חברת כ"א ל.מ: "יש 1,500 משרות מכוונות לחרדים אבל אין היענות"

נשיא המדינה טען לאחרונה כי יש להלחם בסטיגמה המייחסת לחרדים חוסר רצון לעבוד אולם בפועל היצע המשרות עבור חרדים עצום וההיענות חלשה
אלה ברייר | (12)

בעקבות דבריו של שמעון פרס בשבוע שעבר שיש להסיר את התדמית שחרדים לא רוצים לעבוד, טוענים בחברת 'ל.מ עולם של כח אדם' כי מאחורי הסטיגמה הרווחת קיימת גם מציאות: "יש לנו היצע של כ- 1,500 משרות מכוונות לחרדים, אבל אין היענות"

רפי אלימלך, מנכ"ל ל.מ מספר כי ההיענות במגזר החרדי עבור משרות המיועדות לעובדים מתוך המגזר, קטנה במיוחד: "לפני חודשיים נפתח סופר חדש בבני ברק והתבקשנו להשיג כ-100 עובדים עם עדיפות לחרדים כגון: קופאיות, ירקנים, סדרנים ומנהלי מחלקות. גם לאחר בקשת סיועי מלשכת התעסוקה בעיר הצלחנו לגייס בסה"כ 5 עובדים חרדים מבני ברק והשאר שגייסנו מחוסר ברירה היו חילוניים"

לדבריו של אלימלך, בשלושת החודשים האחרונים פנו לחברה מאות מעסיקים בניסיון לאייש את משרות לחרדים: "המעסיקים מוכנים לכל התנאים שדורשים החרדים אבל רק 2 מתוך 500 מישרות נענות בחיוב. בין הצעות העבודה המתאימות לחרדים ניתן למצוא המשרות הבאות: 250 משרות בתעשיות המתכת, 350 משרות בתעשיית המזון (בעיקר במאפיות), 200 משרות במוקדי שרות לקוחות, 300 משרות בתחום הנהלת חשבונות ו-150 משרות בתחום האירוח (קיטרינג, מלונאות).

השכר ההתחלתי אם תהיתם, נע בין 4,500 שקל עבור משרה בתעשיות המתכת ועד 12 אלף שקל בתחום הנהלת החשבונות. ניסיון בכל התחומים אינו תנאי הכרחי או נדרש. עוד ציין אלימלך כי כל המעסיקים שהציעו את המשרות מוכנים לכל הדרישות הכרוכות בהעסקת אברכים ונשים חרדיות.

בין הדרישות ההכרחיות להשתלבותם בעבודה: אין צורך בשירות צבאי או השכלה, אין צורך בניסיון מקצועי, תנאי ההעסקה כוללים הפרדה בין נשים וגברים, הבטחה לשמירת שבת חגים, ערבי חג וכל הצומות וכן שמירה על כשרות מלאה.

בנוסף המעסיקים מוכנים לבצע על חשבונם הכשרות לתפעול מחשב ולהתאים את שעות העבודה לזמני התפילות וכן לשבץ נשים במשמרות קצרות מתחת ל-8 שעות.

אלימלך טוען כי כאלף משרות זמינות בכל רגע נתון עבור החרדים והאברכים, וכן עבור נשים חרדיות "מעסיקים רבים במוקדי שירות, לדוגמא, מוכנים אף לבצע התאמות בסביבת העבודה על מנת לקלוט עובדים מהמגזר החרדי, אבל לבד הם לא יבואו והרב שלהם בטוח לא יורה להם לצאת לעבוד".

אלימלך הוסיף: "מהניסיון הארוך שלי לגייס עובדים חרדים, אני מגלה שהם פשוט מעדיפים להירשם כאברכים, גם אם הם לא מתכוונים ללמוד, במטרה לקבל את הקצבה מהמדינה, ואז ללכת לעבוד 'בשחור', ללא חשבונית. כך שיוצא שהם שלא לומדים, מקבלים קצבה, עובדים 'בשחור' ללא תלוש משכורת וללא תשלום מיסים. אז למה שילכו לעבוד?"

אז למה המעסיקים כל כך מתאמצים בעצם בשביל למצוא עובדים מהמגזר?

