תגובות למדד: "בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.25% בזמן הקרוב"
מדד המחירים לצרכן עלה 0.2% בחודש שעבר, חודש שני ברציפות מעל ההערכות המוקדמות, שהצביעו על היעדר שינוי.
לדבריו של רונן מנחם, ראש יחידת ההשקעות והאסטרטגיה במזרחי טפחות, החלטתו של בנק ישראל לגבי החודש הבא לא תהייה פשוטה.
בסקירתו שהוציא מציין מנחם כי מחד, התחדשות עליית השקל כנגד הדולר, המדדים הנמוכים המסתמנים ברביע הראשון של השנה והעלאת הריבית בחודש שעבר תומכים בהותרת הריבית ללא שינוי.
מנגד, איתנותו הכלכלית של המשק ונתוני הדיור החזקים - המדד ללא דיור, שעלה 6% (בקצב שנתי) בארבעת החודשים האחרונים, מדד מחיר הדיור, שגבוה כעת ב-17.5% בהשוואה לשנה שעברה ועלה 1.3% נוספים בחודש שעבר וסעיף הדיור במדד, שעלה פי 2 מעליית המדד הכללי, תומכים כולם בהעלאת ריבית שנייה ברציפות.
לערכתם של כלכלני מזרחי טפחות ההחלטה תיקבע סמוך למועדה, ביום ב' הבא, בכפוף להתפתחויות בשער החליפין בימים הבאים.
לגבי החודשים הבאים, בפרט אם הריבית לא תעלה הפעם, הרי בנק ישראל מתכנן להעמיד את הריבית על 3.3% בעוד 12 חודשים (לפי הערכות חטיבת המחקר) ולכן יהיה עליו לזרז את קצב העלאות הריבית במחצית השנייה של שנת 2011.
"בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.25% בזמן הקרוב"
יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו המתמחה בניהול סיכונים והשקעות אמר כי "העלייה במדד תואמת את הצפי שלנו ומחזקת את הערכתנו כי בנק ישראל חייב יהיה להמשיך במדיניות המוניטרית המצמצמת שלו ולהעלות את הריבית ב-0.25% לפחות בטווח הקצר. בחודש ינואר תרמה התחזקותו של הדולר לעליית מחיר חומרי הגלם, שמחירם נקוב בדולרים. האינפלציה נמצאת כעת בתוואי פריצה של רמת 3% - עליות המחירים מורגשות היטב בכיס הצרכנים ולכן בנק ישראל יעלה את הריבית בכדי לשמור על יציבות המחירים במשק".
- 7.ועדת החקירה הבאה 16/02/2011 11:57הגב לתגובה זוישנם אנשים הפועלים מאינטרסים אשר לא משקפים בצורה אמיתית את המדד,דבר אשר יביא לפגיעה אנושה במשק הישראלי בשנתיים הקרובות. האינפלציה בשנה האחרונה עומדת על לפחות 8-9% מה שבביא לריבית ראלית שלילית של יותר מ6% ,ועדת החקירה הבאה כבר בדרך.
- כל הכבוד 7 ,מיהוא שאומר את האמת בפנים (ל"ת)ישראלי 16/02/2011 12:38הגב לתגובה זו
- נקווה שמישהו בבנק ישראל יקרא את 7 (ל"ת)אזרח 16/02/2011 12:33הגב לתגובה זו
- מדהים כמה שזה נכון (ל"ת)אלעד 16/02/2011 12:32הגב לתגובה זו
- כל מילה בסלע (ל"ת)אלי מ 16/02/2011 12:32הגב לתגובה זו
- 6.חיים משה 16/02/2011 07:43הגב לתגובה זואני מנסה לחפס קשר כל שהוא בין המדד למציאות הוא מיקרי בלבד ,אחרי כל העליות במים , בדלק ,בכל המוצרים בהיפרים (ראה מה קרה לגהינת הקוטג במהלך השנתיים) ואינני מוצא אותו, לדעתי גם אנשי לישכת הסטטיסטיקה אינם מוצאים את הקשר,והתוצאה מוכתבת מראש, לפי כל הפרשנים מישפחה צורכת כ 1300 ש" ח לחודש יותר משנה שעברה , אם ניקח שכר ממוצע במשק זו עליה של כ 13% ואילו המדד נמצא ב 2.8 %
- 5.אלעד זוג צעיר 16/02/2011 03:05הגב לתגובה זולא יעזור העלאת ריבית כיון שזה דופק בעיקר את הזוגות הצעירים שישלמו עוד מאות שקלים בחודש גם ככה המצב קשה המשקיעים הרי מעלים את השכירות לפי מצב הריבית והרוח והשוכרים סופגים ושותקים בקיצור חפש רעיון יותר טוב ותניח לנו
- 4.פישר יעלה הפעם בלפחות 0.5% . (ל"ת)קרלו 15/02/2011 22:53הגב לתגובה זו
- 3.אורי 15/02/2011 21:59הגב לתגובה זומה ההפתעה. האם ההפגנות בשבוע שעבר על עליות המחירים לא הכינו אותכם למדד אפילו יותר גבוה? לפי מה שהיה חשבתי שהמדד יהיה יותר גבוהה. יש כאן זיוף.
- 2.פרננדל 15/02/2011 21:37הגב לתגובה זושקרנים המדד היה צריך לעלות ב 2 אחוז אבל ביבי וחבורת הנוכלים בלישכה עובדים עלינו להעיף את כולם הביתה לסגור את הלישכה עד שמבקר המדינה יבדוק מה הם בישלו במדד.
- 1.למה אומרים שפישר גדול וענק/אשמח להסברים (ל"ת)קישוט 15/02/2011 20:36הגב לתגובה זו
- גם בתור קישוט לא הייתי שם אותו (ל"ת)צחי 15/02/2011 21:32הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
