בתום קדנציה בת 5 שנים: אקשטיין יסיים את תפקידו כמשנה לנגיד בנק ישראל
פרופ' צבי אקשטיין יסיים את תפקידו כמשנה לנגיד בנק ישראל עם סיום הקדנציה בת החמש שנים, ב-30/6/2011. על פי ההערכות, אקשטיין הולך להתמנות לתפקיד בכיר במרכז הבינתחומי בהרצליה וד"ר קרנית פלוג, מנהלת המחקר בבנק המרכזי ובארי טאף, האחראי על חטיבת השווקים, מועמדים להחליפו.
מאז כניסתו לתפקיד, ביוני 2006, היה פרופ' אקשטיין חבר בפורום המוניטרי המצומצם בבנק ישראל. במסגרת השינוי הארגוני בבנק היה אקשטיין אחראי על הקמת קבוצת העבודה של המודלים האקונומטריים למדיניות המוניטרית. כמו כן, היה אקשטיין מופקד מבחינה ניהולית על חטיבת השווקים ועל החטיבה למידע וסטטיסטיקה, שאת הקמתה הוא הוביל. אקשטיין שימש גם כיו"ר מועצת מערכות התשלומים והסליקה, וכיו"ר ועדת הביקורת של הבנק.
בתהליך החקיקה של חוק בנק ישראל, הוביל אקשטיין את המגעים עם משרד האוצר לגבי הנושאים בחוק אשר נוגעים במשותף לבנק ישראל ולאוצר. הוא הקים יחד עם החשב הכללי באוצר ועם הרשות לני"ע את פורום שוק ההון, שעסק, בין השאר, בפיתוח שוק הריפו, בקידום מכשירים פיננסיים נוספים ובשכלול שוק ההון. בימים אלו הוא משלים את הכנת התשתית לאיגוח בשווקים הפיננסיים בישראל בשיתוף עם משרד המשפטים, רשות המסים, רשות ני"ע והפיקוח על הבנקים.
במסגרת הייעוץ הכלכלי של בנק ישראל לממשלה הוביל אקשטיין את התוויית המדיניות בתחום הטיפול בנושא העובדים הזרים, ועמד בראשן של כמה ועדות שדוחותיהן אומצו על ידי הממשלה, בהן הוועדה למדיניות התעסוקה. במסגרת זו הממשלה אימצה יעדי תעסוקה והגדלת ההכנסה מתעסוקה לאוכלוסיות החלשות בחברה ובמיוחד האוכלוסייה הערבית, החרדית ובעלי המוגבלויות.
כמו כן, אימצה הממשלה את מכלול התוכניות כעקרונות עבודת ממשלה ארוכת טווח בהגדלת ההון האנושי, הקטנת חסמים והרחבת הנגישות של הנשים הערביות, הגברים החרדים ומקבלי הבטחת הכנסה לשוק העבודה. בימים אלה משלים פרופ' אקשטיין את כתיבת הדו"ח של הוועדה לנושא תעסוקת פלסטינאים שהקימה הממשלה.
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הודה בחום לפרופ' אקשטיין על תרומתו הרבה לעבודת בנק ישראל בשנות כהונתו, על הידע הרב והמומחיות יוצאת הדופן בתחומים שונים ומגוונים שהביא עימו לתפקיד, ועל האנרגיה והרוח החיובית שהוא הביא לכל תפקיד שהוא עשה. הנגיד ציין שפרופ' אקשטיין סייע לו להוביל את עבודת הבנק בתקופה קריטית לכלכלת ישראל ולבנק ישראל, ועשה זאת בהצלחה רבה.
על פי חוק בנק ישראל התש"ע 2010, המשנה לנגיד ימונה על ידי הממשלה, בהמלצת הנגיד.
- 1.טוב מאוד שיעזוב,מקוים שלתפקיד יכנס קליבר. (ל"ת)טוב 09/02/2011 16:47הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