"מדובר בחוסר יכולת של המפעלים לשמור על רמת תחרותיות מול העולם, תלות כמעט מוחלטת של ענפים רבים בעובדים זרים, גורמים למעסיקים רבים להתגמש ולהתאים את המשרות לחרדים והעיקר שיהיו עובדים. מעסיקים רבים אף מעוניינים באברכים ובנשים חרדיות על פני עובדים צעירים, שכן הנ"ל מעוניינים לעבוד תקופה קצרה ולחסוך לנסיעה לחו"ל בעוד שהתכנון עם החרדים הוא משרה קבועה".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    יעקב 26/02/2021 19:17
    הגב לתגובה זו
    החברה שלך לא מתפקדת...
  • 11.
    גלית 08/11/2011 12:51
    הגב לתגובה זו
    למה שירוויחו גרושים על עבודה שחורה כזאת במאמץ פחות גדול הם מרוויחים יותר?? (שחור שחור לא כולם רשומים כאברכים ולא לומדים הרוב הגדול לומד) תציעו להם עבודות קצת יותר משכילות ומכובדות כמו שהיית מציע לחברים שלך תאמינו לי שהם לא רק ישרים יותר בעבודה אלא גם עם תפיסה מהירה, אל תזלזו כל כך בציבור החרדי!!! גם אני וגם בעלי עובדים (לבן) ואני חודשים חיפשתי עבודה לפני כן ולא שמעתי על הצעות עבודה כל כך הרבה לנשים אז מה הקישקוש הזה?
  • 10.
    אור ויינשטיין 15/02/2011 01:34
    הגב לתגובה זו
    סלח לי אדוני 2 בניי חזרו בתשובה ודבריך הם קשקוש אחד גדול, ברור שבשכר וסוג העבודות שמציעים להם הם לא ירצו עבוד, תנקה אתה קקי של זקנים בשכר מינימום.
  • 9.
    שקרן גס רוח 14/02/2011 22:03
    הגב לתגובה זו
    האדם הזה רוצה לפרסם את עצמו על חשבון ציבור ששותק כשמזלזלים פוגעים ומעליבים אותו רק שיידע שמזה לא יכולה לצמוח הצלחה בעסקיו
  • 8.
    וקשקשן 14/02/2011 15:30
    הגב לתגובה זו
    מאוד רוצים חרדים, כי חושבים שזה כוח עבודה זול שמוכן לעבוד בעבודות האלה. אבל מה לעשות, בזה החרדים והישראלים דומים - לא מוכנים לעבוד בעבודות פיזיות או בטלמרקטינג. אולי צעירים עושים זאת לתקופה קצרה או עובדים זרים לאף מעסיק אין עניין בחרדים דווקא אלא בכוח עבודה זול ולא מיומן ובאף אחת מהמשרות שהצעת לא משלמים סכומים כאלה ואפילו לא 4500. ובשביל שכר מינימום שהוא כ"כ נמוך, פלא שלא מוצאים עובדים.
  • 7.
    ניבה 14/02/2011 14:07
    הגב לתגובה זו
    התפקידים קצת מוגבלים לא? מה עם תפקידים אחרים? יש אפליה בתחום וזה בדוק רק קשה להוכיח אותה.
  • 6.
    קופי חרדי 14/02/2011 14:03
    הגב לתגובה זו
    ועד היום אף משרד לא העסיק אותי כי אני חרדי, אז הייתי מעוניין לדעת האם אתם חושבים שלחרדים מתאים להיות רק ירקנים או שקריאטיב יש רק לאנשים מהברנז'ה.... אם כל משקד ירצה אני אשמח להשאיר פה פרטים!
  • 5.
    מה עם אקדמאיים חרדים. (ל"ת)
    יש מחסור ועוד איזה 14/02/2011 13:48
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כבעלת מקצוע חופשי שחובשת כובע ממש קשה למצוא ע (ל"ת)
    קשה למצוא תפקיד בכיר 14/02/2011 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלומי 14/02/2011 12:53
    הגב לתגובה זו
    כח אדם. צריך להשקיע אולי בפרסום בתקשורת המגזרית..
  • 2.
    מוצא 14/02/2011 12:52
    הגב לתגובה זו
    עבודות מסתבר כן צומחות על העצים. רק צריך לקטוף אותן..
  • 1.
    חרדתי 14/02/2011 12:51
    הגב לתגובה זו
    ברור שנוח להם ככה, כל הכבוד על הניסיון אבל זה עקר מראש..
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית ללא שינוי - מה יהיה בהמשך?

בנק ישראל הלך "על בטוח"; איך החלטת הריבית הבאה קשורה למה שיקבע הפד' בארה"ב; ומה הגורמים שמשפיעים על הריבית? 

רן קידר |

בנק ישראל הותיר את הריבית על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הלכה על בטוח והחליטה על רקע אי הוודאות הביטחונית לא להוריד את הריבית. 


על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מלפני חודש-חודשיים, יבצע בנק ישראל שלוש הורדות דירוג והריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 תהיה 3.75%. עם זאת, תחילת סבב הורדות הריבית הזה נדחה על רקע חששות של בנק ישראל מאי הוודאות בנוגע למצב הגיאופוליטי. יש כלכלנים שמעריכים שהריבית תרד ל-3.25%-3.5% בעוד שנה מהיום.  

ההודעה הבאה צפויה להיות ב-29 בספטמבר, אחרי שיו"ר הפד' ידווח על הריבית בארה"ב שצפויה לרדת. יש סיכוים סבירים כעת שתהיה הורדה אצלנו, אבל בבנק ישראל מציינים שזה יהיה בהתאם לאירועים השוטפים ועל פי ההתפתחויות.



נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, בתגובה על החלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה: "אנחנו מאד מאוכזבים מההחלטה והססנות הייתר שמגלה בנק ישראל בכל הנוגע לקביעת אחוז הריבית במשק מזה זמן רב. ציפינו שבשלב הזה הנגיד יוריד את הריבית, אפילו ברבע אחוז, רק בשביל לאותת למשק שתקופה ארוכה כבר מצפה להורדת הריבית. כמי שמחוברים לעסקים ולמצב בשטח, על פי הערכות שלנו בלשכת רואי החשבון כ-70% מהעסקים הקטנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, מצויים בסכנת קריסה. לכך יש להוסיף כמובן את כלל בעלי העסקים ונוטלי המשכנתאות, שמתקשים מאד להתנהל בסביבת ריבית כל כך גבוהה. גם ההצמדות למה שיעשה נגיד הפד איננה ברורה בכלל , ישראל וארה״ב זה לא אותו גודל, לא אותם השווקים ולא אותם הפרמטרים הכלכליים. לנו רק שוב נותר לקוות שהפעם זו באמת הפעם האחרונה שהריבית במשק אינה יורדת בתקופה הקרובה".