כחלון מול חברות התקשורת: הצעת החוק להגבלת קנסות היציאה תובא היום לכנסת
לאחר מהפכת ביטול קנסות היציאה בסלולר, לפני כשבועיים פנה שר התקשורת משה כחלון להגבלת קנסות היציאה בשוק התקשורת רבתי.
היום תוגש לכנסת הצעת החוק הרלוונטית, ומיד לאחר הדיון בה נדע האם כוחו של הלקוח יתעצם אל מול חברות הטלויזיה הרב ערוצית בכבלים ולוויין, ספקי אינטרנט, טלפוניה נייחת, טלפוניה בינלאומית וכל מדיום נוסף שיוכפף למשרד התקשורת.
במשרד התקשורת מנסים לנצל את מומנטום הצלחת ביטול קנסות היציאה בסלולר, ומבקשים להחיל את התקנות החדשות גם על שאר השחקנים בשוק התקשורת.
כזכור, החל מה-1 בפברואר הוגבלו קנסות היציאה ללקוחות חברות הסלולר, וביניהם גם למנויים הנמצאים בהסכמים קיימים, והם יכולים לעבור מחברה לחברה באותה המתכונת של תשלום סמלי עבור הפסקת ההתקשרות: 8% מהחשבון החודשי הממוצע כפול מספר החודשים שנותרו למנוי בתקופת ההתחייבות עם החברה הסלולארית שלו.
המהלך הנוכחי להרחבת הרפורמה הוא חלק ממהלכים רבים נוספים, שמטרתם צמצום חסמי מעבר בין החברות והעברת הכוח ללקוח. כיום, חלק ניכר מהסכמי ההתקשרות המוצעים על ידי חברות התקשורת, כוללים תקופת התחייבות, שביטול ההסכם על ידי המנוי במהלכה, כרוך בתשלום או בהפסד הטבה.
פעמים רבות התשלום אותו נדרש לשלם מנוי המבקש לבטל את הסכם ההתקשרות במהלך תקופת ההתחייבות, הינו גבוה באופן אשר מהווה חסם מעבר ממשי, כך שהמנוי מתקשה לעבור לחברה מתחרה, אף אם הוא אינו מעוניין להמשיך ולקבל שירות מהחברה הנוכחית .
במקביל, משרד התקשורת פועל להרחבת התחרות באופן שיאפשר ללקוח לבחור באלטרנטיבות נוספות. כך, בתחום התשתית הנייחת המשרד פועל להכנסת חברת החשמל כספק תשתית נוסף כאלטרנטיבה להוט.
- 4.איציק ר 27/02/2011 16:27הגב לתגובה זותשלום קבוע מטורף ו-80 אגורות לדקה.ניתן לצאת בכל עת.נראה לי שעובדים עלינו בגדול.אין עליהם ,הם כנראה " חזקים" .מתגעגע לתוכניות שהיו קודם עם " התחיבות" :) האם יש חברות עם הצעות טובות ???
- ל-4 - אתה כזה אהבל (ל"ת)המומחה 28/02/2011 00:30הגב לתגובה זו
- 3.דוד 27/02/2011 14:25הגב לתגובה זו1.חוט,בזק,טלפונים,וגלשה בפס רחב אולי תבאי תועלת לישראלים רק שלא יבאי לכאן עובדים זרים כי יש המון מובטלים וחסרי כל 2.מדינות ערב נפלו כי נתנו תעסוקה לזרים-אמריקה לא נפל אמרו לזה משבר עולמי תראו מיליוני תורכים עובדים בחול ועשיו בחולנד גם מנסים להכנס לפרלמנט ברשיות ועיריות כבר יש להם נציגים
- 2.פיסבוק 27/02/2011 10:50הגב לתגובה זולמרות ש ביבי פוחד מ פופולריות של כחלון חובה שידעו כל חברי הכנסת והשרים מי שיתנגד להצעות של כחלון ימצאה את עצמו בפנסיה מוקדמת כל החברים בפייסבוק נא לירשום את הבוגדים החשבון בבחירות
- 1.בהצלחה בהעברת החוק החשוב הזה (ל"ת)אזרחנברג 27/02/2011 09:19הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
