הר הדולרים של סטנלי פישר: יתרות המט"ח זינקו ב-10.2 מיליארד דולר ב-2010
רכישות מטבע חוץ אותן מבצע בנק ישראל בשנים האחרונות מתוך ניסיון, שלא ניתן להגיד שצלח, לעצור את התחזקות השקל תרמו לגידול של 10.2 מיליארדי דולרים ביתרות מטבע החוץ של ישראל בשנת 2010.
מנתונים שמסר היום בנק ישראל עולה, כי העלייה ברמת היתרות ב-2010 באה לידי ביטוי בגידול ביחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון הלימות רמתן של היתרות. "רמתם הגבוהה של יחסים אלו מחזקת את עמידות המשק בפני משברים ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית, ובכך משרתת את יכולתו של בנק ישראל להשיג את יעדיו על פי החוק החדש", נכתב בהודעת הבנק המרכזי.
באוגוסט 2009 שינה בנק ישראל את אסטרטגיית רכישות המט"ח שלו וקבע כי יפעל בשוק מטבע החוץ במקרה של תנודות חריגות בשער חליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים של המשק, או כאשר שוק מטבע החוץ לא מתפקד כיאות. ב-2010 רכש הבנק 11.9 מיליארדי דולרים, המשך לרכישת 31.7 מיליארדים בשנים 2008-2009.
לשינויים ברמת היתרות ב-2010 תרמו גם גורמים אחרים. השינוי ביתרות המיוחס להכנסה מריבית, לרווחי הון ולהפרשי שערים הקטין את ערכן במונחי דולרים ב- 0.8 מיליארד דולרים. ירידה זו נבעה בעיקר מהיחלשות האירו לעומת הדולר במהלך השנה, שקוזזה חלקית על ידי הכנסות מריבית ומרווחי הון ועל ידי התחזקות של מטבעות אחרים בנומרר לעומת הדולר. משיכות של המגזר הפרטי, בסך 0.2 מיליארד דולרים, ושל הממשלה, בסך 0.7 מיליארד דולרים, פעלו אף הן להקטנת סך יתרות מטבע החוץ במהלך השנה.
רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל, מארס 2008 עד דצמבר 2010
תשואת ההחזקה של התיק
תשואת ההחזקה של יתרות המט"ח במונחי הנומרר המטבעי שלהן בשנת 2010 הייתה 1.2%, לעומת 3.8% בממוצע בשנים 2001-2010. ערך היתרות המשיך להישחק במונחי שקלים וירד בבשיעור של 7.1%, עקב התחזקות השקל לעומת הדולר והאירו במהלך השנה. מספר המטבעות בנומרר המטבעי הוגדל ב-2010, במטרה להשיג פיזור טוב יותר ולצמצם את ההשלכות האפשריות של המשבר בתרחישי קיצון.
הרכב הנומרר נקבע על פי עקרונות קבועים, המשקפים את המטרות של החזקת היתרות. השיקול העיקרי בקביעת הנומרר הוא לשמר את כוח הקנייה של היתרות, כלומר על היקף השימוש שניתן לעשות בהן בעת הצורך.
- 5.דולר 30/03/2011 10:13הגב לתגובה זוהיחידי שתומך בי תודה רבה רבה
- 4.יוסי ויסמן 29/03/2011 19:59הגב לתגובה זועם כל הכבוד לנגיד, כאשר כולם אומרים ( כלכלנים בכירים ) שאתה שיכור אז כדאי שתבדוק אולי הם צודקים. בנתיים בכל פעולותיך הפיננסים רק גרמתה נזק לעמך. 1. מחירי הדירות לא רק שאינם יורדים, אפילו עולים. 2. פגעתה במחזירי תשלומי המשכנתאות. 3. הפסדתה הון עתק של כעשרים וחמישה מיליארד שקל בגלל ירידת ערך הדולר 4. למרות כל רכישות הררי הדולרים השקל מיתחזק- והתעשיינים שמיצאים מפסידים וחדלים להיות ברי תחרות. אדון הנגיד-די מספיק תן לאינפלציה קצת לעלות ,זה טוב להנעת גלגלי המשק תן לעם מעט אויר לנשימה, אנחנו נחנקים מרוב הטוב שאתה מנסה להעניק לכולנו.
- 3.baruch 29/03/2011 15:31הגב לתגובה זוPlease note that as of Feb 2011 the reservs are at close to 74 bil $ . Losses as of Dec 2010 are 17.9 Bill ILS . Fisher will lose for the israeli tax payer a fortune in an illogical intervantion. Pluse ALL Major Central Banks Carry ? gold reserves .BOI has Zero reserves in Gold. Again - Tax payer losses.
- 2.שמישהו ישלח את הפישר הזה לבית אבות בפלורידה (ל"ת)ירסק אותנו היצואנים 29/03/2011 14:26הגב לתגובה זו
- 1.z 29/03/2011 14:17הגב לתגובה זובמקום להעלות את הריבית היה טוב למסות את כל תנועות ההון הזר לארץ.לא רק של המקמים.כי רכישת דירות על ידי משקיעים זרים תורמת לאינפלציה המקומית והעלאת הריבית לא משנה את הביקושים שלהם.עליית הריבית והורדת מחירי הדירו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
