מנכ"ל אספן גרופ: "החשמל הירוק ייכנס לנעלים הגדולות של הגז והנפט"
ממשלת ישראל ומשרד התשתיות הלאומיות מתפארים חדשות לבקרים בקידום סוגיית החשמל הירוק בישראל. אולם כשמסתכלים אל בין השורות, ניתן למצוא לא מעט כשלים.
בראיון ל-Bizportal מתייחס אילן גיפמן, מנכ"ל חברת הנדל"ן אספן גרופ הישראלית שפעילה גם בתחום החשמל הירוק, ליתרונות שבהשקעה בסולאר, מהו האופק הרווחי, מהם המכשולים העומדים בפני היזמים ומדוע אינו חושש שתקום "ועדת ששינסקי 2" גם בשוק הסולאר.
גיפמן, נשוי ואב ל-5, מתגורר בגבעת שמואל ומתפקד כמנכ"ל אספן גרופ במשך 4 השנים האחרונות. לאורך כל השיחה הוא מביע אמון בעתידו של שוק הסולאר הישראלי, אולם לעת עתה הוא לא חוסך בביקורת, לעתים אף נוקבת, בעיקר כנגד קובעי המדיניות. בין היתר, הוא מדבר על היעדר השקיפות, ניגודי האינטרסים בין משרדי הממשלה, חוסר היעילות והסחבת הביורוקרטית.
את עיקר פעילותה של החברה בשוק האנרגיה המתחדשת מבסס גיפמן על מתקנים סולאריים שעל גגות המבנים של אספן בישראל, כמו גם על גגות מבנים חקלאיים בגליל העליון.
במקביל, החברה פעילה גם מחוץ לתחומי ישראל בדגש על איטליה. במספרים, היקף הכנסותיה השנתיות של אספן גרופ מפעילות הסולאר מסתכם בכ-8.5 מיליון שקלים. ה-NOI (רווח תפעולי תזרימי שנתי), מדד שמתייחס לרווח נטו מהשכרת נכסים ותפעול שוטף, מסתכם לכדי 6.9 מיליון שקלים.
במבט של 10 או 15 שנים קדימה, האם האנרגיה הירוקה היא זו שתיכנס "לנעליים הגדולות" של הגז והנפט?
"אני בהחלט חושב שלאנרגיה ירוקה יש פוטנציאל להיכנס לנעליים הגדולות של הגז והנפט ולו מן הטעם כי השמש היא מקור אנרגיה בלתי נדלה, בעלת פוטנציאל אינסופי לייצור חשמל ולהקטנת התלות בדלק ובנפט.
האנרגיה הסולארית משמשת כמנוע צמיחה וכקטר לחיזוק הכלכלה הישראלית בפרט והעולמית בכלל, ולהמשך צמיחה ושגשוג."
אתה לא חושש שסיפור ששינסקי יחזור על עצמו גם בסולאר? כעת המדינה מבטיחה חוזים סגורים ורווחיים ל-20 שנה, ובהתאם עוד עוד שחקנים נכנסים לתחום. אולם יתכן שגם פה האוצר "יתעורר" ויקרא לשינוי התנאים בשלב כלשהו
"כלכלת ישראל חזקה דיה כדי לעמוד בהתחייבויותיה. ההסתברות, שהמדינה תבטיח תעריפים סגורים ומסובסדים ל-20 שנה ולא תעמוד בהבטחתה, הנה הסתברות בלתי ריאלית כיום."
לאור הצטרפותה של ישראל ל-OECD ובשל יעדי הממשל להגדיל את ייצור האנרגיה המתחדשת, האם ההשקעה בתחום כדאית יותר מבעבר?
