חלום הדירה מתרחק: ב-2010 נדרשו 129 משכורות לרכישת דירה, זינוק של 22% בשנתיים

מהסקירה השנתית של ענף הבניה עולה כי ב-2010 חלה הרעה חריפה ביכולת הציבור לרכישת דירה, וכי שכר הדירה זינק בשנתיים האחרונות בכ-22%
לירן סהר | (6)

היום פרסמה רחל הולנדר, מנהלת אגף מידע וניתוח כלכלי, סקירה אודות התפתחות ענף הבניה בשנת 2010. לפי הסקירה, הזינוק הגידול בביקוש על רקע מחסור בהיצע דירות בכל הארץ, ובמיוחד באזור המרכז הביא לעליה משמעותית במחירי דירות ובשכר דירה במרבית האזורים וזאת לאחר שנים ממושכות של ירידה ריאלית במחירים

בשנת 2010 חל גידול ריאלי של כ- 6% בהתחלות הבנייה ונבנו כ- 38 אלף יחידות דיור, לעומת כ- 32 אלף ב-2009. על פי מדד מחירי דירות שמפרסמת הלמ"ס, עלו מחירי הדירות נומינלית בשנים 2008 - 11/2010 בכ- 43% במצטבר. ריאלית עלו מחירי הדירות בתקופה זו בכ- 29% במצטבר.

מהסקירה עולה כי מחיר דירה עמד על כ- 1,065 אלף שקל, בממוצע ארצי, בשנת 2010. במחוזות ירושלים ותל אביב מחירה הממוצע של דירה הגיע לכ- 1,470 אלף שקל, כ- 170% יותר ממחיר דירה בצפון (כ- 550 אלף שקל) וכ- 110% יותר ממחיר דירה בדרום (כ- 695 אלף שקל). מחירה הממוצע של דירה חדשה עמד בתקופה זו על כ- 1,380 אלף שקל, כ- 44% מעל מחיר דירה מיד שניה (כ- 960 אלף שקל). מחירה הממוצע של דירת 4 חדרים היה כ- 1,080 אלף שקל ושל דירת 3 חדרים כ- 715 אלף שקל.

העליה במחירי דירות מבטאת הרעה חריפה ביכולת הציבור לרכוש דירה. בשנת 2010 נדרשו כ- 129 משכורות חודשיות ממוצעות לרכישת דירה ממוצעת, זאת לעומת כ- 118 משכורות ב- 2009 וכ- 105 משכורות בשנים 2007 ו-2008.

זאת ועוד, מדד שכר הדירה על פי הלמ"ס עלה במצטבר בשנים 2008 - 2010 בכ- 22% נומינלית ובכ- 10% ריאלית. בחוזים חדשים ומתחדשים עלה מדד שכר הדירה בשיעור מצטבר גבוה יותר בכ- 27% נומינלית ובכ- 15% ריאלית. העליה אפיינה את כל אזורי הארץ ובגדלי דירות שונים ובלטה במיוחד באזור המרכז וגוש דן.

הסקירה מעלה כי תופעת הגידול בשכר הדירה בולטת לאור העובדה שמספר המתגוררים בשכירות במשק הולך ועולה בהתמדה בשנים האחרונות ובמקביל יורד שיעור המתגוררים בדירה שבבעלותם, מ- 73% בעלי דירה לפי נתוני מפקד 1995 לרמה של כ- 66% בלבד לפי נתוני מפקד 2008.

זינוק המחירים השפיע משמעותית גם על שוק המשכנתאות. נתוני היקף ביצוע המשכנתאות כסוק החודשים ינואר-נובמבר 2010 לציבור היה כמעט כפול מההיקפים בשנת 2005. בין 2009 ל- 2010 חל גידול של כ- 33% בהיקף ביצוע המשכנתאות, כאשר היקפי הביצוע התחזקו במיוחד בשליש השני של 2010. בסקירה עולה הסוגיה כי יש להביא בחשבון את העובדה שעקב מגמת העליה המתמשכת במחירי דירות, חלה עליה משמעותית בגובה המשכנתא הממוצעת - מגמה שתרמה לגידול הכולל בהיקפי המשכנתאות לציבור.

