ראיון

קופמן על קמפיין הסלולר: "לא קיבלתי יותר מדי, זה לא כמו חברה מסחרית שאתה יכול להפיל עליה 'בלטה'"

העיתונאי מדבר על הפרסומת של משרד התקשורת בהובלתו. "חברות הסלולר לקחו את השמיים, המשאב של כולנו, ומוכרים לנו את זה. מי הם שיקנסו אותנו?"
משה בנימין | (16)

להיתקל ברון קופמן זועם על עוולה כלשהי ש'העלתה לו את הסעיף' זאת לא משימה קשה מדי. העיתונאי שמחזיק בדעה נחרצת על לא מעט נושאים כבר הספיק להיכנס חזיתית בפוליטיקאים, עסקני ספורט ועוד. בשל הסיבה הזו שהפכה אותו לסמל של מאבק בכל מיני 'אוכלי חינם', ארגונים מסואבים ועוולות חברתיות נבחר קופמן להוביל את הסרטון החדש של לפ"מ עבור משרד התקשורת.

הקמפיין של חברות הסלולר הספיק לעשות מהומה בימים הספורים בהם שודר בערוצים המסחריים. כפי שנכתב לראשונה באייס, עם עלייתו של סרטון הפרסומת החלו חברות הסלולר להפעיל לחצים מתחת לפני השטח בכיוונו של שר התקשורת משה כחלון וזה ביקש מלפ"מ להוריד את התשדיר. השר קיבל את המסר, הן מחברות הסלולר והן מסביבתו על כך שהקמפיין משדר עוינות, בוטות ויכול במידה מסוימת לפעול כנגדו ולקזז את נקודות הזכות אותן הרוויח עם יישום המהפכה הצרכנית בשוק הסלולר.

מטרת הקמפיין של משרד התקשורת שהופק בלפ"מ על ידי הפרסומאים מירן פחמן, יגאל חזן והבמאי דרור שאול הייתה להגביר את מודעות הצרכנים לרפורמה הצרכנית החשובה, המעודדת את הצרכנים להכיר את זכויותיהם החדשות, לעמוד עליהן ולמצות את חופש המעבר בין החברות. הקונספט הוא "החופש לבחור, החופש לעבור".

אם יש משהו שהוא סדין אדום עבורך זו הממשלה על משרדיה השונים, והנה אתה הופך להיות הפנים שלה, לא בעייתי?

"זה לא עניין של פנים, אלא נושא ציבורי. יש כאן אנשים שעושים כרצונם עם המרחב האווירי של ישראל. 3 חברות הסלולר בישראל הכריזו לאחרונה על רווחים אדירים של מיליארדים. לי לא ממש אכפת מי מניע את המהלך לטובת הצרכן, העיקר שזה בא לטובתנו. תבין, לקחו את השמיים, משאב ששייך לי, לך ולכולנו ומוכרים לנו את זה. השמיים, מה שנקרא תחום התדרים, הם ערוץ ציבורי".

"הלקוח של חברת הסלולר הופך להיות שבוי בגלל כל החוזים הקיקיוניים שהחברות מחייבות אותנו בהם. מביאים לנו חוזה של 3-4 עמודים, מחתימים אותך על הכול אבל מישהו פעם קרא את זה? ידוע לנו שחובת הקריאה היא עלינו אבל מי יכול לקרוא את החוזים האלו? ואז פתאום אתה מגלה שאתה מחויב ואתה צריך לשלם קנס אם אתה רוצה לעזוב, על מה? במקרה הזה אפשר להחמיא לרגולטור על המהלך למרות שברוב המקרים יש לי הרבה סיבות לא לאהוב אותו".

בטח פונים אליך לא מעט חברות שרוצות אותך לפרסומות, אתה מהסס לפני או שהכל מתקבל בברכה?

"פונים אליי הרבה, לפעמים אני מוכן בשביל הקטע הכספי אבל פה עניין אותי יותר העניין האישי. התגמול ראוי אבל לא גבוה, זה לא כמו מישהו מסחרי שאתה בא ואומר 'נפיל עליו את כל הבלטה'".

כמה קיבלת באמת, סידרו לך את חשבון הבנק?

"דלג, דלג לשאלה הבאה". (על פי הערכות שונות קיבל קופמן תמורת הקמפיין כ-70 אלף שקלים. מ"ב)

ברמת הרעיון של הפרסומת, אתה חושב שהתשדיר עשוי טוב, שהמסר עובר?

