הר הדולרים של סטנלי פישר: יתרות המט"ח זינקו ב-10.2 מיליארד דולר ב-2010
רכישות מטבע חוץ אותן מבצע בנק ישראל בשנים האחרונות מתוך ניסיון, שלא ניתן להגיד שצלח, לעצור את התחזקות השקל תרמו לגידול של 10.2 מיליארדי דולרים ביתרות מטבע החוץ של ישראל בשנת 2010.
מנתונים שמסר היום בנק ישראל עולה, כי העלייה ברמת היתרות ב-2010 באה לידי ביטוי בגידול ביחסים בין היתרות למצרפים שונים של המשק, שלפיהם מקובל לבחון הלימות רמתן של היתרות. "רמתם הגבוהה של יחסים אלו מחזקת את עמידות המשק בפני משברים ומשפרת את מעמדה של ישראל בסביבה הפיננסית הבין-לאומית, ובכך משרתת את יכולתו של בנק ישראל להשיג את יעדיו על פי החוק החדש", נכתב בהודעת הבנק המרכזי.
באוגוסט 2009 שינה בנק ישראל את אסטרטגיית רכישות המט"ח שלו וקבע כי יפעל בשוק מטבע החוץ במקרה של תנודות חריגות בשער חליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים של המשק, או כאשר שוק מטבע החוץ לא מתפקד כיאות. ב-2010 רכש הבנק 11.9 מיליארדי דולרים, המשך לרכישת 31.7 מיליארדים בשנים 2008-2009.
לשינויים ברמת היתרות ב-2010 תרמו גם גורמים אחרים. השינוי ביתרות המיוחס להכנסה מריבית, לרווחי הון ולהפרשי שערים הקטין את ערכן במונחי דולרים ב- 0.8 מיליארד דולרים. ירידה זו נבעה בעיקר מהיחלשות האירו לעומת הדולר במהלך השנה, שקוזזה חלקית על ידי הכנסות מריבית ומרווחי הון ועל ידי התחזקות של מטבעות אחרים בנומרר לעומת הדולר. משיכות של המגזר הפרטי, בסך 0.2 מיליארד דולרים, ושל הממשלה, בסך 0.7 מיליארד דולרים, פעלו אף הן להקטנת סך יתרות מטבע החוץ במהלך השנה.
רכישות מטבע חוץ על ידי בנק ישראל, מארס 2008 עד דצמבר 2010
תשואת ההחזקה של התיק
תשואת ההחזקה של יתרות המט"ח במונחי הנומרר המטבעי שלהן בשנת 2010 הייתה 1.2%, לעומת 3.8% בממוצע בשנים 2001-2010. ערך היתרות המשיך להישחק במונחי שקלים וירד בבשיעור של 7.1%, עקב התחזקות השקל לעומת הדולר והאירו במהלך השנה. מספר המטבעות בנומרר המטבעי הוגדל ב-2010, במטרה להשיג פיזור טוב יותר ולצמצם את ההשלכות האפשריות של המשבר בתרחישי קיצון.
הרכב הנומרר נקבע על פי עקרונות קבועים, המשקפים את המטרות של החזקת היתרות. השיקול העיקרי בקביעת הנומרר הוא לשמר את כוח הקנייה של היתרות, כלומר על היקף השימוש שניתן לעשות בהן בעת הצורך.
- 5.דולר 30/03/2011 10:13הגב לתגובה זוהיחידי שתומך בי תודה רבה רבה
- 4.יוסי ויסמן 29/03/2011 19:59הגב לתגובה זועם כל הכבוד לנגיד, כאשר כולם אומרים ( כלכלנים בכירים ) שאתה שיכור אז כדאי שתבדוק אולי הם צודקים. בנתיים בכל פעולותיך הפיננסים רק גרמתה נזק לעמך. 1. מחירי הדירות לא רק שאינם יורדים, אפילו עולים. 2. פגעתה במחזירי תשלומי המשכנתאות. 3. הפסדתה הון עתק של כעשרים וחמישה מיליארד שקל בגלל ירידת ערך הדולר 4. למרות כל רכישות הררי הדולרים השקל מיתחזק- והתעשיינים שמיצאים מפסידים וחדלים להיות ברי תחרות. אדון הנגיד-די מספיק תן לאינפלציה קצת לעלות ,זה טוב להנעת גלגלי המשק תן לעם מעט אויר לנשימה, אנחנו נחנקים מרוב הטוב שאתה מנסה להעניק לכולנו.
- 3.baruch 29/03/2011 15:31הגב לתגובה זוPlease note that as of Feb 2011 the reservs are at close to 74 bil $ . Losses as of Dec 2010 are 17.9 Bill ILS . Fisher will lose for the israeli tax payer a fortune in an illogical intervantion. Pluse ALL Major Central Banks Carry ? gold reserves .BOI has Zero reserves in Gold. Again - Tax payer losses.
- 2.שמישהו ישלח את הפישר הזה לבית אבות בפלורידה (ל"ת)ירסק אותנו היצואנים 29/03/2011 14:26הגב לתגובה זו
- 1.z 29/03/2011 14:17הגב לתגובה זובמקום להעלות את הריבית היה טוב למסות את כל תנועות ההון הזר לארץ.לא רק של המקמים.כי רכישת דירות על ידי משקיעים זרים תורמת לאינפלציה המקומית והעלאת הריבית לא משנה את הביקושים שלהם.עליית הריבית והורדת מחירי הדירו
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