בנוגע לדירות להשקעה, במהלך שנת 2010 הלך ופחת משקל הרוכשים , לאחר מגמת עליה בשנים קודמות. בשנת 2009, מתוך כ- 102,280 עסקות בדירות, כ- 31% רכשו להשקעה והשאר רכשו דירה ראשונה או שיפרו דיור, כולל תושבי חוץ (כ- 38% וכ- 31% בהתאמה, נתון משוער על בסיס נתוני מינהל הכנסות המדינה ל- 2007). שיעור המשקיעים עמד בינואר 2010 על כ- 31.8% ומאז ירד בהתמדה ל- 27.2% באוגוסט ול- 25.5% בלבד בספטמבר-אוקטובר.

הולנדר טוענת כי עדיין קיים חסר ניכר בהיצע הדירות הנדרש כדי לענות על הביקושים השוטפים עקב יצירת משקי בית חדשים כל שנה, כ-50,000 בממוצע לשנה. "יש להביא בחשבון רכישה שוטפת של דירות על ידי משקיעים (מהארץ ומחו"ל) שאינן מיועדות להשכרה כפי שהיה קיים גם טרם גל העליה האחרון במחירי דירות, כמו כן נחוץ מלאי חיכוכי שמאפשר קיום שוק משוכלל. כלומר, היצע הדירות אינו עונה על הצרכים מזה מספר שנים. המצב היה שונה בתקופות קודמות שאופיינו על ידי עודפי היצע וירידות מחירים".

הולנדר מסכמת ואומרת כי "כצעד משלים לשיווק המוגבר של קרקעות ובתגבור פרוייקטים של פינוי-בינוי, נדרש סיוע בפתרון מגבלה זו. כמו כן, יש לתת את הדעת לסיוע מתאים באזורי הפריפריה ולאיתור והתמקדות בקבוצות אוכלוסיה חלשות גם במרכז הארץ במטרה לסייע בעדן לרכוש דירה או להגיע לפתרון דיור זמין אחר".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    ברק 08/02/2011 11:03
    הגב לתגובה זו
    הם אלה שגרמו לעלית המחירים! צריך מדרגת מס חדשה לעשירים יש למסות את השכר מעל ל 100 אלף ב 60 אחוזים רק כך אפשר להילחם במחירי הנדלן! הסיבה שנתניהו רוצה להוריד מס הכנסה זה בכדי להעלות את התמ" ג אבל התמ" ג עולה בגלל עלית המחירים ולא בגלל צמיחה של המשק! נתניהו רק גורם להגדלת הפערים! הקלקלנים לא מבינים בכלכלה!!! המסקנות שהם מסיקים מהמחקרים שגויות מהיסוד!
  • 5.
    להפגין כמו מצריים לזרוק את פישר שטייניץ וביבי (ל"ת)
    אזרחים זועמים 07/02/2011 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נמאס כבר שלשטייניץ ופישר לא אכפת (ל"ת)
    רוצים שנהיה סינים 07/02/2011 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה לא ברור מליון איש מרוויחים פחות מ 5000 (ל"ת)
    אי אפשר כך 07/02/2011 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שכר המינימום בישראל נמוך באופן מטורף (ל"ת)
    שטייניץ חסר בינה 07/02/2011 16:24
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המאוכזב 07/02/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
    אין ספק אכזבת השנה הוא השר אטיאס לצערי הוא מצטרף לכל אנשי שס שלא מבאים קבלות רק הפשרת קרקעות חקלאיות יביאו את המיפנה.השר אטיאס יודע שבתבונה אפשר להיתגבר על האוצר המינהל ולהביא את המיפנה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי