ביום א' ה-27.3 פורסמו על ידי האוצר טיוטות הדנות ברפורמה בתחום החיסכון ארוך הטווח. למי שלא מצוי בפרטים נסביר כי עיקרי הרפורמה כפי שפורסמו לראשונה בנובמבר 2010 דנים בכמה נושאים שהעיקרים שבהם הם:

1. נושא דמי הניהול אשר נמצא בכותרת כבר זמן רב וברצון של משרד האוצר להפחית דמי ניהול אלו.

2. הרצון ליצור מנגנון פשוט יותר והשוואה בין המוצרים לחיסכון לטווח ארוך: גמל, פנסיה וביטוח.

האם הרפורמה המוצעת אכן תצליח להביא להגשמתן של שתי המטרות כפי שהן מוצגות לעיל?

נתחיל עם דמי הניהול:

הרפורמה קובעת כי דמי הניהול המקסימלים שקופות הגמל וביטוחי המנהלים יכולים לגבות יהיו בגובה של עד 5% מהפרמיה השוטפת ועד 1.2% מהכסף שנצבר. קרנות הפנסיה ימשיכו לגבות דמי ניהול של עד 6% מהשוטף ועד 0.5%מהכסף שנצבר. היום, טרם הרפורמה קופות הגמל הן למעשה הגוף היחיד אשר דמי הניהול שלו נגבים רק מהכסף הצבור. הן יכולות לגבות עד 2%.

בוא נראה בפועל מה קורה והאם אכן הקופות הגדולות גובות את דמי הניהול המקסימלים?

אם ניקח את 23 קופות הגמל הגדולות, אשר יתרת נכסיהן מעל 1 מיליארד שקל יסתבר לנו כי ממוצע דמי הניהול שנגבה בקופות אלו במהלך שנת 2010 עמד על 1.09%, יתרה מזאת רק 6 קופות מתוך אותן 23 קופות גבו דמי ניהול גבוהים מאלו שמציע האוצר, 1.2% במהלך שנת 2010. יש להזכיר כי תמורת הויתור על חלק מדמי הניהול על הכסף הצבור תאפשר החקיקה לקופות לגבות עוד 5% מההפקדה השוטפת.

אם נכנס היום לטבלות ניתוח שעורך משרד האוצר לצורך השוואה בין דמי הניהול ממכשירים שונים, נגלה כי כל 1% של דמי ניהול מההפקדה משקף לטענת המשרד בערך 0.1% מהצבירה, הנחה זו נכונה כמובן בהנחה שהצטבר סכום נכבד בקופה ובשלב מסויים אכן משמעות דמי הניהול מההפקדה יורדת. לצערנו הרב רב הלקוחות כלל אינם מגיעים לשלב זה.

ניתן דוגמא מספרית כדי לפשט את העניין:

על פרמיה שוטפת של 1,000 ש"ח לחודש ישלם הלקוח בורסיה החדשה דמי ניהול שוטפים של 50 שקל מידי חודש. אם אותם 50 שקלים לחודש ובחישוב שנתי 600 שקל שווי ערך ל-0.5% מהצבירה הרי רק כאשר הלקוח מגיע לראשונה לסכום צבור של 120,000 ש"ח הוא אכן עונה על הנחות משרד האוצר.

אותו לקוח בהנחת תשואה 4% ברוטו יגיע לאותם 120,000 שקל לראשונה רק לאחר כ-108 תשלומים כלומר 9 שנים. רק אז אכן שווה לו בשוטף לוותר על 0.5% דמי ניהול מהצבירה ולשלם את דמי הניהול מהפרמיה, לצערנו הרב חלק גדול מהלקוחות כלל אינו מחזיק תוכנית פנסיונית 9 שנים ובחלק גדול מהמכשירים הפנסיונים נגלה צבירות נמוכות משמעותית.

אבל גם אם נניח שההנחה אכן נכונה אנו רואים מיד כי דמי הניהול אשר יוכלו הקופות לגבות יהיו שקולים ל-1.7% מהצבירה. נתון שכאמור היום הקופות הגדולות כלל אינן נמצאות בקירבתו.

המטרה השניה היתה לפשט את המכשירים הפנסיונים ולנסות להשוות ביניהם, האם אכן הרפורמה תגרום להצלחת מטרה זו? גם כאן איני בטוח. מי שבקי בעולם זה יודע לדקלם כי לכל אחד משני המכשירים, קרנות פנסיה וביטוח היתרונות המובהקים שלהם.

בביטוח המנהלים המבוטח מקבל הבטחה חוזית לגובה מקדם הקיצבה שלו בגיל פרישה, לא נדון שוב בעניין מקדמי הקיצבה אך לביטוח זהו יתרון מובהק.

קרן הפנסיה נהנית לעומת זאת מדמי ניהול נמוכים משמעותית משאר המכשירים, מעלות ביטוח נמוכה מאד ומהבטחת תשואה על 30% מנכסיה. בצורה זו מהווה קרן הפנסיה אלטרנטיבה טובה למי שמעוניין במסלול סולידי יותר, למי שזקוק לסכומי ביטוח ולמי שמניח כי משמעות ההחה הגבוהה בדמי הניהול שקולה לסיכון של הגידול במקדם הקיצבה.

ומה נתנו ברפורמה לקופת הגמל? למעשה מאומה, קופת הגמל לא קיבלה ברפורמה שום יתרון מובהק, כפי שהיה לה טרם כניסת תיקון 3 לתוקף, מול שני המכשירים האלטרנטיבים.

אז מה יחזיר את קופת הגמל למרכז הבמה? והאם בכלל צריך קופות גמל להפקדה שוטפת?

התשובה היא שבוודאי שכן. מכל המכשירים המצויינים לעיל קופת הגמל היא השקופה ביותר והפשוטה ביותר. רק שילוב של רפורמה זו של האוצר עם ההבנה כי יש להחזיר את המסלול ההוני לקופת הגמל המסורתית יוכל לעזור להגשים את המטרה השניה כפי שהוצגה בפני הציבור. במקרה כזה ייהנה כל אחד מהמכשירים מיתרון מובהק על פני מתחריו.

*הנתונים וההנחות לקוחים מהגמל נט ומהביטוח נט.

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**