"המגבלות על קבוצות הרכישה הן הגורם העיקרי לירידה בכמות המשקיעים"
משרד האוצר
חיים קקון מנהל השיווק של חברת בוני התיכון טוען כי מרבית הדירות הנמכרות בארץ הן לצרכי מגורים ולא לצרכי השקעה, כאשר המצב הנורמאלי של דירות להשקעה עומד על בין 5% ל-10%. "עם זאת, בשנתיים האחרונות ראינו מגמה הולכת וגוברת של עליה במספר רוכשי דירות להשקעה, שהגיעה לרמה של כ- 30%, מצב לא הגיוני כלל, שנבע ככל הנראה מרצון המשקיעים לראות בענף הנדל"ן כחלופה טובה יותר בזמן המפולת בבורסות בעולם, תוך "ניצול" הריבית הנמוכה במשק. בנוסף, רוב המשקיעים בחרו בשנים האחרונות להשקיע בקניית דירה במסגרת קבוצת רכישה, ומאחר וכיום חלה כידוע הרעה בתנאים של הרוכשים דרך קבוצות רכישה וכן לאור חוסר הוודאות לגבי מחיר הדירה בסופו של התהליך, משקיעים בוחרים לא להיכנס לענף זה ולפנות למקורות אחרים ולאו דווקא בנדל"ן".
קקון מוסיף כי צריך לזכור שהיזמים מייעדים ברוב המקרים את הדירות בפרויקטים שהם בונים למשתמשי הקצה, כלומר זוגות צעירים ומשפרי דיור ופחות לקהל המשקיעים. "לקהלי יעד אלה, יש ביקוש קשיח שגדול כיום מהיצע הדירות החדשות הקיים".
אהוד המאירי, יו"ר קבוצת שמאי המקרקעין אהוד המאירי ושות', אומר כי "כיום המשקיעים ערים לכך שהמחירים עלו כבר לאורך השנתיים האחרונות, והחודשים האחרונים מצביעים על כך שקצב עליית המחירים התמתן, ולאור פעולות הממשלה, ייתכן מאוד שהעלייה אף תיעצר. כאשר במקביל מעלים את מס הרכישה, פני העתיד אינם צופים לרווחים בטווח הקרוב, דבר היוצר תמריץ שלילי להכנס לשוק, ולכן לא פלא שאנחנו רואים ירידה בביקושים הן לדירות יד ראשונה והן לרכישת דירות יד שניה".
- 5.ישראלה - ישראל 12/03/2011 16:28הגב לתגובה זוסוף סוף מדינה שאפשר להשקיע בה בנדלן מבלי שהממשלה תתנכל למשקיעים אני ציונית שרוצה להמשיך ולהשקיע ברכישת נדלן בארץ ישראל לילדי ששרתו כולם בצה" ל , לגאול את הארץ לטובת העם היהודי דור ההמשך שלנו כמו שרוטשילד עשה, ממשלת ישראל האוצר ובנק ישראל שוקדים בשיא החריצות בטרפוד המעשה הציוני על ידי העלאת מיסים ,הכבדת הלוואות משכנתאות, העלאת ריבית ,עוד ביוקרטיה ומסמכים ואישורים לא ברורים שנדרשים לרכישת נדלן בארץ ,במקום אישור,גורף מהיר וללא כל הסחבת , לתת כבר מתן תוקף לכל כך הרבה תוכניות בניין עיר שכבר קיימות במדינה ,ראה תוכנית הר 1302 בהוד השרון שמחכה כבר 10 שנים לאישור ועכשיו ממתינה כבר חצי שנה לחתימתו של שר הפנים ??למה ??? וזו עוד ממשלת ימין שאמורה לתמוך בגאולת הארץ רכישת קרקעות בא" י ע" י ציונים.....
- 4.אליקו 11/03/2011 22:52הגב לתגובה זועוד לא קראתי כתבה שמתיימרת לתמוך במאמצים של האוצר להורדת מחירים,שהבנאדם לא כותב שזה לא יעזור,מלבד שלדעתו רק שיווק מאסיבי יוריד מחירים,ואני מסכים אלא שלא רק. גם עלייה בריבית,גם שיווק במחיר סופי למשתכן,גם העלאת מס רכישה גורמים למשקיע הקטן שפספס את העלייה הגדולה,לא להיכנס לשוק בשיא,שלא לדבר על ריבית בעלייה מתמתדת ועלייה במאות אחוזים בהתחלות בנייה. זה שלשמאים,קבלנים ,מתווכים ושאר עיסקי ועוסקי נדל" ן יש אינטרס ברור ומובהק בצונאמי עליית מחירים זה ברור כשמש לכל אהבל נדלניסט,רק שלא יזלזלו באינטלגנציה של " הנדלניסט" הקטן...
- 3.רן 11/03/2011 11:28הגב לתגובה זוhttp://www.facebook.com/group.php?gid=121707901182757
- 2.גיסנו 11/03/2011 10:37הגב לתגובה זולא תהיה ירידה משמעותית ללא עלייה משמעותית באחוזי אבטלה
- 1.יאיר 10/03/2011 16:12הגב לתגובה זותגידו את האמת המחירים כבר יורדים וימשיכו לרדת
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
