מחיר ההפיכה: הנזק למצרים מוערך ב-310 מיליון ד' ליום; "זו פגיעה אנושה בכלכלה"
המהומות במצרים עלו עד כה לכלכלה המצרית לפחות 3.1 מיליארד דולר, כך מעריך בנק ההשקעות קרדיט אגריקול בדו"ח שפרסם בסוף השבוע, לאחר כעשרה ימי הפגנות בהם אלפים יצאו לרחובות וקראו להתפטרותו של הנשיא חוסני מובארק.
האירועים במצרים הובילו לסגירת הבנקים והבורסה המצרית ואף לסגירת מפעלים ועסקים. בנוסף, האירועים הביאו גם לפגיעה בתיירות - אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים במצרים. נציין כי בין העסקים שפעילותם נפגעה היו גם ישראליים, בהם דלתא ובי.ג'י.איי שהודיעו על סגירת המפעל שלהם במדינה למספר ימים.
להערכת בנק ההשקעות, עלות יום הפגנות למשק המצרי עומדת על לפחות 310 מיליון דולר. בתוך כך, קרדיט ארגייל הפחית את תחזית הצמיחה שלו למצרים מ-5.3% ל-3.7% והוסיף כי הלירה המצרית יכולה לאבד עד כ-20% מערכה.
באשר לנזק הישיר, סגן הנשיא הטרי של מצרים עומר סולימאן העריך בסוף השבוע כי המהומות הביאו לנזק של כמיליארד דולר לענף התיירות. שר האוצר החדש העריך את הזנק לתשתיות במדינה בכ-862 מיליון דולר.
מלבד הנזק הישיר בעקבות האירועים, גם ככה מצבה של כלכלת מצרים קשה במיוחד - עד כדי כך שהוציא את האזרחים לרחובות בדרישה לשינוי. כעת, גם אם אכן ייעשה שינוי במשטר, כל ממשלה שתהיה תיאלץ להתמודד עם מצב של עוני, אבטלה ומחירים גואים.
עיר המתים בקהיר
"הפגיעה בכלכלה המצרית היא אנושה", העריך בשיחה עם Bizportal פרופ' און וינקלר, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה. לדבריו, תעשיית התיירות במדינה נפגעה קשה והתיירים לא ימהרו לשוב למצרים. בנוסף, גם עתידו של הסיוע הכלכלי האמריקני למצרים, המסתכם בכ-1.5 מיליארד דולר, אינו ברור במקרה של שינוי קיצוני במשטר. פרופ' וינקלר הזכיר שארה"ב תמכה במצרים בעבר מבחינה כלכלית, לאחר הפלישה העיראקית לכווית בשנת 1990 וכך גם לאחר הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003.
"מצרים כמעט ולא השתנתה בעשורים האחרונים", הסביר וינקלר, "שיטות הייצור בחקלאות המצרית לא השתנתה באופן מהותי במהלך 40 השנה האחרונות. לדבריו, במצרים, כמו ברוב מדינות ערב, לא התפתחה כמעט תעשייה והמשק במדינה מבוסס על הגז, תעלת סואץ, כותנה וחיטה וייצוא עובדים אל מחוץ למדינה, בעיקר במשקי הנפט של מדינות המפרץ. על פי נתוני הבנק המרכזי המצרי, בשנת הכספים 2009-10 היקף העברות העובדים המצרים למצרים עמד על קרוב ל-10 מיליארד דולרים, וזה רק באפיקים הרשמיים.
בתוך כל זאת, אחד התחומים העיקריים בכלכלת מצרים היא התיירות, שנפגעה קשות בעקבות האירועים האחרונים. בשנת 2010 הכנסות מצרים מתעשיית התיירות הגיעו לכדי למעלה מ-12 מיליארד דולר. התיירות היוותה בשנה שעברה כ-11% מהתוצר המצרי וחלקה בשוק העבודה המצרי מוערך בכ-12%. רק בשנה האחרונה הצליחה התיירות המצרית להתאושש מהמשבר שפקד אותה בשנת 2009 ברקע למשבר הכלכלי העולמי. "כמות הזרים העצומה השוהים דרך קבע בקהיר היא מרכיב מרכזי בכלכלה המצרית, כגון דיפלומטים, נציגי חברות זרות הפועלות במצרים, משקיעים זרים ועוד. כל אלה מספקים לא רק מטבע חוץ בהיקף עצום, אלא גם מקומות עבודה למצרים רבים", ציין וינקלר. "קהיר היא למעשה בירת הדיפלומטיה של המזרח התיכון".
"רוב המוצרים שמיוצרים במזרח הרחוק יכלו להיות מיוצרים במזרח התיכון", השווה וינקלר אך הוסיף, "אתה מכיר איזה מוצר טכנולוגי ערבי?... מדינות ערב נכשלו ביצירת מעמד ביניים שאינו תלוי במשטר עקב הכישלון במדיניות התיעוש שלהן". במדינות ערב אין כמעט תעשייה עתירת טכנולוגיה ועל כן גם אין שירותים לתעשייה. "למעשה מדינות ערב ייצרו משכילים רבים אולם לא הצליחו לייצר סביבה כלכלית שתתמוך ביצירת מקונות עבודה ראויים למשכילים אלו. למי שמסיים אוניברסיטה, אין איפה לעבוד, לפחות לא על פי הציפיות שלו".
"הכול במצרים נעשה לאט מידי ולעיתים קרובות מאוחר מדי", מסביר וינקלר. לדבריו, כבר בתקופת נאצר הייתה מודעות לצורך בתכנון המשפחה, אך בפועל לא נעשה דבר עד לאמצע שנות ה-80, אז כבר הריבוי הטבעי עמד על 3%. וינקלר משווה בין דרום קוריאה וסינגפור שעמדו במצב דומה למצרים בעבר, והיום השיגו את יעד של 2 ילדים בממוצע לאישה.
- 7.תומך נלהב 07/02/2011 08:14הגב לתגובה זוהמשיכו לריב בינכם! המשיכו במלחמה הצודקת שלכם! זה ממלא אותנו אושר לראות אתכם הולכים לעזאזל!!! :-))
- 6.השלום - יכול לעזור להם כלכלית ולנו בטחונית (ל"ת)בניגוד למה שנראה 06/02/2011 19:48הגב לתגובה זו
- 5.בא 06/02/2011 17:05הגב לתגובה זולמה לא מוכרים מים ,איפה חוות בהשקיה .
- 4.צחי 06/02/2011 16:55הגב לתגובה זואין מה להשוות בין 40% אבטלה לכ6%. אין מה להשוות שחלק ניכר מהאוכלוסייה במצריים משתכר בכ2 דולר ליום. אין מה להשוות שאת השילטון (המעפן) אצלנו בחר העם. אין מה להשוות שאצלנו יש מעמד ביניים (שהולך וקטן) ובמצריים אין כמעט בכלל.
- 3.בכמה הבורסה תיפול ? ? (ל"ת)פסוליה. 06/02/2011 16:52הגב לתגובה זו
- 2.אזרח מעוצבן 06/02/2011 16:45הגב לתגובה זוד אחרי האוניברסיטה?
- 1.מצרי 06/02/2011 16:21הגב לתגובה זויחליפו ממשלה כל שנתיים בגלל המצב הכלכלי

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".