לכבוד: מנכ"ל נוקיה סטיבן אילופ - מכתב פתוח
"תה נה נה נה תנה נה נה נה תה נה נה נה נההעע" (צלצול נוקיה). בוקר טוב. הידעת? השינה הארוכה ביותר בקרב בעלי החיים היא של הדוב, דובים ישנים כל החורף. בקוטב הצפוני התופעה המדהימה הזאת יכולה להתרחש יותר מחצי שנה! בשנת החורף של הדוב מתרחשים כל מיני שינויים בגופו שעוזרים לדוב לשרוד את התקופה ללא תזוזה כך שהוא אפילו לא צריך לקום ולעשות את צרכיו. כנראה שאתה שברת את שיאו של הדוב, החברה שלך ישנה כבר יותר משנתיים.
אני אצטט מדבריך השבוע: "שפכנו נפט על הפלטפורמה הבוערת שלנו. לא נשאנו באחריות ולא הייתה לנו האסטרטגיה הדרושה להוביל את החברה בזמנים קשים אלו. לא סיפקנו חדשנות מהר מספיק ושיתוף הפעולה בתוך החברה ומחוץ אליה במצב פושר." חיכיתי לשמוע אותך אומר את המשפט הזה כבר המון זמן, אני שמח שהפנמת.
כולנו זוכרים את הימים בהם לכל אחד היה טלפון של נוקיה, שיחקו ב"סנייק", ומערכת ההפעלה הייתה כל כך נוחה שהמשכנו לשדרג את הטלפונים לגרסאות חדשניות יותר. אז מה קרה מאז ואיך האייפון והאנדרואיד הפכו לנוקיה החדש?
בשנים האחרונות ראינו תהליך של ריכוזיות בשוק הסמארטפונים שהוביל לשיתופי פעולה, מיזוגים ורכישות, אין סוף חידושים ותחרות אינטנסיבית. אפל חדרה לשוק עם האייפון שעל פי דעות רבים הקדים את זמנו. כשסטיב ג'ובס הציג לראשונה את האייפון בשנת 2007 המנכ"לים של החברות המתחרות לא ממש האמינו שהטכנולוגיה באמת קיימת. מנכ"ל RIMM (ריסרצ' אין מושן- בלק ברי) הודה לפני מספר חודשים כי מחלקת הפיתוח שלו לא האמינה שהסוללה תחזיק יותר משעה עם רמת הטכנולוגיה אותה הציג סטיב גו'בס בכנס הראשון ולכן החברה לא הכינה את עצמה נכון למרוץ.
שאר החברות המובילות היו באותו המצב, אך בניגוד לנוקיה עם מערכת ההפעלה שלה סימביאן, הן התעוררו מוקדם יחסית ומצליחות (לפחות חלקן) לעמוד בקצב המטורף של התחדשות הטכנולוגיה.
שמועות וניתוחים שונים לאחרונה אומרים כי נוקיה תצא למהלך של שיתוף פעולה עם גוגל או מיקרוסופט (רוב הסיכויים הם לטובת מייקרוסופט, מנכ"ל נוקיה, אילופ הגיע לנוקיה במקור ממיקרוסופט) כולם רוצים לנגוס ולהגדיל את הנתח שלהם בשוק העצום הזה. בשנים הבאות אנחנו נמשיך לראות פחות מערכות הפעלה וריכוז מכירות סביב אפל ומערכות הפעלה בסיס אנדרואיד.
במרוץ הזה יהיו מעט מנצחים והרבה רכישות של חברות שהפסידו בחצי הגמר.
נוקיה עדיין חזקה, אך על מנת להדביק את הפער הגדול שנוצר היא חייבת לזוז מהר. אנחנו נרצה לראות שינויים מהירים במיוחד בגישת ההנהלה שלה לתחרות מסביבה, נרצה לראות אותה משלימה עם העובדה שמערכת ההפעלה שלה מיושנת ושיתוף פעולה חייב להתרחש עכשיו ואם הוא לא יקרה היא תישאר כבר בודדת ללא חברים.
אם לא נראה שינויים משמעותיים ומהר, כדאי שנזכיר לנוקיה ששנת חורף זו פריבילגיה שמגיעה רק לייצור חיי אחד והימים בהם בעלי המניות לא יצליחו לישון בכלל מתקרבים בצעדי ענק.
- 8.נתי 12/02/2011 20:21הגב לתגובה זומאירי, גם ניתוח קליל ומעניין וגם סגנון כתיבה יפה מחכים לכתבה הבאה
- 7.טל 12/02/2011 11:20הגב לתגובה זוכל הכבוד !מצפה לכתבה הבאה שלך!
- 6.זובו 11/02/2011 13:54הגב לתגובה זוכתבה לא רצינית. חוזר לכתבות של שלמה גרינברג .. ולאיפה נעלם יוסי הקרח מוולסטריט באזז ?
- 5.כמו IBM בשנןת 2000 (ל"ת)jhg 11/02/2011 11:51הגב לתגובה זו
- 4.שלומי 11/02/2011 10:32הגב לתגובה זואת טועה. לנוקיה יש עתיד. מניה מומלצת
- 3.מוסמן 10/02/2011 19:53הגב לתגובה זווהיא נשארת עם טכנולוגיה מיושנת שמתאימה ל" זקנים וטכנופובים" עם הטלפונים העתיקים שלהם . הבעיה שההתמקדות בפלח זה לא הולכת יד ביד עם המוצרים שלה שלמרות היכולות המוגבלות שלהן הם מסובכים בהרבה . מסכים עם כל מילה בכתבה
- 2.עופר 10/02/2011 19:21הגב לתגובה זואהבתי את הפשטות של נוקיה אבל הגיע הזמן להתקדם
- 1.פח 10/02/2011 19:00הגב לתגובה זוהפסדתי שם המון כסף!

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
