רון אייכל: "המשק הישראלי צמח רק ב-2.4% ברבעון הרביעי; התוצר העסקי התכווץ"

הכלכלן והאסטרטג הראשי במיטב מנתח את ההשפעות העונתיות והעיבוד הסטטיסטי שביצעה הלמ"ס על נתוני הצמיחה

שרות Bizportal | 20/02/2011 12:38 (9)

"המשק הישראלי צמח ברבעון הרביעי ב-2.4% ולא ב-7.8% כפי שמציגה הלמ"ס אחרי שביצעה בה ניכוי עונתיות ועיבוד סטטיסטי", כך הגיב בסקירה השבועית שלו רון אייכל, הכלכלן והאסטרטג הראשי במיטב, לנתוני הצמיחה שפורסמו בשבוע שעבר.

"נחמד לשמוע שהמשק הישראלי התרחב ב-7.8% ברבע הרביעי, ושהתוצר של הסקטור העסקי צמח ב-8.9%, אך בפועל, נתוני הצמיחה האמיתיים למשק הם: המשק צמח ברבע הרביעי (במחירים קבועים ובמונחים שנתיים) ב-2.4% בלבד והתוצר העסקי התכווץ (ולא התרחב!!) ב-2.9%", כתב אייכל.

ביום רביעי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומדן ראשון של התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לרבעון הרביעי בשנת 2010. לעומת הרבע השלישי, התוצר צמח ב-7.8% בחישוב שנתי (נתונים מנוכי עונתיות ובמחירים קבועים). הצמיחה ברבעים הקודמים תוקנה כלפי מעלה כאשר ברבע השני הצמיחה תוקנה ל-5.2% מ-4.9%, וברבע הראשון ל-4.9% מ-4.5%. הצמיחה ברבע השלישי נותרה ללא שינוי ברמה של 4.4%.

את התרחבות החדה הובילו הצריכה הפרטית אשר גדלה ב-9.8% לעומת הרבה הקודם, וההשקעה בנכסים קבועים אשר צמחה ב-15.9% לעומת הרבע הקודם. עוד פרמטרים שהשפיעו על התוצר היו הייצוא והייבוא אשר התרחבו ב-10.3% וב-22.5% בהתאמה והצריכה הציבורית אשר גדלה ברבע המדובר ב-5.7% (לאחר שגדלה ב-10.0% ברבע השלישי). התמ"ג העסקי עלה ב-8.9% וללא חברות הזנק (סטארט-אפ), הציג אף עלייה תלולה יותר של 9.4%.

אייכל מציין שיש לשים לב לשלושה דברים חשובים:

(1) הצריכה הפרטית שהתרחבה ב-9.8% הונעה מעלייה של 39.9% בצריכת מוצרים בני-קיימא לנפש. זהו לא אירוע שניתן לחשוב שצפוי להמשיך גם ברבעים הבאים. אגב, הצריכה של מוצרים שוטפים - הדבר החשוב באמת - התרחבה בצורה נאה מאוד, אך צנועה הרבה יותר של 4.3% לנפש.

(2) גם בנתוני היצוא אשר התרחב ב-10.3% מתגלה כי הסיפור אינו מזהיר כמו שהוא נראה. אם ננכה את יצוא היהלומים ואת חברות ההזנק, כלומר אם נישאר עם ליבת היצוא שהיא היצוא התעשייתי ויצוא השירותים, נראה כי היצוא התרחב ב-1.1%. זאת, אגב, לאחר התכווצות של 2.3% ברבע השלישי.

כלומר, רמת היצוא בסוף 2010 היא נמוכה מאשר הייתה באמצע השנה.

(3) גם לאחר הנתון הרבעוני החזק, הלמ"ס לא עדכנו, כלפי מעלה, את נתוני הצמיחה לשנה זו. שיעור הצמיחה השנתי נותר על 4.5%. מכאן אפשר אולי להסיק, במעט, על המשמעות של ניכוי העונתיות, גם לאחר הפתעה מרעישה בנתוני הצמיחה.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

8.
כלכלן 21/02/2011 04:11
הגב לתגובה זו
צריכה פרטית, השקעות, הוצאות ממשלה, ויצוא מינוס ייבוא עכשיו גם ללמ" ס יש את הנתונים, בגדול כל מה שהוא רשם נכון הוא עשה ניתוח יפה של הנתונים בכל אופן אין ספק שישראל נראית יציבה אבל חשוב כן להבין מאיפה הגיעה הצמיחה והאם מדובר במגמה של התרחבות או באירוע חד פעמי זה שהיצוא כמעט ולא התרחב זה בעיה בשביל פישר כי אם הוא יעלה את הרבית הוא יחזק את השקל ויפגע ביצואנים. אתם באמת רוצים צמיחה??? תבטלו קיצבאות, תורידו מיסים ממעמד הבייניים מנגד והרי לכם יופי של צמיחה....לא יכול להיות שמדינת ישראל מוציאה הוצאות משלה בגובה שישם אחוז תוצר זה הזויי חייב להקטין הוצאות הממשלה, לקצץ קיצבאות ולדחוף מובטלים לעבודה!!!!!(אני לא רוצה לפגוע במי שבאמת מגיע לו קיצבה אבל יש כבר יותר מידי טפילים על המערכת) רוצים עוד צמיחה?? צאו מהשטחים מבטיח לכם ישראל תהיה יפן או גרמניה רק צאו משם הבעיה זה שעם ישראל מעדיף לשלוט בעוד איזה גיבעה מפגרת מאשר להגיע לרמת חיים כמו המערב ואפילו יותר......חבל אבל להתבכיין זה אפשר תמיד
7.
שמעון 20/02/2011 14:00
הגב לתגובה זו
ממש כך תדע גם לפרגן, חתיכת.....
6.
אחח... ביבי את שטייניץ שווה פופוליזם טהור (ל"ת)
אליהו 20/02/2011 13:15
הגב לתגובה זו
5.
האמת עומדת להתפוצץ לכולם בפרצוףףףף . (ל"ת)
אוריה 20/02/2011 13:11
הגב לתגובה זו
4.
אחח.. ביבי (ל"ת)
אליהו 20/02/2011 13:11
הגב לתגובה זו
3.
אז מי צודק אתה או שטייניץ ביבי שישינסקי (ל"ת)
לוינסקי 20/02/2011 13:09
הגב לתגובה זו
2.
עוד אחד שחושב שהוא יותר חכם מהלמס (ל"ת)
יועץ 20/02/2011 13:09
הגב לתגובה זו
1.
למה לקלקל, למה? (ל"ת)
ר 20/02/2011 13:07
הגב לתגובה זו
קלקלן 20/02/2011 14:46
הגב לתגובה זו
ריבית שתעצור את הצמיחה

צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)

הדס ברטל | 10/11/2025 14:03

נושאים בכתבה מורה קרן השתלמות של המורים והגננות קרן השתלמות

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.

קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

להמשך הכתבה לחץ כאן