נצחון למועצת הבטחון: לוב הכריזה על הפסקת אש מיידית עם המורדים

"הצעד נועד להגן על אזרחי המדינה, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם על סגר אווירי", אמר שר החוץ הלובי מוסא קוסה
סתיו שירייב | (9)

פחות מ-24 שעות לאחר שמועצת הביטחון של האו"ם אישרה את תקיפת כוחותיו של קדאפי בלוב ורגע אחרי שבריטניה הודיעה על שליחת מטוסי קרב לאזור, הלחץ של מועצת הבטחון עשה את שלו ולפני זמן קצר שר החוץ הלובי הודיע על הפסקת אש.

"הצעד נועד להגן על אזרחי המדינה, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם על סגר אווירי", אמר שר החוץ הלובי מוסא קוסה.

בשיחה עם כתבים הדגיש שר החוץ כי "ללוב יש אינטרס גדול להגן על האזרחים במדינה וציין ש"המדינה גם תגן על כל האזרחים הזרים וכן על הנכסים הזרים". הוא הוסיף: "הפסקת האש תשיב ללוב את הביטחון ותבטיח את ביטחונים של כל הלובים".

מוקדם יותר נשמע שליט לוב מועמר קדאפי אחרת לחלוטין. הוא הזהיר בחריפות את מדינות המערב מפני התערבות צבאית בנעשה במדינתו. "גיהנום מצפה לאלו המתכננים לתקוף את לוב", הוא מבטיח בעקבות אישור הצעת ההחלטה במועצת הביטחון, הקוראת להתערבות מיידית בנעשה במדינה.

הלילה, מספר שעות לאחר אישור הצעת ההחלטה נגד לוב במועצת הביטחון, פרסמו נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ראש ממשלת בריטניה, דיוויד קמרון ונשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, הודעה משותפת בה קראו לממשלת לוב להיענות מיידית לדרישות בהצעת ההחלטה. דובר ממשלת צרפת פרנסוואה ברוואן אף אמר כי תקיפה אווירית נגד קדאפי "תיפתח בתוך מספר שעות".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ליהי 18/03/2011 19:03
    הגב לתגובה זו
    ראה נושא
  • 7.
    כרומוזום 18/03/2011 18:47
    הגב לתגובה זו
    צודק המעיר. לזרום כותבים בלי האות יוד. העקר שהוא הבין את כוונתי. כמו כן אני שכחתי להוסיף לתגובתי, שגם אותי לא מעניין גורלם של כל המתקוממים בעולם הערבי. כל זמן שהם נלחמים ביניהם, יש לנו שקט יחסי מכל המטרידים אותנו בגלובוס. כשהם יסיימו את ההתקוממויות שלהם ,הם ייפנו כולם נגדנו ואז מצבנו יוחמר מאוד. זאת גם הסיבה שצריך להאיץ עכשיו דחוף את פיתוח הגז והנפט ולא לשים מיכשולים בכנסת ע" י חבורת הנבחרים שלא מצליחה לראות מעבר לנזלת שבקצה האף שלהם.
  • 6.
    יהודי ישראלי 18/03/2011 18:41
    הגב לתגובה זו
    מזוכיסטים ורוצים להעביר הרצח לארצותיהם?
  • 5.
    כרומוזום 18/03/2011 16:44
    הגב לתגובה זו
    30 מדינות ערביות ומוסלמיות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. בכולן אין לא הייתה ולא תהיה דמוקרטיה כמו בישראל ובעולם המערבי. במקרה ה" טוב" לאחר התקוממיות ישתלט האיסלם הקיצוני, חיזבלה חמס אלקעידה והשד יודע עוד שמות. מעצמות המערב יודעות זאת היטב והם מעמידות פנים . הם מעונינות שקדאפי ושאר הנסיכים והמלכים ישארו בשילטון . רק ככה ימשיך הנפט ליזרום למערב הצמא. הכל משחק מלוכלך. את אף אחד לא מעניין גורלם של כמה ערבים בלוב בבחריין או בכל מקום. רק הנפט. ראו איך עולה עכשיו הבורסה בניו יורק.
  • תגובה למס 5 בעברית לזרום ולא ליזרום (ל"ת)
    [email protected] 18/03/2011 17:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מנדל 18/03/2011 16:39
    הגב לתגובה זו
    אם מועצת האום לא תפיל את משטר קדפי אזיי המונים מתו לשוא
  • 3.
    Kishkush- The army is shooting nonstop (ל"ת)
    Avy 18/03/2011 15:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איש 18/03/2011 15:44
    הגב לתגובה זו
    קדאפי גאון
  • 1.
    משקיע 18/03/2011 15:38
    הגב לתגובה זו
    איפה שהיה צריך להיות אגרסיבי הוא נלחם, כשצריך לשבת בשקט הוא שקט , לפחות זה יביא רגיעה בשווקים.
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |


קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

 

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.