תקציב הדיגיטל של תמי 4 יצא למכרז: באומן-בר-ריבנאי מתמודדים מול אדלר
2011 נפתחה עם באזז בלתי פוסק על תקציבים בולטים שזזים בענף הפרסום. כעת מדובר בתקציב הדיגיטל של מותג המים תמי 4 שבוחן בימים אלה מעבר לידיים חדשות. 2 משרדים נמצאים בתמונת תקציב הדיגיטל. האחד הוא אדלר חומסקי שמטפל בתקציב האופליין של המשרד והשני הוא באומן בר ריבנאי שטיפל עד לאחרונה בתקציב אחר בגזרת המים - מי עדן. כך נודע לאייס.
תקציב הפרסום של תמי 4 שנרכש בשנה שעברה על-ידי שטראוס תמורת 325 מיליון שקל מטופל על-ידי אדלר חומסקי & ורשבסקי ונחשב לאחד הבולטים במשרד. ב-2010 עמדה ההוצאה לפרסום של תמי 4 על כ-15 מיליון שקלים עם משקל רב שהוסט לטלוויזיה.
יוזכר כי בשנה האחרונה ביצע אדלר חומסקי מספר מהלכים בולטים בגזרת הדיגיטל עם מינויו של יוסי ארז, לשעבר מנכ"ל מקאן דיגיטל כסמנכ"ל הדיגיטל במשרד כחלק ממהלך במסגרתו נפרד אדלר חומסקי מגריי אינטראקטיב של ערן ארדן והחליט לפתח את האג'נדה הדיגיטלית של המשרד בהובלת ארז תוך כדי הטמעת הפעילות במשרד. מטבע הדברים באדלר חומסקי מכוונים לאחרונה חזק על כל לקוח שמטופל במשרד באופליין כך שגם תקציב הדיגיטל יטופל על ידם.
לאחרונה הפכה קטגוריית המים בישראל ליותר תחרותית מאי פעם. במהלך 2010 עמדה ההוצאה לפרסום של 3 המותגים הבולטים: נביעות, מי עדן ותמי 4 על כ-35 מיליון שקלים, על-פי יפעת בקרת פרסום. במקביל להוצאה הכספית הגבוהה עלתה לפני מספר ימים פרסומת של ראובני-פרידן שקיבלו לידם את הטיפול במותג מי עדן שטופל על-ידי באומן בר ריבנאי. בפרסומת בחר ראובני-פרידן לצאת בפנייה הומוריסטית על חשבון תמי 4 תוך כדי ואריאציה על דמותו של השף חיים כהן שילווה את הקמפיין בהמשך.
ככל הנראה בשטראוס החליטו לבדוק את אפשרות העברת התקציב לאחד ממשרדי הפרסום המטפלים בשאר המותגים של הקבוצה. באומן בר ריבנאי שטיפלו עד לאחרונה במי עדן לפני שעבר לטיפולו של ראובני-פרידן הם המשרד שפנוי למשימה זו והופך גם למועמד טבעי על בסיס הניסיון שלו בגזרת המים המינרלים. כיוון שאין לו מותג מתנגש. המשרד השני שלמור אבנון עמיחי מטפל בנביעות, מה שמונע ממנו לטפל במותג.
דובר קבוצת שטראוס סרב להתייחס לנושא.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
