מנכ"ל אספן גרופ: "החשמל הירוק ייכנס לנעלים הגדולות של הגז והנפט"
ממשלת ישראל ומשרד התשתיות הלאומיות מתפארים חדשות לבקרים בקידום סוגיית החשמל הירוק בישראל. אולם כשמסתכלים אל בין השורות, ניתן למצוא לא מעט כשלים.
בראיון ל-Bizportal מתייחס אילן גיפמן, מנכ"ל חברת הנדל"ן אספן גרופ הישראלית שפעילה גם בתחום החשמל הירוק, ליתרונות שבהשקעה בסולאר, מהו האופק הרווחי, מהם המכשולים העומדים בפני היזמים ומדוע אינו חושש שתקום "ועדת ששינסקי 2" גם בשוק הסולאר.
גיפמן, נשוי ואב ל-5, מתגורר בגבעת שמואל ומתפקד כמנכ"ל אספן גרופ במשך 4 השנים האחרונות. לאורך כל השיחה הוא מביע אמון בעתידו של שוק הסולאר הישראלי, אולם לעת עתה הוא לא חוסך בביקורת, לעתים אף נוקבת, בעיקר כנגד קובעי המדיניות. בין היתר, הוא מדבר על היעדר השקיפות, ניגודי האינטרסים בין משרדי הממשלה, חוסר היעילות והסחבת הביורוקרטית.
את עיקר פעילותה של החברה בשוק האנרגיה המתחדשת מבסס גיפמן על מתקנים סולאריים שעל גגות המבנים של אספן בישראל, כמו גם על גגות מבנים חקלאיים בגליל העליון.
במקביל, החברה פעילה גם מחוץ לתחומי ישראל בדגש על איטליה. במספרים, היקף הכנסותיה השנתיות של אספן גרופ מפעילות הסולאר מסתכם בכ-8.5 מיליון שקלים. ה-NOI (רווח תפעולי תזרימי שנתי), מדד שמתייחס לרווח נטו מהשכרת נכסים ותפעול שוטף, מסתכם לכדי 6.9 מיליון שקלים.
במבט של 10 או 15 שנים קדימה, האם האנרגיה הירוקה היא זו שתיכנס "לנעליים הגדולות" של הגז והנפט?
"אני בהחלט חושב שלאנרגיה ירוקה יש פוטנציאל להיכנס לנעליים הגדולות של הגז והנפט ולו מן הטעם כי השמש היא מקור אנרגיה בלתי נדלה, בעלת פוטנציאל אינסופי לייצור חשמל ולהקטנת התלות בדלק ובנפט.
האנרגיה הסולארית משמשת כמנוע צמיחה וכקטר לחיזוק הכלכלה הישראלית בפרט והעולמית בכלל, ולהמשך צמיחה ושגשוג."
אתה לא חושש שסיפור ששינסקי יחזור על עצמו גם בסולאר? כעת המדינה מבטיחה חוזים סגורים ורווחיים ל-20 שנה, ובהתאם עוד עוד שחקנים נכנסים לתחום. אולם יתכן שגם פה האוצר "יתעורר" ויקרא לשינוי התנאים בשלב כלשהו
"כלכלת ישראל חזקה דיה כדי לעמוד בהתחייבויותיה. ההסתברות, שהמדינה תבטיח תעריפים סגורים ומסובסדים ל-20 שנה ולא תעמוד בהבטחתה, הנה הסתברות בלתי ריאלית כיום."
לאור הצטרפותה של ישראל ל-OECD ובשל יעדי הממשל להגדיל את ייצור האנרגיה המתחדשת, האם ההשקעה בתחום כדאית יותר מבעבר?
לאור תעריפי החשמל המסובסדים הקיימים היום בישראל, ולאור הביקוש הקיים למימון פרויקטים סולאריים, ההשקעה בתחום כדאית מאד מהסיבות הבאות: שיעורי מימון גבוהים ועומדים על כ-80%, הלוואות ארוכות לתקופה של כ-15 שנה, שיעור תשואה פנימי (IRR PROJECT) של למעלה מ-10% ושיעור תשואה על ההון (IRR EQUITY) של כ-40% עד 50%.
כמסתכלים על שאר העולם, אנרגיית רוח נפוצה יותר מאנרגיית סולאר ואף נחשבת לזולה יותר. מדוע אתם מתמקדים בסולאר ולא ברוח?
רוב הפרויקטים של אנרגיית רוח הם בהיקפים יותר גדולים והליך הרישוי וההקמה שלהם מורכב, יקר יותר ואורך זמן ממושך יותר. הוצאות בדיקות ההיתכנות יקרות יותר משמעותית. הסיכון התפעולי גדול יותר. הקמת פרויקטים קטנים בתחום אנרגיית הרוח אינה כלכלית. אמנם עלות ההקמה נמוכה יותר, אבל גם תעריפים נמוכים יותר.
