עיתונאית שלוקחת עמלות על הבאת לקוח ליחצן - דילמה?
שומו שמיים: "תמיר, אתה לא מאמין, עיתונאית שוחחה עם לקוח שלי וציינה בפניו שהיא מכירה משרד יחסי ציבור מוצלח ושכדאי לו לעבור", אמר לי ידידי: "מסתבר, שאותה עיתונאית הביאה כבר כמה לקוחות לאותו המשרד ושהיא ממליצה עליו באופן קבוע ומקבלת כסף על כל לקוח שמביאה". אתם בוודאי גם יכולים לנחש איך נראה הסיקור של הלקוחות הללו אצל אותה עיתונאית.
אל תהיו חזירים
קשה לומר שבענף יחסי הציבור יש פרגון יתר, אבל מדי פעם קורה שלקוח מגיע למשרד מסוים והוא לא בדיוק מתאים לאופי המשרד, שמנסה להעבירו לקולגה אחר. כלומר, לתווך. השאלה שעולה בנושא זה היא האם אתם נוהגים לתת עמלת תיווך? במידה וכן, אתם נוהגים כראוי. במידה ולא, כדאי שתתחילו לתת. אם לא בשם ההגינות אז לפחות בכדי שאותו מתווך ימשיך לפרגן לכם גם בעתיד.
דילמת היחצן
השאלה המעניינת היא מה קורה כשעיתונאי מציע לכם לקוח? מחד גיסא אם תציעו עמלה אזי שאתם מכניסים את עצמכם ובעיקר את העיתונאי לניגוד אינטרסים, וזאת אף על פי שההחלטה עצמה אם לקבל את התשלום היא שלו, אך עדיין יש אי נוחות בסיטואציה שכזו שכן עיתונאי לא אמור לקבל כסף ממשרד יח"צ.
אמנם אני לגמרי בעד שוק חופשי, אבל מתואר התמונה בפסקה הראשונה עולה שאותה עיתונאית שהציעה ללקוח של ידידי לעבור משרד, התבלבלה קצת בין תפקידו של מנהל הפיתוח עסקי לזה של המסקר וכפי שניתן להבין עקב קבלת תגמול כספי פוטנציאלי היא פיתחה מוטיבציה לא אתית לפגוע במשרד מולו היא עובדת. זו דוגמא מעולה שממחישה לאן עלול להוביל תגמול כלכלי של עיתונאים בכל הקשור לתיווך בין משרדים ולקוחות.
מצד שני
יכול להיות שהאינסטינקט שלכם יקבע שאסור שעיתונאי יתווך בין לקוח למשרד יח"צ ואין פה שום דילמה, אבל הסוגיה לא כזו פשוטה.
יש לפחות 3 טיעונים שעשויים לצדד בעד נתינת עמלה: (1) רמת העיקרון: באם אותו משרד יחליט שאינו מציע לאותו עיתונאי מתווך עמלה אזי שהוא מפלה בין אנשי המקצוע שונים. כלומר, אם קבלן בניין מציע לכם לקוח, או פרסומאי, אלו יקבלו עמלה והעיתונאי לא? (2) טווח ארוך: בנוסף, אם העיתונאי מצפה לקבל עמלה ולא יקבל, זה עלול לייצר אכזבה ולפגוע ביחסים שלכם בכל הקשור ללקוחות האחרים אותם הוא מסקר. (3) עבודה טובה גוררת המלצות: בהחלט יכול להיות שאותו העיתונאי פשוט מאמין ביכולתכם ויודע שאתם עושים עבודה טובה, ובמקביל מעוניין לשדך לאותו לקוח פוטנציאלי, חבר ותיק שלו למשל, משרד ראוי. ולכן התיווך בין השניים מתבקש. אז מה תעשו, תפרישו או לא?
לתלונות, הצעות ואף גידופים קלים:[email protected]
- 9.עומר 20/03/2011 17:33הגב לתגובה זו"אם קבלן בניין מציע לכם לקוח, או פרסומאי, אלו יקבלו עמלה והעיתונאי לא?" מה הקשר? אם הקבלן תווך בין לקוח למשרד נגמר הקשר ביניהם, אם הלקוח הגיע דרך עיתונאי, כנראה שהוא/המוצר שלו יחזרו בחזרה לעיתונאי. נשמע לי שאין פה דילמה, שעיתונאים יתפרנסו מעיתונאות, חלטורות כאלה רק מזמינות דברים לא ראויים.
- 8.שרית 19/03/2011 21:25הגב לתגובה זואין סוף לשחיתות עכשיו גם גם בתוך העיתונות . אלוהים ישמור .
