הר הדולרים של סטנלי פישר: יתרות המט"ח זינקו ב-10.2 מיליארד דולר ב-2010
רכישות מטבע חוץ אותן מבצע בנק ישראל בשנים האחרונות מתוך ניסיון, שלא ניתן להגיד שצלח, לעצור את התחזקות השקל תרמו לגידול של 10.2 מיליארדי דולרים ביתרות מטבע החוץ של ישראל בשנת 2010.
מנתונים שמסר היום בנק ישראל עולה, כי העלייה ברמת היתרות ב-2010 באה לידי ביטוי בגידול ביחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון הלימות רמתן של היתרות. "רמתם הגבוהה של יחסים אלו מחזקת את עמידות המשק בפני משברים ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית, ובכך משרתת את יכולתו של בנק ישראל להשיג את יעדיו על פי החוק החדש", נכתב בהודעת הבנק המרכזי.
באוגוסט 2009 שינה בנק ישראל את אסטרטגיית רכישות המט"ח שלו וקבע כי יפעל בשוק מטבע החוץ במקרה של תנודות חריגות בשער חליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים של המשק, או כאשר שוק מטבע החוץ לא מתפקד כיאות. ב-2010 רכש הבנק 11.9 מיליארדי דולרים, המשך לרכישת 31.7 מיליארדים בשנים 2008-2009.
לשינויים ברמת היתרות ב-2010 תרמו גם גורמים אחרים. השינוי ביתרות המיוחס להכנסה מריבית, לרווחי הון ולהפרשי שערים הקטין את ערכן במונחי דולרים ב- 0.8 מיליארד דולרים. ירידה זו נבעה בעיקר מהיחלשות האירו לעומת הדולר במהלך השנה, שקוזזה חלקית על ידי הכנסות מריבית ומרווחי הון ועל ידי התחזקות של מטבעות אחרים בנומרר לעומת הדולר. משיכות של המגזר הפרטי, בסך 0.2 מיליארד דולרים, ושל הממשלה, בסך 0.7 מיליארד דולרים, פעלו אף הן להקטנת סך יתרות מטבע החוץ במהלך השנה.
רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל, מארס 2008 עד דצמבר 2010
תשואת ההחזקה של התיק
תשואת ההחזקה של יתרות המט"ח במונחי הנומרר המטבעי שלהן בשנת 2010 הייתה 1.2%, לעומת 3.8% בממוצע בשנים 2001-2010. ערך היתרות המשיך להישחק במונחי שקלים וירד בבשיעור של 7.1%, עקב התחזקות השקל לעומת הדולר והאירו במהלך השנה. מספר המטבעות בנומרר המטבעי הוגדל ב-2010, במטרה להשיג פיזור טוב יותר ולצמצם את ההשלכות האפשריות של המשבר בתרחישי קיצון.
הרכב הנומרר נקבע על פי עקרונות קבועים, המשקפים את המטרות של החזקת היתרות. השיקול העיקרי בקביעת הנומרר הוא לשמר את כוח הקנייה של היתרות, כלומר על היקף השימוש שניתן לעשות בהן בעת הצורך.
- 5.דולר 30/03/2011 10:13הגב לתגובה זוהיחידי שתומך בי תודה רבה רבה
- 4.יוסי ויסמן 29/03/2011 19:59הגב לתגובה זועם כל הכבוד לנגיד, כאשר כולם אומרים ( כלכלנים בכירים ) שאתה שיכור אז כדאי שתבדוק אולי הם צודקים. בנתיים בכל פעולותיך הפיננסים רק גרמתה נזק לעמך. 1. מחירי הדירות לא רק שאינם יורדים, אפילו עולים. 2. פגעתה במחזירי תשלומי המשכנתאות. 3. הפסדתה הון עתק של כעשרים וחמישה מיליארד שקל בגלל ירידת ערך הדולר 4. למרות כל רכישות הררי הדולרים השקל מיתחזק- והתעשיינים שמיצאים מפסידים וחדלים להיות ברי תחרות. אדון הנגיד-די מספיק תן לאינפלציה קצת לעלות ,זה טוב להנעת גלגלי המשק תן לעם מעט אויר לנשימה, אנחנו נחנקים מרוב הטוב שאתה מנסה להעניק לכולנו.
- 3.baruch 29/03/2011 15:31הגב לתגובה זוPlease note that as of Feb 2011 the reservs are at close to 74 bil $ . Losses as of Dec 2010 are 17.9 Bill ILS . Fisher will lose for the israeli tax payer a fortune in an illogical intervantion. Pluse ALL Major Central Banks Carry ? gold reserves .BOI has Zero reserves in Gold. Again - Tax payer losses.
- 2.שמישהו ישלח את הפישר הזה לבית אבות בפלורידה (ל"ת)ירסק אותנו היצואנים 29/03/2011 14:26הגב לתגובה זו
- 1.z 29/03/2011 14:17הגב לתגובה זובמקום להעלות את הריבית היה טוב למסות את כל תנועות ההון הזר לארץ.לא רק של המקמים.כי רכישת דירות על ידי משקיעים זרים תורמת לאינפלציה המקומית והעלאת הריבית לא משנה את הביקושים שלהם.עליית הריבית והורדת מחירי הדירו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
