מי עדן עם שף אהוד ויפה תורנית. וזה לא עובד
הרבה נאמר על הפרסומת של חיים כהן ויובל שרף למי עדן, ואולי אם הרבה נאמר סימן שהיא פרסומת מצליחה. כי הרי קיים קשר ליניארי בין רמת הזכירות של מותג או מסריו של מותג לבין האהדה לאותו מותג. מדוע? כי מוכרות גוררת העדפה. ככה אנחנו בנויים.
ובכל זאת האם האהדה לפרסומת לא הושגה אך ורק בזכות שני הסלבס החינניים, חיים כהן המוכשר והחם ויובל שרף המהממת? האם יש בה מסר אחר שיוטמע לאורך זמן בזכות היותו מרגש ורלוונטי?
תחילת דרכו של מותג מי עדן הייתה דרך לא פשוטה. אחרי חדירה מוצלחת לפני כעשרים וחמש שנים, התקבע שוק המים המינראליים וסירב להתרחב. ההשערה שזה פשוט יקר מדי הייתה השערת המחדל אולם היה ברור שמדובר בהתנגדות יותר עמוקה. התברר שגברים לא היו מוכנים לשתות מים של 'נשים צפוניות'. ובאמת, עיקר השוק נוצר מגרעין של נשים בעלות מודעות בריאותית ומעט גברים אינטלקטואלים בעלי אותה מודעות. מי עדן הובילה את השוק וכל מה שחשבו על מים מינראליים חשבו קודם כל על מי עדן.
ובאמת, אז, בתחילת שנות התשעים היה זה מוזר לראות גבר ישראלי מצוי קונה לעצמו מים בבקבוק. מים שתו מהברז או ממסננים. הצורה היחידה להתמודד עם החסם היתה להפוך את מי עדן למותג גברי, סקסי ולא סטרילי, ולוותר על הפן הדידקטי המסביר והמחנך.
זאת, למרות שהמחשבה האינטואיטיבית הכי הגיונית הייתה להסביר לעם ישראל על התועלת הבריאותית שבמי מעיין סלוקיה על כל רכיביהם הייחודיים. להסביר את זה היה לשחק עוד יותר לידי התנגדויות הצרכן שגם ככה חשב שהמים הם נחלתם של חוג "צפונים פלצניים".
במלים אחרות, אסטרטגיה נכנסת בדיוק במקום שבו הגיון פשוט הופך לאבן נגף. זה כמו להסביר לילד קטן למה חשוב שיחסוך כסף ולא יבזבז או למה לא טוב לאכול ממתק. ההסבר הדידקטי לא רק שאינו מועיל, הוא אפילו מרחיק וחוסם.
הפתרון, כזכור, הופיע בדמות התקפת פתע חכמה. מי עדן הפך בהחלטה מודעת למותג גברי, סקסי ובהחלט לא סטרילי, לא בריאותי ולא מחנך. סדרת פרסומות גבריות שהמפורסמת בהן היא גברים המעבירים כד מים באופן ידני מרמת הגולן ועד לבית בתל אביב עשו את העבודה. ברגע שמותג הופך לגיטימי לגברים, גם נשים רוצות השוק יצא מקיפאונו והשאר היסטוריה.
מאז מזגזג המותג ומתלבט אם לשמר את ליבת המותג הגברית, המנצחת, הספורטיבית והחיונית, ולספר עוד ועוד סיפורי גבריות שבהם מי עדן הוא שחקן ראשי או לחנך ולהטיף לשתיית מים מינראליים של מי עדן.
ברור ששוק המים המינראליים כמו גם מעמדו של מי עדן עברו טלטלות וגלגולים רבים. קצרה היריעה מלדבר על שוק שהתמסד ואפילו התעייף. שוק שמחפש ריגושים חדשים מחד אבל נלחם על חייב מול מטהרי המים מאידך. מפת המלחמה דינאמית והאתגרים חדשים.