לאור תעריפי החשמל המסובסדים הקיימים היום בישראל, ולאור הביקוש הקיים למימון פרויקטים סולאריים, ההשקעה בתחום כדאית מאד מהסיבות הבאות: שיעורי מימון גבוהים ועומדים על כ-80%, הלוואות ארוכות לתקופה של כ-15 שנה, שיעור תשואה פנימי (IRR PROJECT) של למעלה מ-10% ושיעור תשואה על ההון (IRR EQUITY) של כ-40% עד 50%.
כמסתכלים על שאר העולם, אנרגיית רוח נפוצה יותר מאנרגיית סולאר ואף נחשבת לזולה יותר. מדוע אתם מתמקדים בסולאר ולא ברוח?
רוב הפרויקטים של אנרגיית רוח הם בהיקפים יותר גדולים והליך הרישוי וההקמה שלהם מורכב, יקר יותר ואורך זמן ממושך יותר. הוצאות בדיקות ההיתכנות יקרות יותר משמעותית. הסיכון התפעולי גדול יותר. הקמת פרויקטים קטנים בתחום אנרגיית הרוח אינה כלכלית. אמנם עלות ההקמה נמוכה יותר, אבל גם תעריפים נמוכים יותר.
האם למוצר כמו אנרגיית סולאר, בו קיים סבסוד ממשלתי כבד ומדיניות של מכסות, יש אופק רווחי בטווח הארוך?
"לעניות דעתי, לאנרגיה סולארית יש אופק רווחי לטווח ארוך. מצד המשקיע, ישנה השקעה בעלת תשואה גבוהה מאד לטווח של 20 שנה, הכוללת החזר מהיר של ההון העצמי ותעריף קבוע ומסובסד ובתזרים מזומנים יציב לאורך זמן.
מצד המדינה, האנרגיות המתחדשות בכלל והסולארית בפרט מזרימות דם חדש לשווקים הפיננסיים ומאפשרות להחליף את יצור החשמל המזהם, תוך הקטנת התלות בדלק ובנפט, הקטנת פליטת גזי החממה ושימוש במקור אנרגיה שופע ובלתי נדלה הניתן לרתימה לצורך ייצור חשמל."
היה זה ד"ר הרמן שיר, נשיא EUROSOLAR, אבי האנרגיות המתחדשות באירופה, שאמר: תמריצים לייצור חשמל באנרגיה סולארית אינם סובסידיה, אלא הסובסידיה היא של היצרנים הקונבנציונאליים, שאינם משלמים על העלויות הריאליות של ייצור החשמל המזהם.
התרומה האקולוגית לסביבה גדולה לאין ערוך מהסבסוד הכלכלי של המדינה ולכן יש לה תוחלת ארוכת טווח."
מהם המכשולים המרכזיים העומדים בפני השחקנים בשוק הסולאר הישראלי?
"החסמים הישראליים הם בעיקר ביורוקרטיים. תחום האנרגיה המתחדשת מפוזר היום בין הרבה גופים בעלי אינטרסים מנוגדים: המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות, משרד האוצר, משרד החקלאות, משרד הביטחון, משרד התמ"ת ורשות החשמל.
הוקמה בישראל אמנם ועדה בינמשרדית לתחום האנרגיות המתחדשות, אבל היא צריכה להיות בעלת סמכויות ושיניים. יש להסדיר את תחום מעמד הקרקע, בעיקר בהיבטים של הסבת קרקע לשימושים של ייצור אנרגיה באופן שמונע ניגוד עניינים בין המשרדים השונים.
בנוסף תהליך הרישוי הוא מסובך, יחסית לחו"ל, ולעתים עוברים חודשים עד לקבלת היתר לעבודה מצומצמת. הוועדות לא תמיד מתכנסות בזמן ולעתים דורשות דרישות לא אחידות. נושא הארנונה העירונית לסולאר עדיין לא הוסדר באופן הומוגני כלל-ארצי ועדיין נשמעות דעות, לפה ולשם, באשר לצורך לחייב בארנונה.
