסט 2006. נזכיר, כי מדובר בתקופת שבה שררה מגמת התחזקות כללית של השקל שהחלה ממארס 2006. יום לפני המלחמה, הגיע השקל עד לרמה של 4.32 שקלים לדולר אך עם תחילת הקרבות, המטבע האמריקאי התחזק עד לרמה של 4.54 שקלים. שימו לב, מיד לאחר הלחימה חזר השקל להתחזק עד לרמה של 4.34 שקלים לדולר והמשיך את מגמת ההתחזקות ששלטה לפני המלחמה. אך למה ללכת כל כך רחוק? ניתן ללמוד עד כמה האירועים הללו משפיעים על המגמה הכללית או הכלכלית מהאירועים האחרונים שפקדו את אזורנו.

בתחילת השנה החלו המהומות שסימנו את תחילת המהפכות במדינות המזרח התיכון. ההתקוממות בטוניסיה החלה ב-9 לינואר ובמצרים ב-22 לינואר. המגמה של התחזקות השקל נותרה בעינה עד ה-18 לינואר אך עם תחילת ההתקוממות במצרים החל השקל להיחלש עד לרמה של 3.72 שקלים. כמה זמן החזיקה היחלשות זמנית זו של השקל? שבועיים בלבד. מה-4 לפברואר השקל חזר למגמת התחזקותו מול המטבע האמריקאי עד לערכו כיום שהוא 3.38 שקלים.

המסקנה שלנו היא שכל עוד לא התרחש אירוע גיאופוליטי מאז'ורי שישנה את פני כלכלת ישראל בצורה מהותית התנועה של השקל ביחס לדולר ולשאר המטבעות המובילים ייגזרו מהתנועות הכלכליות בעולם ולעת עתה נראה כי אלה מכוונות להתחזקות השקל. פער הריביות, חוסנה של הכלכלה, מאזן התשלומים החיובי והאסטרטגיה של ארה"ב להחלשת הדולר כולם מהווים בסיס לכוחות הספקולטיביים שמניעים את היחלשות הדולר ביחס לשקל בעתיד הנראה לעין.

הכותב, אלי שיראזי, מנהל חדר עסקאות ב'למבקס'