ובכל זאת, אם מי עדן מתעקשת לשמור על ערך האוטנטיות שלה, היא לא מצליחה לגעת בבשר החי בפרסומת של חיים כהן, למרות שהרעיון המרכזי בה הוא אכן 'הדבר האמיתי'. למרות שמדובר בשף הפופולארי וביפה התורנית של המסך, הדיאלוג בינהם מלאכותי, מאולץ ומתחנף. ההומור הוא הומור עייף של דודות "יש מים ויש מים כמו שיש חיים ויש חיים".
נכון שגם פה קיים claim "נכון" להיותם של מי עדן הדבר האמיתי. אולם השיח הדידקטי שמסמן את המתחרה ("המכשירים הצבעוניים") כרע, את מי עדן כדבר האמיתי 'כמו זוגיות טובה' יחד עם הטון חסר הספונטאניות ואפילו הבגד הבהיר וחסר החן שהלבישו את יובל כל אלה יחד יוצרים תמונה מלאכותית, מוכתבת, מדוקלמת ובוודאי שלא מעבירים את הצופה את חווית הדבר האמיתי.
זה רק מוכיח שלא חשוב מה אנשים אומרים. המסר האמיתי הוא מה שהם עושים ואיך שהם מתנהגים וכשיש פער בין התנהגות לדיבור, ההתנהגות תמיד מנצחת.
- 20.The Wall 27/02/2011 17:16הגב לתגובה זובעיני משרד הפרסום החדש דה-וול, הדבר משרת בדיוק את המטרה שכן כל פרסום הוא פרסום טוב, ישנן המון דוגמאות מעולם הפרסום (בכל סוגיה המדיה) בהן קמפיינים ירדו מסיבות כאלו או אחרות, האפקט- הרעש התקשורתי אם תרצו, נעשה והרווח כולו של החברה המפרסמת, כמובן עם סייגים למיניהם, כמו מיתוג המוצר וכ'ו. בשורה התחתונה- הדבר הקפיץ את החברה לראש הכותרות וזה חלק ממטרת המותג.
- 19.אופיר 25/02/2011 00:21הגב לתגובה זוונכון זה לא נשמע טבעי
- 18.אורן 24/02/2011 17:59הגב לתגובה זואם הטקסט היה קצת יותר בגובה העיניים, זה עוד יכל לעבוד. אבל כשהפרזנטורים מגמגמים - מה יגיד הצרכן?
- 17.רפי 23/02/2011 17:40הגב לתגובה זואיך הפרסומת עברה? ממש זוועה,אין בכלל קריאייטיב.
- 16.אילן 23/02/2011 15:19הגב לתגובה זוחבל על חיים כהן
- 15.ניאה 22/02/2011 16:09הגב לתגובה זושהם בכלל העמידו את עצמם מול תמי4. אפשר לדון בלי סוף אם זה היה אקסקיושן טוב (רמז:לא ממש...)אבל הם בעצם באו ואמרו: אנחנו מבינים שאנחנו בבעיה ואנחנו בלחץ. הם, המובילים, לא היו צריכים לצאת חזיתית. לתמי4 מותר. כשאתה אנדרדוג- זה בסדר לתקוף את המוביל, אבל אם המוביל מגיב בכזו בינוניות- הוא כבר לא מוביל אלא שחקן אמצעי כמו כולם.
- 14.חובבניות לשמה, כמעט הצליחו אבל פספסו בגדול (ל"ת)איתי, ת"א 22/02/2011 15:40הגב לתגובה זו
- 13.קופי סמוי 22/02/2011 15:23הגב לתגובה זואודי תגיד, אתה הייתה מנהל את הדיאלוג הזה שכתבתם עם הבת שלך? לא. נכון? אז למה לאשר טקסט של דיאלוג מזויף ולקרוא לו אמיתי?
- 12.נראה שלא הבנת 22/02/2011 09:33הגב לתגובה זוזו תשובה לקמפיין של תמי 4 וחיים בוהן
- 11.חיים בוהן 20/02/2011 21:10הגב לתגובה זורק לקוח שמונע מתוך אמוציות ואגו מסוגל לאשר קמפיין כזה. דרך אגב זו לא פעם ראשונה שמי עדן מעלים קמפיין כזה. לפני כמה שנים הם יצאו בעיתונות עם מודעות דומות. זה לא הצליח אז וזה גם לא יצליח עכשיו.