חסם מרכזי נוסף לפיתוח התחום: שעון אחד = גג אחד. הכלל הנוקשה הזה מהווה חסם משמעותי לייצור חשמל סולארי בישראל. מאות גגות מנוצלים באופן לא אפקטיבי בהקמת מערכות סולאריות והמפסיד הוא הציבור בישראל.
לצורך הדגמה: יכול להיות גג של 10 אלפי מ"ר שיש לו שעון אחד, ובגלל החסם הביורוקרטי הזה ניתן להתקין עליו רק 50 קילוואט פיק על שטח של 600 מ"ר תוך אי ניצול פוטנציאל הגג."
גיפן סירב לענות שכנשאל האם לדעתו חברת החשמל והמדינה מקדמים את ייצור החשמל הירוק רק ממניעי יח"צ בעולם, ולא באמת פועלים להגדלת נתח הייצור ה"ירוק"
עוד לדבריו, "עדיין לא ברור לגמרי אם צריך היתר לעבודה מצומצמת, או היתר מלא. יש ללבן את העניין.
גם הליך קבלת רישיונות למתקנים בינוניים מתנהל בעצלתיים. מתוך מאות בקשות לרשות החשמל לקבלת רישיונות למתקנים בינוניים, אושרו פחות מ-30 רישיונות, כאשר בקנה ישנן בקשות שחצו את רף הג'יגה-וואט, כאשר המכסה המאושרת כרגע היא 300 מגה וואט - רק כשליש מהבקשות."
נושא חשוב לא פחות הוא נושא השקיפות והאופן העסקי. נדרשת שקיפות יתר בהתנהלות הרגולטורית הקשורה לאנרגיה סולארית. הודעה פתאומית של חברת החשמל כי נגמרו המכסות להתקנת מתקנים סולאריים בהיקף ייצור של 50 קילו-ואט, כפי שקרה לפני כשנה, בדיוק כשהשוק בתנופה של התארגנות ועשייה לאחר שיזמים קטנים השקיעו מיליוני דולר - אסור שיקרה!
הציבור חייב לדעת מה הצפי להתפתחות הענף ומה היקף ייצור החשמל שנותר פתוח לייזום. יש למנוע מצב בו חברות תשקענה משאבים לשווא בבחינת "ברכה לבטלה" ועל-כן יש לתת לסקטור העסקי אופק ארוך טווח.
איפה משתלם יותר להשקיע כיום בסולאר: בארץ או בחו"ל?
"בישראל יותר קל להשיג מימון בפרט למתקנים קטנים, אך תעריפי החשמל באיטליה, התשואה על ההון (IRR EQUITY) ועל סך הפרויקט (IRR PROJECT) גבוהה יותר, וזאת על אף שרמות הקרינה של השמש באיטליה נמוכות יותר. באיטליה יש 1200-1400 שעות שמש, לעומת 1600-1700 שעות שמש בישראל.
בהסתכלות לטווח בינוני וארוך, אין לי צל של ספק כי מרבית האנרגיה המתחדשת בארץ תבוא בעיקר ממתקנים קרקעיים, כמו בכל העולם. עפ"י התעריפים הקיימים היום בישראל במתקנים בינוניים (מעל 50 קילוואט פיק) ניתן להגיע לתשואה של כ-8% עד 9% בלבד בישראל. באיטליה ניתן להגיע לתשואות בטווח של 10% - 12%.
- 9.זה ממש נכון (ל"ת)דן 27/02/2011 10:07הגב לתגובה זו
- 8.קורא 24/02/2011 10:33הגב לתגובה זו1. נדרשים שטחים עצומים, ותחזוקה שוטפת של מתקני ענק. 2. זמינות בעייתית. יום - לילה, עננים יש - אין. מחייב: המרה ממתח ישר לחילופין, וצבירה. פתרונות מקומיים, כן, ברמה ארצית ממש לא. האלטרנטיבות הממשיות הן גרעין ורוח. כך גם באירופה.