האם למוצר כמו אנרגיית סולאר, בו קיים סבסוד ממשלתי כבד ומדיניות של מכסות, יש אופק רווחי בטווח הארוך?
"לעניות דעתי, לאנרגיה סולארית יש אופק רווחי לטווח ארוך. מצד המשקיע, ישנה השקעה בעלת תשואה גבוהה מאד לטווח של 20 שנה, הכוללת החזר מהיר של ההון העצמי ותעריף קבוע ומסובסד ובתזרים מזומנים יציב לאורך זמן.
מצד המדינה, האנרגיות המתחדשות בכלל והסולארית בפרט מזרימות דם חדש לשווקים הפיננסיים ומאפשרות להחליף את יצור החשמל המזהם, תוך הקטנת התלות בדלק ובנפט, הקטנת פליטת גזי החממה ושימוש במקור אנרגיה שופע ובלתי נדלה הניתן לרתימה לצורך ייצור חשמל."
היה זה ד"ר הרמן שיר, נשיא EUROSOLAR, אבי האנרגיות המתחדשות באירופה, שאמר: תמריצים לייצור חשמל באנרגיה סולארית אינם סובסידיה, אלא הסובסידיה היא של היצרנים הקונבנציונאליים, שאינם משלמים על העלויות הריאליות של ייצור החשמל המזהם.
התרומה האקולוגית לסביבה גדולה לאין ערוך מהסבסוד הכלכלי של המדינה ולכן יש לה תוחלת ארוכת טווח."
מהם המכשולים המרכזיים העומדים בפני השחקנים בשוק הסולאר הישראלי?
"החסמים הישראליים הם בעיקר ביורוקרטיים. תחום האנרגיה המתחדשת מפוזר היום בין הרבה גופים בעלי אינטרסים מנוגדים: המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות, משרד האוצר, משרד החקלאות, משרד הביטחון, משרד התמ"ת ורשות החשמל.
הוקמה בישראל אמנם ועדה בינמשרדית לתחום האנרגיות המתחדשות, אבל היא צריכה להיות בעלת סמכויות ושיניים. יש להסדיר את תחום מעמד הקרקע, בעיקר בהיבטים של הסבת קרקע לשימושים של ייצור אנרגיה באופן שמונע ניגוד עניינים בין המשרדים השונים.
בנוסף תהליך הרישוי הוא מסובך, יחסית לחו"ל, ולעתים עוברים חודשים עד לקבלת היתר לעבודה מצומצמת. הוועדות לא תמיד מתכנסות בזמן ולעתים דורשות דרישות לא אחידות. נושא הארנונה העירונית לסולאר עדיין לא הוסדר באופן הומוגני כלל-ארצי ועדיין נשמעות דעות, לפה ולשם, באשר לצורך לחייב בארנונה.
חסם מרכזי נוסף לפיתוח התחום: שעון אחד = גג אחד. הכלל הנוקשה הזה מהווה חסם משמעותי לייצור חשמל סולארי בישראל. מאות גגות מנוצלים באופן לא אפקטיבי בהקמת מערכות סולאריות והמפסיד הוא הציבור בישראל.
לצורך הדגמה: יכול להיות גג של 10 אלפי מ"ר שיש לו שעון אחד, ובגלל החסם הביורוקרטי הזה ניתן להתקין עליו רק 50 קילוואט פיק על שטח של 600 מ"ר תוך אי ניצול פוטנציאל הגג."
גיפן סירב לענות שכנשאל האם לדעתו חברת החשמל והמדינה מקדמים את ייצור החשמל הירוק רק ממניעי יח"צ בעולם, ולא באמת פועלים להגדלת נתח הייצור ה"ירוק"
עוד לדבריו, "עדיין לא ברור לגמרי אם צריך היתר לעבודה מצומצמת, או היתר מלא. יש ללבן את העניין.
גם הליך קבלת רישיונות למתקנים בינוניים מתנהל בעצלתיים. מתוך מאות בקשות לרשות החשמל לקבלת רישיונות למתקנים בינוניים, אושרו פחות מ-30 רישיונות, כאשר בקנה ישנן בקשות שחצו את רף הג'יגה-וואט, כאשר המכסה המאושרת כרגע היא 300 מגה וואט - רק כשליש מהבקשות."
נושא חשוב לא פחות הוא נושא השקיפות והאופן העסקי. נדרשת שקיפות יתר בהתנהלות הרגולטורית הקשורה לאנרגיה סולארית. הודעה פתאומית של חברת החשמל כי נגמרו המכסות להתקנת מתקנים סולאריים בהיקף ייצור של 50 קילו-ואט, כפי שקרה לפני כשנה, בדיוק כשהשוק בתנופה של התארגנות ועשייה לאחר שיזמים קטנים השקיעו מיליוני דולר - אסור שיקרה!