- 10.תומר 20/02/2011 17:55הגב לתגובה זוראובני -פרידן - את המותג אחלה כבר הרסתם את מילקי החרבתם - לא יאמן שמישהו עדיין נותן לכם מותגים ביחד כן כן שמענו על להעביר את דביר .. מה חוץ מזה ?
- 9.אודי פרידן 20/02/2011 14:56הגב לתגובה זועוד שנה תביני. לא נורא זה בסדר.
- שחר 23/02/2011 19:32הגב לתגובה זואודי ממש הצלחתה להרוס סופית את המותג מי עדן.
- מהתחום 22/02/2011 10:23הגב לתגובה זוטעית בבחירת אנשי הקריאיטיב שלך וזיו קורן בראשם
- אדם 20/02/2011 17:52הגב לתגובה זורק שזאת לא חכמה גדולה
- משה ירושלמי 20/02/2011 15:33הגב לתגובה זולהבין שטעיתם.מותר לטעות,תפיק לקחים ותמשיכו הלאה.
- אודי, תרגיע (ל"ת)בילר 20/02/2011 15:31הגב לתגובה זו
- 8.משה ירושלמי 20/02/2011 14:54הגב לתגובה זואם זו את (עטרה בילר) בתמונה הרי שאת יפה בעיני משרף.יש לך יופי שמזכיר את השחקנית דיאן ליין-אם את מכירה,ואם לא,שוה להכיר.מקוה שמה שכתבתי לא יחשב כהטרדה,כבר אי אפשר לדעת,ובכל זאת אני שם נפשי בכפי,ושולח...
- 7.משה ירושלמי 20/02/2011 14:20הגב לתגובה זושנכשלה בכל הפרמטרים.שף "עממי" שפתאום מים מהברז או מסוננים לא מתאים לו,זה לא אמין ופה הכשלון.שלא לדבר על מבחן המציאות שמי עדן לא נוחים (לוגיסטיקה מסובכת לעומת קלות וזמינות תמי 4)ולא טעימים יותר.כשלון אסטרטגי של מסר פרסומי מוטעה ולכן ביצוע לא אמין.
- 6.מוהן 20/02/2011 14:20הגב לתגובה זואולי כי זה חרטא....
- 5.אבשלום קור 20/02/2011 13:57הגב לתגובה זויש שגיאת כתיב ושגיאת תחביר. הגהה קצרה תועיל. לא יאה לכותבת המכובדת להוציא כאלה שגיאות תחת ידה.
- 4.זה מה שנקרא לטחון מים (ל"ת)קול המפרסם 20/02/2011 13:41הגב לתגובה זו
- 3.מפרגנים 20/02/2011 13:21הגב לתגובה זואם כבר הלכו על מהלך פרונטלי, זו הדרך?? קמפיין ילדותי ממשרד שהבנתו באסטרטגיה שואפת לאפס.
- 2.סתם אחד 20/02/2011 11:46הגב לתגובה זוליבי ליבי על חברת מי עדן, שעשו לה טריק מלוכלך. אני לא איש פרסום ולא קשור לקליקה. אני אפילו לא גר בתל אביב. אבל מספיק לי לראות את הדיאלוג העלוב בין הבחורה שבסרטון לבין חיים כהן כדי להבין שמישהו כאן חסך המון כדי להכניס את התקציב לכיסו. ומה זה הקשקוש הזה של "הדבר האמיתי"?! טוב שהם לא הלכו על "אחד המים הטובים אם לא ה-".
- 6-תגובתך אחת השוות אם לא ה- (ל"ת)מישהוש 20/02/2011 14:51הגב לתגובה זו
- 1.ואף מילה על חיים בוהן???. (ל"ת)השף הערום 20/02/2011 11:14הגב לתגובה זו
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
