רון אייכל: "המשק הישראלי צמח רק ב-2.4% ברבעון הרביעי; התוצר העסקי התכווץ"
"המשק הישראלי צמח ברבעון הרביעי ב-2.4% ולא ב-7.8% כפי שמציגה הלמ"ס אחרי שביצעה בה ניכוי עונתיות ועיבוד סטטיסטי", כך הגיב בסקירה השבועית שלו רון אייכל, הכלכלן והאסטרטג הראשי במיטב, לנתוני הצמיחה שפורסמו בשבוע שעבר.
"נחמד לשמוע שהמשק הישראלי התרחב ב-7.8% ברבע הרביעי, ושהתוצר של הסקטור העסקי צמח ב-8.9%, אך בפועל, נתוני הצמיחה האמיתיים למשק הם: המשק צמח ברבע הרביעי (במחירים קבועים ובמונחים שנתיים) ב-2.4% בלבד והתוצר העסקי התכווץ (ולא התרחב!!) ב-2.9%", כתב אייכל.
ביום רביעי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומדן ראשון של התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לרבעון הרביעי בשנת 2010. לעומת הרבע השלישי, התוצר צמח ב-7.8% בחישוב שנתי (נתונים מנוכי עונתיות ובמחירים קבועים). הצמיחה ברבעים הקודמים תוקנה כלפי מעלה כאשר ברבע השני הצמיחה תוקנה ל-5.2% מ-4.9%, וברבע הראשון ל-4.9% מ-4.5%. הצמיחה ברבע השלישי נותרה ללא שינוי ברמה של 4.4%.
את התרחבות החדה הובילו הצריכה הפרטית אשר גדלה ב-9.8% לעומת הרבה הקודם, וההשקעה בנכסים קבועים אשר צמחה ב-15.9% לעומת הרבע הקודם. עוד פרמטרים שהשפיעו על התוצר היו הייצוא והייבוא אשר התרחבו ב-10.3% וב-22.5% בהתאמה והצריכה הציבורית אשר גדלה ברבע המדובר ב-5.7% (לאחר שגדלה ב-10.0% ברבע השלישי). התמ"ג העסקי עלה ב-8.9% וללא חברות הזנק (סטארט-אפ), הציג אף עלייה תלולה יותר של 9.4%.
אייכל מציין שיש לשים לב לשלושה דברים חשובים:
(1) הצריכה הפרטית שהתרחבה ב-9.8% הונעה מעלייה של 39.9% בצריכת מוצרים בני-קיימא לנפש. זהו לא אירוע שניתן לחשוב שצפוי להמשיך גם ברבעים הבאים. אגב, הצריכה של מוצרים שוטפים - הדבר החשוב באמת - התרחבה בצורה נאה מאוד, אך צנועה הרבה יותר של 4.3% לנפש.
(2) גם בנתוני היצוא אשר התרחב ב-10.3% מתגלה כי הסיפור אינו מזהיר כמו שהוא נראה. אם ננכה את יצוא היהלומים ואת חברות ההזנק, כלומר אם נישאר עם ליבת היצוא שהיא היצוא התעשייתי ויצוא השירותים, נראה כי היצוא התרחב ב-1.1%. זאת, אגב, לאחר התכווצות של 2.3% ברבע השלישי.
כלומר, רמת היצוא בסוף 2010 היא נמוכה מאשר הייתה באמצע השנה.
(3) גם לאחר הנתון הרבעוני החזק, הלמ"ס לא עדכנו, כלפי מעלה, את נתוני הצמיחה לשנה זו. שיעור הצמיחה השנתי נותר על 4.5%. מכאן אפשר אולי להסיק, במעט, על המשמעות של ניכוי העונתיות, גם לאחר הפתעה מרעישה בנתוני הצמיחה.
- 8.כלכלן 21/02/2011 04:11הגב לתגובה זוצריכה פרטית, השקעות, הוצאות ממשלה, ויצוא מינוס ייבוא עכשיו גם ללמ" ס יש את הנתונים, בגדול כל מה שהוא רשם נכון הוא עשה ניתוח יפה של הנתונים בכל אופן אין ספק שישראל נראית יציבה אבל חשוב כן להבין מאיפה הגיעה הצמיחה והאם מדובר במגמה של התרחבות או באירוע חד פעמי זה שהיצוא כמעט ולא התרחב זה בעיה בשביל פישר כי אם הוא יעלה את הרבית הוא יחזק את השקל ויפגע ביצואנים. אתם באמת רוצים צמיחה??? תבטלו קיצבאות, תורידו מיסים ממעמד הבייניים מנגד והרי לכם יופי של צמיחה....לא יכול להיות שמדינת ישראל מוציאה הוצאות משלה בגובה שישם אחוז תוצר זה הזויי חייב להקטין הוצאות הממשלה, לקצץ קיצבאות ולדחוף מובטלים לעבודה!!!!!(אני לא רוצה לפגוע במי שבאמת מגיע לו קיצבה אבל יש כבר יותר מידי טפילים על המערכת) רוצים עוד צמיחה?? צאו מהשטחים מבטיח לכם ישראל תהיה יפן או גרמניה רק צאו משם הבעיה זה שעם ישראל מעדיף לשלוט בעוד איזה גיבעה מפגרת מאשר להגיע לרמת חיים כמו המערב ואפילו יותר......חבל אבל להתבכיין זה אפשר תמיד
- 7.שמעון 20/02/2011 14:00הגב לתגובה זוממש כך תדע גם לפרגן, חתיכת.....
- 6.אחח... ביבי את שטייניץ שווה פופוליזם טהור (ל"ת)אליהו 20/02/2011 13:15הגב לתגובה זו
- 5.האמת עומדת להתפוצץ לכולם בפרצוףףףף . (ל"ת)אוריה 20/02/2011 13:11הגב לתגובה זו
- 4.אחח.. ביבי (ל"ת)אליהו 20/02/2011 13:11הגב לתגובה זו
- 3.אז מי צודק אתה או שטייניץ ביבי שישינסקי (ל"ת)לוינסקי 20/02/2011 13:09הגב לתגובה זו
- 2.עוד אחד שחושב שהוא יותר חכם מהלמס (ל"ת)יועץ 20/02/2011 13:09הגב לתגובה זו
- 1.למה לקלקל, למה? (ל"ת)ר 20/02/2011 13:07הגב לתגובה זו
- קלקלן 20/02/2011 14:46הגב לתגובה זוריבית שתעצור את הצמיחה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