"אם התשדיר עשוי טוב או לא, נראה רק עוד שנה בערך, אז נבדוק אם המדיניות של החברות שונתה ואם הידע, בקרב הציבור, על כך שאי אפשר לקנוס אותו, יחלחל. הזכות לקנוס ניתנה לרשויות החוק, למשטרה, לבתי המשפט ולרשויות המקומיות מתוקף חוקי עזר עירוניים, אז מי הם חברות הסלולר שיקנסו אותנו, על מה?".

אתה לא מפחד שיפנו אליך את חיצי הביקורת שלך, שיקראו לך 'אוכל חינם' שבא לעשות קמפיין וללכת הביתה מבסוט על חשבון הכסף הציבורי?

"גם בקרב הרגולטור משתכרים, אף אחד לא עובד בחינם. אני לא איש ציבור ולא עמותה ואני לא עובד בחינם, כמו בכנסת ובממשלה וכל היועצים למיניהם של השרים שמרוויחים מיליונים אז זה לא משנה. עניין של צדקה שמור לעמותות צדקה וכשאני תורם, אני תורם למי שבא לי".

לסיכום, מה שליימה חושב על הפרסומת?

"עדיף שתשאל אותו"

למי שפספס, הפרסומת עם קופמן - הלחיצה את חברות הסלולר

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    שמוליק 06/03/2011 12:14
    הגב לתגובה זו
    חבל
  • 13.
    דודו 06/03/2011 11:38
    הגב לתגובה זו
    חזק ללא ספק , מעביר את המסר באופן ברור ופשוט, פחות אלים לעומת האלימות של חברות הסלולר כלפי הלקוחות . חברות שפשוט מתנהגות בבריונות ישר כוח כחלון ,
  • 12.
    mic 05/03/2011 21:28
    הגב לתגובה זו
    שיש משהו בדבריו של הקוף אבל הדרך בה מועבר המסר אינפנטילית מפגרת ומעוררת אנטגוניזם.
  • 11.
    פרסומת גאונית! צחקתי שעות עם כל החבר'ה. גדולל (ל"ת)
    נורית 05/03/2011 16:36
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ביריון כמו המדינה שלנו, אדם גס, דוחה ומגעיל (ל"ת)
    ניר 05/03/2011 15:52
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לא היתי משלם אגורה על פרסומת מפגרת (ל"ת)
    aa 05/03/2011 13:19
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    סטודנט אלמוני. 05/03/2011 06:50
    הגב לתגובה זו
    הוא המרצה מספר אחת במכללה למנהל! כחלון, תפסתי ממך דווקא כלא פראייר.. שחברות הסלולר לא יבלבלו את המוח ואל תתקפל מולם!
  • 7.
    דני 04/03/2011 19:30
    הגב לתגובה זו
    מזכיר את "פיצה פיצה" האלמותית, לא?
  • היגיון 07/03/2011 19:39
    הגב לתגובה זו
    הרי ידוע שאין דבר כזה "פרסום רע" - כל עוד מדברים עליך מצבך טוב ואתה בעיניינים. אז אולי קופמן יוצא וולגרי והפרסומת מעודדת אלימות ועוד כל מיני שטויות כמו שכמה יפי נפש כתבו ואמרו, אבל עצם זה שכולם לא מפסיקים לדון אודות הפרסומת הזו, מראה שהמלאכה נעשתה והמסר עבר...וזו הרי תמציתו של עולם הפרסום, לא? לפיכך הקמפיין הזה בכלל והפרסומת הזו בפרט הם בגדר הצלחה! וכל השאר ממש לא משנה...
  • 6.
    אני שונא את חב' הסלולר, אבל הפרסומת-וולגרית (ל"ת)
    מעודדת לאלימות ציבור 04/03/2011 16:40
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כחלון ממה נבהלת? 04/03/2011 16:15
    הגב לתגובה זו
    עשית הכל נכון כולל המהפכה הצרכנית וכולל הקמפיין עם קופמן זה שכל מיני בעלי אינטרסים ואחיתופלים למינהם יעצו לך לסגת זה לא אומר שהם צודקים. אני במקומך מזמן את קופמן למשרד לשיחת היכרות על קפה ומזמין על הדרך צלם, רק טוב זה יעשה לך
  • 4.
    כל הכבוד לקופמן (ל"ת)
    ארז 04/03/2011 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    או ילד 04/03/2011 14:49
    הגב לתגובה זו
    כוכב
  • 2.
    04/03/2011 14:16
    הגב לתגובה זו
    האיש המתאים להפחיד את חברות הסלולר העושקות
  • 1.
    גיל 04/03/2011 13:58
    הגב לתגובה זו
    כחלון השר הפופוליסט חסר הכישורים בט=וחר פרחחים כמוהו להעביר מסר נכון.בפעם הבאה תלך על דומרני הוא יותר מאיים מקופמן
  • רובין הוד 06/03/2011 10:12
    הגב לתגובה זו
    אתה מכחישן ומנותק מהמציאות במיוחד כאשר עובדתית ,היא אחרת ממה שאתה חושב ואל תשכח להוציא את הלשון
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; ועדה ממליצה על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

