עיתונאית שלוקחת עמלות על הבאת לקוח ליחצן - דילמה?
שומו שמיים: "תמיר, אתה לא מאמין, עיתונאית שוחחה עם לקוח שלי וציינה בפניו שהיא מכירה משרד יחסי ציבור מוצלח ושכדאי לו לעבור", אמר לי ידידי: "מסתבר, שאותה עיתונאית הביאה כבר כמה לקוחות לאותו המשרד ושהיא ממליצה עליו באופן קבוע ומקבלת כסף על כל לקוח שמביאה". אתם בוודאי גם יכולים לנחש איך נראה הסיקור של הלקוחות הללו אצל אותה עיתונאית.
אל תהיו חזירים
קשה לומר שבענף יחסי הציבור יש פרגון יתר, אבל מדי פעם קורה שלקוח מגיע למשרד מסוים והוא לא בדיוק מתאים לאופי המשרד, שמנסה להעבירו לקולגה אחר. כלומר, לתווך. השאלה שעולה בנושא זה היא האם אתם נוהגים לתת עמלת תיווך? במידה וכן, אתם נוהגים כראוי. במידה ולא, כדאי שתתחילו לתת. אם לא בשם ההגינות אז לפחות בכדי שאותו מתווך ימשיך לפרגן לכם גם בעתיד.
דילמת היחצן
השאלה המעניינת היא מה קורה כשעיתונאי מציע לכם לקוח? מחד גיסא אם תציעו עמלה אזי שאתם מכניסים את עצמכם ובעיקר את העיתונאי לניגוד אינטרסים, וזאת אף על פי שההחלטה עצמה אם לקבל את התשלום היא שלו, אך עדיין יש אי נוחות בסיטואציה שכזו שכן עיתונאי לא אמור לקבל כסף ממשרד יח"צ.
אמנם אני לגמרי בעד שוק חופשי, אבל מתואר התמונה בפסקה הראשונה עולה שאותה עיתונאית שהציעה ללקוח של ידידי לעבור משרד, התבלבלה קצת בין תפקידו של מנהל הפיתוח עסקי לזה של המסקר וכפי שניתן להבין עקב קבלת תגמול כספי פוטנציאלי היא פיתחה מוטיבציה לא אתית לפגוע במשרד מולו היא עובדת. זו דוגמא מעולה שממחישה לאן עלול להוביל תגמול כלכלי של עיתונאים בכל הקשור לתיווך בין משרדים ולקוחות.
מצד שני
יכול להיות שהאינסטינקט שלכם יקבע שאסור שעיתונאי יתווך בין לקוח למשרד יח"צ ואין פה שום דילמה, אבל הסוגיה לא כזו פשוטה.
יש לפחות 3 טיעונים שעשויים לצדד בעד נתינת עמלה: (1) רמת העיקרון: באם אותו משרד יחליט שאינו מציע לאותו עיתונאי מתווך עמלה אזי שהוא מפלה בין אנשי המקצוע שונים. כלומר, אם קבלן בניין מציע לכם לקוח, או פרסומאי, אלו יקבלו עמלה והעיתונאי לא? (2) טווח ארוך: בנוסף, אם העיתונאי מצפה לקבל עמלה ולא יקבל, זה עלול לייצר אכזבה ולפגוע ביחסים שלכם בכל הקשור ללקוחות האחרים אותם הוא מסקר. (3) עבודה טובה גוררת המלצות: בהחלט יכול להיות שאותו העיתונאי פשוט מאמין ביכולתכם ויודע שאתם עושים עבודה טובה, ובמקביל מעוניין לשדך לאותו לקוח פוטנציאלי, חבר ותיק שלו למשל, משרד ראוי. ולכן התיווך בין השניים מתבקש. אז מה תעשו, תפרישו או לא?
לתלונות, הצעות ואף גידופים קלים:[email protected]
- 9.עומר 20/03/2011 17:33הגב לתגובה זו"אם קבלן בניין מציע לכם לקוח, או פרסומאי, אלו יקבלו עמלה והעיתונאי לא?" מה הקשר? אם הקבלן תווך בין לקוח למשרד נגמר הקשר ביניהם, אם הלקוח הגיע דרך עיתונאי, כנראה שהוא/המוצר שלו יחזרו בחזרה לעיתונאי. נשמע לי שאין פה דילמה, שעיתונאים יתפרנסו מעיתונאות, חלטורות כאלה רק מזמינות דברים לא ראויים.
