תגובות למדד: "בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.25% בזמן הקרוב"
מדד המחירים לצרכן עלה 0.2% בחודש שעבר, חודש שני ברציפות מעל ההערכות המוקדמות, שהצביעו על היעדר שינוי.
לדבריו של רונן מנחם, ראש יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות, החלטתו של בנק ישראל לגבי החודש הבא לא תהייה פשוטה.
בסקירתו שהוציא מציין מנחם כי מחד, התחדשות עליית השקל כנגד הדולר, המדדים הנמוכים המסתמנים ברביע הראשון של השנה והעלאת הריבית בחודש שעבר תומכים בהותרת הריבית ללא שינוי.
מנגד, איתנותו הכלכלית של המשק ונתוני הדיור החזקים - המדד ללא דיור, שעלה 6% (בקצב שנתי) בארבעת החודשים האחרונים, מדד מחיר הדיור, שגבוה כעת ב-17.5% בהשוואה לשנה שעברה ועלה 1.3% נוספים בחודש שעבר וסעיף הדיור במדד, שעלה פי 2 מעליית המדד הכללי, תומכים כולם בהעלאת ריבית שנייה ברציפות.
לערכתם של כלכלני מזרחי טפחות ההחלטה תיקבע סמוך למועדה, ביום ב' הבא, בכפוף להתפתחויות בשער החליפין בימים הבאים.
לגבי החודשים הבאים, בפרט אם הריבית לא תעלה הפעם, הרי בנק ישראל מתכנן להעמיד את הריבית על 3.3% בעוד 12 חודשים (לפי הערכות חטיבת המחקר) ולכן יהיה עליו לזרז את קצב העלאות הריבית במחצית השנייה של שנת 2011.
"בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.25% בזמן הקרוב"
יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו המתמחה בניהול סיכונים והשקעות אמר כי "העלייה במדד תואמת את הצפי שלנו ומחזקת את הערכתנו כי בנק ישראל חייב יהיה להמשיך במדיניות המוניטרית המצמצמת שלו ולהעלות את הריבית ב-0.25% לפחות בטווח הקצר. בחודש ינואר תרמה התחזקותו של הדולר לעליית מחיר חומרי הגלם, שמחירם נקוב בדולרים. האינפלציה נמצאת כעת בתוואי פריצה של רמת 3% - עליות המחירים מורגשות היטב בכיס הצרכנים ולכן בנק ישראל יעלה את הריבית בכדי לשמור על יציבות המחירים במשק".
- 7.ועדת החקירה הבאה 16/02/2011 11:57הגב לתגובה זוישנם אנשים הפועלים מאינטרסים אשר לא משקפים בצורה אמיתית את המדד,דבר אשר יביא לפגיעה אנושה במשק הישראלי בשנתיים הקרובות. האינפלציה בשנה האחרונה עומדת על לפחות 8-9% מה שבביא לריבית ראלית שלילית של יותר מ6% ,ועדת החקירה הבאה כבר בדרך.
- כל הכבוד 7 ,מיהוא שאומר את האמת בפנים (ל"ת)ישראלי 16/02/2011 12:38הגב לתגובה זו
- נקווה שמישהו בבנק ישראל יקרא את 7 (ל"ת)אזרח 16/02/2011 12:33הגב לתגובה זו
- מדהים כמה שזה נכון (ל"ת)אלעד 16/02/2011 12:32הגב לתגובה זו
- כל מילה בסלע (ל"ת)אלי מ 16/02/2011 12:32הגב לתגובה זו
- 6.חיים משה 16/02/2011 07:43הגב לתגובה זואני מנסה לחפס קשר כל שהוא בין המדד למציאות הוא מיקרי בלבד ,אחרי כל העליות במים , בדלק ,בכל המוצרים בהיפרים (ראה מה קרה לגהינת הקוטג במהלך השנתיים) ואינני מוצא אותו, לדעתי גם אנשי לישכת הסטטיסטיקה אינם מוצאים את הקשר,והתוצאה מוכתבת מראש, לפי כל הפרשנים מישפחה צורכת כ 1300 ש" ח לחודש יותר משנה שעברה , אם ניקח שכר ממוצע במשק זו עליה של כ 13% ואילו המדד נמצא ב 2.8 %
- 5.אלעד זוג צעיר 16/02/2011 03:05הגב לתגובה זולא יעזור העלאת ריבית כיון שזה דופק בעיקר את הזוגות הצעירים שישלמו עוד מאות שקלים בחודש גם ככה המצב קשה המשקיעים הרי מעלים את השכירות לפי מצב הריבית והרוח והשוכרים סופגים ושותקים בקיצור חפש רעיון יותר טוב ותניח לנו
- 4.פישר יעלה הפעם בלפחות 0.5% . (ל"ת)קרלו 15/02/2011 22:53הגב לתגובה זו
- 3.אורי 15/02/2011 21:59הגב לתגובה זומה ההפתעה. האם ההפגנות בשבוע שעבר על עליות המחירים לא הכינו אותכם למדד אפילו יותר גבוה? לפי מה שהיה חשבתי שהמדד יהיה יותר גבוהה. יש כאן זיוף.
- 2.פרננדל 15/02/2011 21:37הגב לתגובה זושקרנים המדד היה צריך לעלות ב 2 אחוז אבל ביבי וחבורת הנוכלים בלישכה עובדים עלינו להעיף את כולם הביתה לסגור את הלישכה עד שמבקר המדינה יבדוק מה הם בישלו במדד.
- 1.למה אומרים שפישר גדול וענק/אשמח להסברים (ל"ת)קישוט 15/02/2011 20:36הגב לתגובה זו
- גם בתור קישוט לא הייתי שם אותו (ל"ת)צחי 15/02/2011 21:32הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