- 7.ער 24/02/2011 00:02הגב לתגובה זויקח עוד הרבה הרבה זמן עד שהשמש יכנס למיכל דלק של אוטו במחיר סביר
- 6.משקיע 23/02/2011 12:33הגב לתגובה זוהשמש משאב טיבעי השייך לכל תושבי ישראל, מייד להגדיל את המס: " פרופ' שישינסקי" .
- 5.אורמת 23/02/2011 12:31הגב לתגובה זוגם אופציה לאנרגיה ירוקה
- 4.שמואל הנביא 23/02/2011 10:52הגב לתגובה זולא לתת למערכת השופרות לסמם ולסמא את האמת . מנסים עוד מודל סחטן על גב מעמד הביניים הישראלי . שיעשו זאת קודם בצרפת שם החשמל הוא זול בשל התחנות הגרעיניות ושיביאו לכן מכוניות מוזלות מעודפי יצור צרפתיים .
- מפליץ 23/02/2011 12:11הגב לתגובה זואנרגיה ירוקה זה גם לאכול הרבה מרק שעועית ולאסוף את הגזים שיוצאים מלמטה,
- 3.תראו חוזים במאיה 23/02/2011 10:02הגב לתגובה זוהביאה עשרות חוזים על גגות ציבוריים ושווי מגוחך בבורסה לא לשכוח אלוביץ (מבזק) הבעלים
- 2.פלוטו 23/02/2011 09:36הגב לתגובה זוהחל מאנרגיה סולארית, אנרגיית רוח , אנרגיית מים , מחזור וכו' . נפט וגז ישארו איתנו גם בעתיד אבל באופן שהולך ויורד ובהתאמה כניסה מאסיבית של התחליפים הנ" ל , זול יותר , נקי יותר , בטיחותי יותר ולא תלוי במדינות ששולטים בהם מטורפים ואף מחליש את אותן מדינות כמו איראן , לוב ושאר המטורפים.
- אפי 23/02/2011 11:50הגב לתגובה זוההסכם לרכישת היכולת הזאת...
- מאיר 23/02/2011 11:04הגב לתגובה זואכן פלוטו אתה צודק. החברה הנ" ל עם פוטנציאל ענק.הושקעו כבר כספים בנושא, האתר כבר נקבע ברמת הגולן- ובקרוב חוות הרוח תוקם.מושקע וממתין.
- 1.גז טיבעי הוא אנרגיה ירוקה ומתחדשת (ל"ת)צא ולמד 23/02/2011 09:34הגב לתגובה זו
- שטויות במיץ - כך היה מגיב המורה שלי לפיסיקה. (ל"ת)קורא 24/02/2011 10:23הגב לתגובה זו
- ממש לא ,גז לא אנרגיה ירוקה ולא מתחדשת. (ל"ת)ע 23/02/2011 09:43הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מחלבה קרדיט: גרוקיבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
עם רפורמה בדרך וברקע עליית מחיר החלב ב-14% רק בשלוש השנים האחרונות, ריכזנו לכם 5 עובדות על אחד הענפים המשפיעים ביותר על הכיס שלנו
כשמדברים על יוקר המחייה, מחיר החלב הוא אחד הסוגיות הרגישות. אם בשנת 2022 מחיר ליטר חלב עמד על 6.23 שקלים, היום הוא כבר עומד על 7.11 שקלים, עלייה של 14%. מדי פעם מישהו באוצר או בממשלה מדבר על תכנית או רפורמה שתוזיל את חד המוצרים הכי בסיסיים שיש לכולנו במקרר, ולרוב התכנית היא פתיחת המשק לייבוא ולפגיעה עקיפה במחלבות הישראליות. שוק החלב הוא שוק מורכב, הוא מצד אחד מבוסס על ייצור מקומי מפוקח ומסובסד, ומצד שני נמצא תחת לחץ מתמיד מצד הצרכנים והאוצר לפתיחה לתחרות. ענף זה משמש מדד למתח המתמשך בין מדיניות להוזלת מחירים ובין שמירה על ביטחון תזונתי וחקלאות מקומית. הנה 5 עובדות שחשוב להכיר כשמדברים על שוק החלב בישראל.