- 8.שרית 19/03/2011 21:25הגב לתגובה זואין סוף לשחיתות עכשיו גם גם בתוך העיתונות . אלוהים ישמור .
- 7.נילי 19/03/2011 00:29הגב לתגובה זומה ההבדל בין זה, לבין זה שדורשים תשלום ברדיו , עבור הופעת מומחים?
- 6.17/03/2011 15:33הגב לתגובה זוחשוף את התפוחים הרקובים
- ת.ה 17/03/2011 16:07הגב לתגובה זו.
- 5.בחיים לא שמעתי על זה, נשמע מצוץ מהאצבע (ל"ת)חיים 17/03/2011 00:31הגב לתגובה זו
- ליצן 17/03/2011 12:45הגב לתגובה זו.
- 4.לדעתי 16/03/2011 18:41הגב לתגובה זו.
- 3.כל כסף שעובר בין עיתונאי ליחצ"ן הוא "כסף דמים (ל"ת)מר קטינג 16/03/2011 18:27הגב לתגובה זו
- 2.מר קטינג 16/03/2011 18:22הגב לתגובה זומספרים על ברנרד שאו, שבאחת ממסיבות החברה הגבוהה בלונדון הזמין לרקוד רוזנת יפת תואר. אגב ריקוד לחש באוזנה: ''את יפה מאוד, והייתי רוצה להזמין אותך לבלות איתי את הלילה...'' העלמה נעצה בו מבט כועס ''השתגעת?!'' ''אני נמשך אליך מאוד...'' המשיך הסופר המפורסם ''ומאחר שאני איש עשיר מאוד, אני מוכן לשלם עשרת אלפים ליש''ט, אם תיעני להזמנתי...'' הרוזנת הרהרה בשקט, וענתה ''או.קיי., אני מוכנה.'' ''...ומה בדבר חמישים ליש''ט?'' שאל ברנרד שאו. ''אתה חושב שאני זונה?!'' זעמה הרוזנת הכבודה. חייך ברנרד שאו וענה: ''את זה כבר קבענו... עכשיו אנחנו רק מתמקחים על המחיר.''
- 1.זאב ינאי 16/03/2011 15:31הגב לתגובה זודילמה חשובה מאוד. ראוי מאוד שתידון בוועדת האתיקה, כדי שנוכל לדעת איך להתנהל.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
משרד האוצר ורשות המיסים מפרסמים תזכיר חוק להרחבת הפטור ממס לקופות גמל, שיאפשר להן להשקיע במגוון רחב יותר של נכסים מבלי לאבד את הפטור ממס; ההצעה תעמוד כעת להערות הציבור
משרד האוצר יפרסם היום להערות הציבור תזכיר חוק שמטרתו להרחיב את מסגרת ההשקעות המותרת לקופות גמל, באופן שיצמצם את המקרים שבהם קופות גמל נמנעות מהשקעה המותרת להן במסגרת הוראות רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, בגלל שהשקעה זו אינה פטורה ממס במסגרת פקודת מס הכנסה.
הצעת החוק היא תוצר של עבודת צוות בראשות יוראי מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל משרד האוצר, אשר כלל נציגים מאגף תקציבים, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, הכלכלן הראשי ורשות המיסים.
כיום, ההבדלים הרגולטוריים בין פקודת מס הכנסה לתקנות רשות שוק ההון, מביאים לתופעות כגון הקצאה לא יעילה של השקעות קופות הגמל, עלויות עסקה גבוהות, הסטה לחו"ל של השקעות מסוימות, וחוסר שוויון בין קופות הגמל לקופות ביטוח, וגם בין גופים המחזיקים רק קופות גמל לכאלו המחזיקים גם קופות ביטוח.
לאור זאת, מוצע לקבוע כי יורחבו תנאי הפטור כל עוד קופות הגמל מבצעות השקעות בהתאם להוראות הפיקוח, ובלבד שהרחבה זו אינה פוגעת בעקרונות המיסוי העומדים בבסיס הפטור (כגון אי מתן פטור על הכנסה עסקית במהותה).
- קופות גמל להשקעה - מה התשואה של הקופה שלכם ביחס לאחרות?
- מה עשו קופות הגמל להשקעה בינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "כמו שינויים רחבים שאנו מובילים הצעד הזה פותח צוהר לתוספת משמעותית של השקעות למען המדינה והאזרח. בעזרת השינוי הזה נראה יותר השקעות בתחומי הנדל"