- 7.נילי 19/03/2011 00:29הגב לתגובה זומה ההבדל בין זה, לבין זה שדורשים תשלום ברדיו , עבור הופעת מומחים?
- 6.17/03/2011 15:33הגב לתגובה זוחשוף את התפוחים הרקובים
- ת.ה 17/03/2011 16:07הגב לתגובה זו.
- 5.בחיים לא שמעתי על זה, נשמע מצוץ מהאצבע (ל"ת)חיים 17/03/2011 00:31הגב לתגובה זו
- ליצן 17/03/2011 12:45הגב לתגובה זו.
- 4.לדעתי 16/03/2011 18:41הגב לתגובה זו.
- 3.כל כסף שעובר בין עיתונאי ליחצ"ן הוא "כסף דמים (ל"ת)מר קטינג 16/03/2011 18:27הגב לתגובה זו
- 2.מר קטינג 16/03/2011 18:22הגב לתגובה זומספרים על ברנרד שאו, שבאחת ממסיבות החברה הגבוהה בלונדון הזמין לרקוד רוזנת יפת תואר. אגב ריקוד לחש באוזנה: ''את יפה מאוד, והייתי רוצה להזמין אותך לבלות איתי את הלילה...'' העלמה נעצה בו מבט כועס ''השתגעת?!'' ''אני נמשך אליך מאוד...'' המשיך הסופר המפורסם ''ומאחר שאני איש עשיר מאוד, אני מוכן לשלם עשרת אלפים ליש''ט, אם תיעני להזמנתי...'' הרוזנת הרהרה בשקט, וענתה ''או.קיי., אני מוכנה.'' ''...ומה בדבר חמישים ליש''ט?'' שאל ברנרד שאו. ''אתה חושב שאני זונה?!'' זעמה הרוזנת הכבודה. חייך ברנרד שאו וענה: ''את זה כבר קבענו... עכשיו אנחנו רק מתמקחים על המחיר.''
- 1.זאב ינאי 16/03/2011 15:31הגב לתגובה זודילמה חשובה מאוד. ראוי מאוד שתידון בוועדת האתיקה, כדי שנוכל לדעת איך להתנהל.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
מצבן הכלכלי של החברות חיובי ברוב הענפים למעט המלונאות, אבל גם שם נרשם שיפור מתמשך; התעשייה מציגה את המאזן הגבוה מאז תחילת הקיץ
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את סקר הערכת המגמות בעסקים לחודש נובמבר, שמשרטט תמונת מצב מאוזנת של המשק לקראת סוף השנה. על פי הסקר, המאזנים שמשקפים את הערכת המצב הכלכלי של החברות ממשיכים להיות חיוביים כמעט בכל הענפים, למעט ענף המלונאות שמציג עדיין מאזן שלילי, אם כי במגמת שיפור שנמשכת כבר כמה חודשים. מנהלי החברות מדווחים על חזרה איטית לשגרה אחרי תקופה תנודתית, לצד ציפיות אופטימיות יותר כלפי דצמבר.
המאזן הכולל והשינוי במדד הפדיון לכלל ענפי המשק (נתונים מקוריים במחירים קבועים), מקור: הלמ"ס
ציפיות חיוביות בענף התיירות
הנתון הבולט בסקר נוגע לענף התיירות: לראשונה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, מאזן הציפיות ללינות תיירים הופך חיובי ועומד על 6.3%. זה שינוי כיוון אחרי רצף של נתונים שליליים שנעו סביב ירידות חדות, כולל מינוס 86 אחוז ביולי השנה. לינות הישראלים כבר חוזרות לרמה גבוהה מעט מזו של השנה שעברה, ומספר לינות התיירים יורד רק ב-2.4 אחוז לעומת ירידות עמוקות בחודשים הקודמים. גם התעסוקה בענף מתחילה להתייצב, עם מאזן חיובי של 7.8 אחוז במספר המועסקים.
מקור: סקר הלמ"ס
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בענף התעשייה מדווחים על תמונה יציבה וחיובית יותר, עם מאזן כללי של 31.7 אחוז - הגבוה ביותר בששת החודשים האחרונים. הציפיות לחודש דצמבר מעידות על רצון לחזור לתפוקה גבוהה יותר: מאזן של 15 אחוז בהיקף הייצור, 11.9% בהזמנות מהשוק המקומי ו-11.2 אחוז בהזמנות ליצוא. גם תחום התעסוקה בתעשייה מציג ציפיות חיוביות, עם מאזן של 8.4 אחוז.