הציבור חייב לדעת מה הצפי להתפתחות הענף ומה היקף ייצור החשמל שנותר פתוח לייזום. יש למנוע מצב בו חברות תשקענה משאבים לשווא בבחינת "ברכה לבטלה" ועל-כן יש לתת לסקטור העסקי אופק ארוך טווח.
איפה משתלם יותר להשקיע כיום בסולאר: בארץ או בחו"ל?
"בישראל יותר קל להשיג מימון בפרט למתקנים קטנים, אך תעריפי החשמל באיטליה, התשואה על ההון (IRR EQUITY) ועל סך הפרויקט (IRR PROJECT) גבוהה יותר, וזאת על אף שרמות הקרינה של השמש באיטליה נמוכות יותר. באיטליה יש 1200-1400 שעות שמש, לעומת 1600-1700 שעות שמש בישראל.
בהסתכלות לטווח בינוני וארוך, אין לי צל של ספק כי מרבית האנרגיה המתחדשת בארץ תבוא בעיקר ממתקנים קרקעיים, כמו בכל העולם. עפ"י התעריפים הקיימים היום בישראל במתקנים בינוניים (מעל 50 קילוואט פיק) ניתן להגיע לתשואה של כ-8% עד 9% בלבד בישראל. באיטליה ניתן להגיע לתשואות בטווח של 10% - 12%.
- 9.זה ממש נכון (ל"ת)דן 27/02/2011 10:07הגב לתגובה זו
- 8.קורא 24/02/2011 10:33הגב לתגובה זו1. נדרשים שטחים עצומים, ותחזוקה שוטפת של מתקני ענק. 2. זמינות בעייתית. יום - לילה, עננים יש - אין. מחייב: המרה ממתח ישר לחילופין, וצבירה. פתרונות מקומיים, כן, ברמה ארצית ממש לא. האלטרנטיבות הממשיות הן גרעין ורוח. כך גם באירופה.
- 7.ער 24/02/2011 00:02הגב לתגובה זויקח עוד הרבה הרבה זמן עד שהשמש יכנס למיכל דלק של אוטו במחיר סביר
- 6.משקיע 23/02/2011 12:33הגב לתגובה זוהשמש משאב טיבעי השייך לכל תושבי ישראל, מייד להגדיל את המס: " פרופ' שישינסקי" .
- 5.אורמת 23/02/2011 12:31הגב לתגובה זוגם אופציה לאנרגיה ירוקה
- 4.שמואל הנביא 23/02/2011 10:52הגב לתגובה זולא לתת למערכת השופרות לסמם ולסמא את האמת . מנסים עוד מודל סחטן על גב מעמד הביניים הישראלי . שיעשו זאת קודם בצרפת שם החשמל הוא זול בשל התחנות הגרעיניות ושיביאו לכן מכוניות מוזלות מעודפי יצור צרפתיים .
- מפליץ 23/02/2011 12:11הגב לתגובה זואנרגיה ירוקה זה גם לאכול הרבה מרק שעועית ולאסוף את הגזים שיוצאים מלמטה,
- 3.תראו חוזים במאיה 23/02/2011 10:02הגב לתגובה זוהביאה עשרות חוזים על גגות ציבוריים ושווי מגוחך בבורסה לא לשכוח אלוביץ (מבזק) הבעלים
- 2.פלוטו 23/02/2011 09:36הגב לתגובה זוהחל מאנרגיה סולארית, אנרגיית רוח , אנרגיית מים , מחזור וכו' . נפט וגז ישארו איתנו גם בעתיד אבל באופן שהולך ויורד ובהתאמה כניסה מאסיבית של התחליפים הנ" ל , זול יותר , נקי יותר , בטיחותי יותר ולא תלוי במדינות ששולטים בהם מטורפים ואף מחליש את אותן מדינות כמו איראן , לוב ושאר המטורפים.
- אפי 23/02/2011 11:50הגב לתגובה זוההסכם לרכישת היכולת הזאת...
- מאיר 23/02/2011 11:04הגב לתגובה זואכן פלוטו אתה צודק. החברה הנ" ל עם פוטנציאל ענק.הושקעו כבר כספים בנושא, האתר כבר נקבע ברמת הגולן- ובקרוב חוות הרוח תוקם.מושקע וממתין.
- 1.גז טיבעי הוא אנרגיה ירוקה ומתחדשת (ל"ת)צא ולמד 23/02/2011 09:34הגב לתגובה זו
- שטויות במיץ - כך היה מגיב המורה שלי לפיסיקה. (ל"ת)קורא 24/02/2011 10:23הגב לתגובה זו
- ממש לא ,גז לא אנרגיה ירוקה ולא מתחדשת. (ל"ת)ע 23/02/2011 09:43הגב לתגובה זו

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.