פרסום ראשון

בניהו נגד ידיעות, הארץ ומקאן: התנצלו על מודעת 'הפוטש' וחישפו את מזמינה

עו"ד איל רוזובסקי טוען כי שמו של דובר צה"ל תא"ל אבי בניהו הוכפש, ודורש התנצלות בגודל המודעות שפורסמו. במידה ולא, בניהו צפוי להגיש תביעה

מודעות הענק שפורסמו לפני כשבועיים ב'ידיעות אחרונות' וב'ארץ' תחת הכותרת "הפוטש בקריה הצליח (כנראה)", ממשיכות לעורר סערה. לאייס נודע כי היום (יום ד') פנה דובר צה"ל תא"ל אבי בניהו, באמצעות פרקליטו עו"ד איל רוזובסקי, למו"ל ידיעות נוני מוזס, מו"ל הארץ עמוס שוקן, ומשרד הפרסום מקאן אריקסון, בדרישה לפרסום התנצלות.

לפני כ-10 ימים פורסם בעמוד 7 ב'הארץ' ובעמוד 11 ב'ידיעות אחרונות' מודעה בה נטען כי "חבורת גבי אשכנזי, אבי בניהו, הרפז ועיתונאי החצר שלהם עומדים לנצח ולסכל את בחירתו הדמוקרטית של גלנט לרמטכ"ל". על המודעה 'חתומים' "אזרחים שאינם מכירים את גלנט אישית ומודאגים מ"הפוטש" בקריה". בעקבות כך הודיע האלוף יואב גלנט כי אינו קשור לפרסום.

את המודעות ב'ידיעות' וב'הארץ' רכשה 'יונברסל מקאן', חברת המדיה של קבוצת 'מקאן אריקסון'.

במכתבו של עו"ד רוזובסקי ממשרד צלרמאיר, פילוסוף, רוזובסקי, צפריר, טולידאנו ושות', צוין כי "ההאשמה הגלומה במודעה שפורסמה ב-2 העיתונים, היא ההאשמה החמורה ביותר שניתן לפרסם אודות קצין בכיר בצבא. קשה להעלות על הדעת טענה חמורה יותר נגד קצין בצבא, מן הטענה לפיה הוא ביצע פוטש (קרי, הפיכה צבאית כך במקור, א"כ) ופעל כנגד המדינה וכנגד עקרונות היסוד שלה. מדובר בהאשמה בבגידה ממש. לא ברור כיצד לא רעדה ידו של מי שניסח את המודעה, של מי שאישר את פרסומה של המודעה ושל מי שפרסם אותה בפועל".

עוד נכתב כי "הפרסום הנ"ל שקרי. הפרסום עולה כדי הוצאת לשון הרע על מרשנו, בלבושה החמור והפוגעני ביותר. הפרסום האמור נעשה במטרה לפגוע במרשנו... מדובר בפרסום חמור מאין כמוהו שמי שעומד מאחוריו בחר להסתתר מאחורי כינוי אנונימי".

עו"ד רוזובסקי טוען כי פרסום זה עובר על חוק איסור לשון הרע ודורש מ'ידיעות', 'הארץ' ו'מקאן', "טרם שיחליט על המשך צעדיו", כי תוך 7 ימים ממועד שליחת המכתב, "תודיעו למרשנו על נכונותכם לפרסם מודעת התנצלות כלפי מרשנו ובקשת סליחה הימנו על הפרסום הפוגעני, הכוללת חזרה מהאשמות השווא השקריות שהוטחו נגדו, בנוסח שיאושר על-ידי מרשנו מראש, והכל בקריטריונים זהים לנוסח המודעה שבנדון. תודיעו למרשנו מיהו הגורם העומד מאחורי פרסום המודעה; מי ניסח את המודעה; ומי נשא בעלויות הפרסום שלה... הנכם נדרשים לגלות מיהו הלקוח שהזמין באמצעות מקאן אריקסון את המודעה... תגלו למרשנו האם ניתן למי מכם כתב שיפוי בגין פרסום המודעה ובגין אחריותכם הפוטנציאלית עקב פרסומה. ככל שהתשובה חיובית, הינכם נדרשים לגלות מיהו המשפה וכן להעביר לידינו עותק מכל כתב שיפוי ומכל תכתובת אחרת בעניין הפרסום האמור".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    נוני, הנפילה בדרך (ל"ת)
    שונא ידיעות 09/02/2011 15:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שייכנס בהם. זאת היתה חוצפה... (ל"ת)
    גו בניהו גו! 09/02/2011 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זו מצווה (ל"ת)
    להיכנס בנוני 09/02/2011 14:34
    הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.