מנגד עמלת קנייה ומכירת קרנות נאמנות תעלה - עוד רפורמה שבסוף לא פתרת עיוותים בשוק ההון ומעלה את הכוח של הבנקים והגופים המוסדיים. הכיוון נכון, אבל למה בכלל להשאיר את עמלות ההפצה? אין ייצור כזה בעולם; למה להשאיר דמי ניהול חשבון ניירות ערך? גם זה נכחד מהעולם

מנדי הניג |

נתחיל מהסוף - רפורמה בעמלות של דמי הניהול בחשון הניירות ערך, עמלות הפצה ועמלת הקנייה ומכירה, לא אמורה להיראות כך. הרפורמה שפורסמה היום היא לעג לרש. הציבור משלם משלם דמי ניהול יקרים על קרנות נאמנות כי קרנות הנאמנות משלמים עמלת הפצה לבנקים. מדובר בעמלה היסטורית שוועדת בכר הטילה על הקרנות כפיצוי לבנקים על אובדן פעילות הקרנות. הבנקים הרוויחו פעמיים - גם מכרו את הקרנות ביוקר וגם מקבלים סכומי עתק מדי שנה כבר 20 שנה. אין עמלות כאלו בעולם, תבטלו אותם. על פי הצוות שסיפק המלצות הן יורדו לעד 0.2%, בעוד שכיום זה עד 0.35%. אבל זה לא נכון, לא חכם, זה סתם ניסיון ללכת בין הטיפות - לא לריב עם זה ולא לריב עם זה. אתם רגולטורים, התפקיד שלכם לריב לטובת הציבור - אין שום הגיון בעמלה הזו. וועדת בכר טעתה, זה נשאר 20 שנה, הגיע הזמן לחסל את זה.  

טעות נוספת - דמי ניהול על החשבון. אין עמלה כזו. פעם אגב קראו לה דמי משמרת. כאילו שהבנק שומר על הניירות שלנו מפני גניבה. אין עמלה כזו בברוקרים הפרטיים, אין עמלה כזו גם בבנקים ללקוחות שמתעקשים. זה לא קיים ברוב העולם. הצוות משנה את העמלות משיעור קבוע על סכום התיק למדרגות. שוב חצי עבודה. לחסל את העמלה זה מה שצריך. הרי הרפורמה הזו היא מתנה בשביל הבנקים. הם יודעים שזו עמלה לא רלבנטית והם מנסים להאריך אותה ככל שיוכלו (גם עמלת הפצה), ברגע שיש רפורמה זה נותן להם שקט לשנים רבות. הם מעדיפים  להתגמש במחיר ולקבל שקט. הרגולטור צריך לראות רק את טובת הצרכן, וזה לא משתקף מהרפורמה הזו.  זה בולט בעמלות קנייה ומכירה על קרנות נאמנות - העלו את העמלה "כפיצוי" על הירידה בעמלות הפצה. מה זה צריך להיות? אם מספקים עמלת קנייה על קרנות נאמנות שאין שום סיבה שתהיה בהן עמלה כזו, זה לא כמו מניה או נייר ערך סחיר, לפחות תורידו לגמרי את עמלת ההפצה. 


התחלנו בביקורת, ובכך שזו לא באמת רפורמה, ונמשיך עם הצרכנים-לקוחות, הצוות שנבחר והבנקים. כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנסה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש שבו הלקוח מבין כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם. אבל הוא פספס את המטרה לחלוטין כמו הרבה רפורמות עבר. רפורמה צריכה להביא שינוי אמיתי לצרכן. זאת לא תביא כלום - הצרכן אולי יקבל דמי ניהול נמוכים יותר- גם לא בטוח כי יצרן הקרן לא בהכרח יוריד דמי ניהול וגם ישלם עמלת קנייה ומכירה. 


הרכב הצוות המכובד היה אמור לתת פתרון אמיתי לציבור. הכוונה היתה הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות. בפועל, הוא לא הציג את עמדת הציבור, אלא "נכנע" לבנקים.