1 # מבנה ריכוזי הנשלט בידי שלוש מחלבות גדולות
תנובה, שטראוס וטרה שולטות בכ-90% משוק החלב בישראל, כאשר תנובה לבדה מחזיקה ביותר ממחצית מהיקף המכירות. תנובה הוקמה עוד בימי היישוב ומחזיקה כיום בפריסה רחבה של רפתות וספקים, בעוד ששטראוס וטרה פועלות יותר בשוק הגבינות, היוגורטים והמשקאות. לצדן קיימות מחלבות קטנות יותר באופן יחסי כמו רמת הגולן, משק צוריאל ומחלבות גד, אך השפעתן על מחירי החלב ושאר מוצריו היא מצומצמת. מדובר בשוק שבו הכוח מרוכז בידי מספר מצומצם של שחקנים, דבר שמגביל את התחרות ומקשה על כניסת שחקנים חדשים.2 # רגולציה הדוקה ומחירים מפוקחים
ענף החלב מתנהל תחת פיקוח ממשלתי הדוק. המדינה היא זו שקובעת את "מחיר המטרה", שהוא הסכום שמשלמות המחלבות לרפתנים עבור ליטר חלב גולמי. המחיר נקבע לפי נוסחה הכוללת את עלות ההזנה, האנרגיה, המים והעבודה. בשנים האחרונות חלה עלייה חדה בכל רכיבי העלות. התייקרות התשומות, בעיקר עקב עליית מחיר גרעיני החיטה בעולם שאיתה מזינים את הפרות, השפיעה על כלל שרשרת הערך. במקביל, עלויות השינוע והחשמל עלו, והפיקוח מתקשה להדביק את השינויים. לכן, למרות שהמדינה מנסה לשמור על יציבות, מחירי החלב לצרכן עלו בכ-14% בממוצע בשלוש השנים האחרונות.

3 # תוכניות האוצר לפתיחת השוק לייבוא
לפי הדיווחים האחרונים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי בכוונתו להוריד את יוקר המחיה דרך פתיחת שוק החלב לייבוא חופשי יותר ולבטל את המנגנון של "מחיר מטרה" והתכנון הממשלתי, הפחתת מכסים על
מוצרי חלב, בעיקר גבינות קשות וחמאה, כדי להגביר את התחרות מול המחלבות המקומיות. באוצר מעריכים כי הוזלה כזו תוכל להביא להפחתת מחירים בשוק החלב ומוצריו של עד 30%, אך עם זאת, מומחים בענף טוענים כי ההשפעה בפועל תהיה מוגבלת: החלב הוא מוצר שדורש קירור מתמיד, הובלה
ימית יקרה ואישורי כשרות, ולכן לא בהכרח משתלם כלכלית לייבא אותו.
- מחירי החלב צפויים לעלות ב-1.5%
- סמוטריץ' מאתגר את משק החלב המתוכנן: מאריך את ביטול המכס בחצי שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
4 # ייצור מקומי כמעט מלא לצד ייבוא מוגבל
כיום כ-90% ממוצרי החלב הנצרכים בישראל מיוצרים בארץ, בעוד היבוא שכן קיים מתמקד במוצרים מעובדים יותר, כמו גבינות צהובות, אבקות חלב וחמאה. המשמעות היא שהשוק המקומי כמעט עצמאי לחלוטין, והמשקים והרפתות הפרוסים ברחבי הארץ מהווים בסיס ייצור חיוני. עם זאת, התלות הגבוהה בייצור המקומי יוצרת פגיעות: כאשר הרפתנים דורשים העלאת מחיר מטרה, המדינה מתקשה לווסת את המחירים מבלי לפגוע באספקה.
