צמוד ל'לוויתן': נובל אנרג'י צפויה להתחיל לקדוח בקפריסין כבר בסוף השנה

הערכות המומחים בתחום הגז גורסות כי השטח כולל 10 טריליון רגל מעוקב (TCF) של גז טבעי, פחות מפרויקט לוויתן בו נמצא 16 TCF וקצת יותר מתמר (8.5 TCF)
סתיו שירייב | (19)

נובל אנרג'י (סימול: NBL) תתחיל בקידוח ראשון בניסיון למצוא מקורות גז טבעי בסמוך לחופי קפריסין כבר בסוף השנה, כך אמר הערב (ג') שר המסחר התעשיה והתיירות של קפריסין בטלוויזיה הממלכתית, אנטוניס פאסקלידס.

פאסקלידס אמר כי נובל יכולה להתחיל בקידוחים עוד השנה, אך הוסיף כי יתכן וענייני רישוי יעכבו מעט את התהליך והעריך כי הקידוח יחל בתחילת שנת 2012.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    ששון גז 16/02/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
    על זה
  • 15.
    דן 16/02/2011 14:50
    הגב לתגובה זו
    קפריסין זה בנין
  • 14.
    מבין 16/02/2011 09:29
    הגב לתגובה זו
    רשיונות פלאג' ק הם בין ליוויתן לבלוק 12
  • 13.
    המשקיע 16/02/2011 08:56
    הגב לתגובה זו
    מתי תבינו שיש שם נפט כמה נקודות תומכות : 1. האסדה השנייה מגיעה ונובל לא תזרוק כסף אם לא מצאו בשכבה הראשונה. 2. הבהלה של המשרד לאיכות הסביבה לגבי הזיהומים האפשריים. 3. דרישת משרד התשתיות לתוספת תקציב לפיקוח על המאגרים. 4. ידוע בכל העולם שבמבנה הסלעים שנמצא בהם גז יש גם נפט. 5. הפחד שזורעים בכם על מנת שתמכרו מזכיר לכם משהו??? 6. פיתוח המאגרים בקפריסין רק יוזילו את עלויות ההפקה והיצוא. בקיצור יש נפט והמון חכו קצת בסבלנות והפעם הבאה שתראו את המספר 58 ברציו זה יהיה בשער 158 אה ונזכרתי יש גם את רשיון גל שיהיה בהצלחה ותנהגו בזהירות
  • אבי 16/02/2011 09:17
    הגב לתגובה זו
    אם יגלו שיש נפט אז פשוט יותר וזל יותר להוציא אותו דרך קפריסין .למה לשלם תמלוגים כל-כך גבוהים לישראל בזמן שקפריסין זקוקה לגז ולנפט ומוכנה להגיע לכל הסדר בלבד שאת המשאבים הללו ישאבו דרכם .נובל כנראה יודעות את המפה התת קרקעית ומכירה את הטיפשות הבירוקרטית הישראלית (ראה החלטות ש.ש)ולכן כל מה שהיא מבצעת זה תזוזה קטנה בים .אם היא העבירה מאות טונות של ציוד למאות קילומטרים אז עשרים קילומטר זו בעיה ,ובכן לא זו לא בעיה .ה ב ע י ה היא מדיניות ממשלת ישראל שהפכה אותנו המשקיעים ואת האמריקאים לגנבים .
  • כמה עלוב שטייניץ איזה נזק למדינה לזרוק אותו (ל"ת)
    חמדן מגעיל 16/02/2011 11:38
  • 12.
    זה כמו שאומרים " אם לא מהדלת אז נוציא מהחלון" (ל"ת)
    אבי 16/02/2011 08:54
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    יערה צדק 16/02/2011 08:45
    הגב לתגובה זו
    זה המאגר הענק ביותר. מי שצפויה להנות מקידוחים בקפריסין היא שותפות לוויתן ודלק אנרגיה
  • 10.
    מודיע 16/02/2011 08:11
    הגב לתגובה זו
    המנועים מתחממים לקראת הטיסה
  • אמנון 16/02/2011 08:29
    הגב לתגובה זו
    שם לא ידברו על שימור הדגים יתנו גז ויוציאו גז עוד לפני שיניחו צינור בלוייתן
  • 9.
    susnk 16/02/2011 08:08
    הגב לתגובה זו
    בינתיים החברה זולה ,ברשימת השימור.
  • 8.
    חחחחח 16/02/2011 07:46
    הגב לתגובה זו
    עוד יוציאו גז בקפריסין ואותנו ישאירו עם האוצר בים יחי שטינייץץץ הגאון
  • 7.
    חחחחח 16/02/2011 07:43
    הגב לתגובה זו
    וישאירו אותנו עם האוצר בים יתי שטייניץץץץ
  • 6.
    tt 16/02/2011 07:34
    הגב לתגובה זו
    טריליון רגל מעוקב הקיים במזרח הים התיכון זהו בלוק 12 קפריסין מאגר גדול יחסית אצלנו התגלה עד כה 27 טריליון מטר מעוקב כ 22 % יש סיכוי לעוד כמות נוספת באיזור שלנו כמות מכובדת
  • 5.
    משה 16/02/2011 06:57
    הגב לתגובה זו
    הם יתפסו את המקום שישראל הייתה צריכה לתפוס כספקי גז של אירופה,והכל למה? חמדנות וצרות עין של שני אדיוטים. ממשלת ישראל צריכה להתעשת לפני שיהיה מאוחר מידי, ולפני שנובל תפתח את קפריסין ע" ח ישראל.
  • 4.
    קילי 16/02/2011 04:19
    הגב לתגובה זו
    יש לה אופציה לרכישה של 15% מהקידוח. השאלה היא אם מותר, חוקית, לבצע קידוחים בחו" ל - נדמה לי שיש על חברות ישראליות שמחזיקות רישיונות קידוח בארץ, מגבלות בנושא של קידוחים בחו" ל
  • 3.
    בעלת רישיון בפאלג' יק הקיים בין לוויתן לבלוק12 (ל"ת)
    הזדמנות יהש 16/02/2011 00:36
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רציו 16/02/2011 00:14
    הגב לתגובה זו
    איסה יופי של כתבה,ה רק מראה שנובל אנרג' י יודעת בדיוק מה לשות עם כמות הגז הענקית בליוויתן מה שיוסיף לקופות החברות המון כסף,פשוט תענוג
  • 1.
    ירוויחו מקפריסין בגדול (ל"ת)
    אבנר,קבוצת דלק,דלקד 15/02/2011 23:50
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.