באהבה ובסיאוב
גלנטריה/ הרפז
חקירת הרפז ב זוכה במעריב רק לתחתית השער, שם התעקשו להיצמד למערכת היחסים בין ברק לאשכנזי. בישר"ה ובהארץ ובידיעות זו הכותרת הראשית. בישר"ה בסוף הידיעה - שר הפנים חתם על צו עיכוב יציאה מהארץ לבועז הרפז, שרצה להמריא לונצואלה (קריביים, ונצואלה, מה יש להם?). לזכות הארץ אציין את התצלום המצוין המרכזי בשער: אשכנזי, ברק וגלנט באותו פריים, מסתכלים שמאלה בדאגה. מועד הצילום: ספטמבר 2010 (כנראה). על החתום: אוליבייה פיטוסי.ההודעה על החקירה התקבלה במערכות העיתונים אמש ב-23:00 לערך. למרות שהשלמת הפערים המתבקשת, האינטואיטיבית והטבעית של הקורא הסביר תוליך אותו לפרשת המסמך, כנראה שלא בדיוק בכך עסקינן. היועמ"ש צריך להוציא הודעה מפורטת יותר במהלך היום. הישארו קשובים. רמז לכך אפשר למצוא למשל בכותרת הגג של ידיעות: "פצצה חדשה" ובידיעה של טובה צימוקי ואלכס פישמן: "הגילויים החדשים אינם קשורים ישירות לזיוף מסמך גלנט". השניים מצטטים את הודעת המבקר מ-25 באוקטובר 2010, לפיה החקירה עוסקת במכלול פעילותו של הרפז במערכת הביטחון "סחר ורכש, קשרי גומלין עם גורמים שונים במערכת הביטחון ומשמעויותיהם וכל נושא אחר בהקשר זה". האם לכך רמז ברק כשתקף את אשכנזי? שואלת כותרת המשנה של ידיעות (לדעת מעריב - לא ולא). על פי ynet, מדובר בהיבטים פליליים בפרשת המסמך. בהארץ גבולות הפרשה פחות ברורים. כך גם במעריב.
בן כספית חושף את מה ש(לכאורה) אהוד ברק לא רצה לספר: ברק חושב שאשכנזי חותר תחתיו בעניין הוראות פיקוד עליון.
כספית מסכם בעידון: "אף אחד לא מנסה לגנוב לאהוד ברק את הצבא, האיש פרנואיד, רדוף ונגוע בתיאוריות קונספירציה מטורפות". מדובר בדיאגנוזה רפואית לגמרי, אבל מי אמר שלכספית אין את הכלים? אבל, יש לציין לזכות מעריב שלצד דבריו של כספית מובא טור מנוגד, של אדם רז, עמית מחקר בבית יגאל אלון: "...מהדברים שפורסמו כאן נראה כי הצבא מערער על מרות הדרג המדיני ומפר חוקי יסוד. ולזה קוראים דמוקרטיה ומינהל תקין? בהיסטוריה של מדינת ישראל, כשחתרו תחת שר ביטחון ורמטכ"ל, גולדה מאיר קראה לזה "פוטש ללא שפיכות דמים". היום קוראים לזה "מטען צד בדרך לקריה".
הסיפור הנוסף של מעריב בנושא הוא כיצד הודח תחקירן הפרשה משירות מיל. בכך הודה אתמול בראיון ברדיו גלי ישראל תא"ל מיל. צביקה פוגל, חבר של גלנט ולשעבר רמ"ט דרום.
אגב, התבלגן ל-nrg הערוץ המיוחד. אם לוחצים על קישור "לכל הכתבות" לא מגיעים אל כולן, אלא רק לאחרונות. מ-2011.
ומה אומר הבלוגר ריצרד סילברסטיין? IDF Chief of Staff Ashkenazi Faces Criminal Investigation over Forged Memo
מרב מיכאלי מראיינת את גדי סוקניק על ראיון גלנט. לשאלתה אם הם חברים עונה סוקניק: "לא, אני מכיר את האיש הרבה פחות מהרבה אחרים ואפשר לספור את מספר הפגישות שלנו בארבע עיניים על אצבעות יד אחת ויישאר עודף. עד כמה משקל היה למסטינג של השייטת בבחירה שלו בך? משקל גדול, במקרה הזה. אני מניח שמעבר לזה, לצטט את מה שהוא אמר, שהוא חיפש במה מרכזית ומראיין הוגן ואמין שהוא יכול לסמוך עליו, למרות שלא שירתנו יחד וגם לא הכרנו בשירות, אז העובדה ששנינו בוגרי אותה יחידה, אם כי בתקופות שונות ובדרגות שונות, מאוד הוסיפה לאמינות שלי בעיניו... הבהרתי לו... שהוא יישאל את כל השאלות הקשות, והוא אמר שאין לו שום בעיה עם זה, הוא רק רוצה לשבת מול בן אדם שהוא סומך עליו, לא שיכניסו אותו שוב לשדה המוקשים".
העיתון החדש לענייני צבא וביטחון, Israel Defense, יעסוק גם במלחמות הגנרלים ובזבל הפוליטי המתולע שמכרסם בצבא? (שאלה מוכנה לעיתונאים שיראיינו את עמיר רפפורט, העורך, בשבוע הבא).
ענת קם
הסדר טיעון יוצג ביום ראשון: "על פי ההסדר, קם תודה ותורשע בהחזקת ידיעות סודיות ובמסירתן ללא הסמכה - עבירות שעונשן המקסימלי הוא 15 שנות מאסר. בניגוד לאישום המקורי, לא תיוחס לה כוונה לפגוע בביטחון המדינה - שהיתה מאפשרת לגזור עליה מאסר עולם. בין הצדדים לא הושגה הסכמה בעניין העונש וכל צד יוכל לטעון לעונש כראות עיניו".התקשורת לאן
דוד רטנר, דובר בית החולים רמב"ם כותב על שני ילדים שנפצעו בשדה מוקשים בהפרש של יומיים. האחד הוא דניאל יובל, שלא ירד לשנייה מהכותרת מאז (כולל על שער סופשבוע של מעריב היום), והשני הוא מ"כ משפרעם, רועה צאן ממשפחה ענייה. חובה לקרוא, כדי להבין שוב את המובן מאליו.באופן פרדוקסלי פוצח היום מעריב, באותו סופשבוע, בסדרת כתבות בשם (המקורי) "תיקים באפלה". הראשונה: לאן נעלמה פרשת מוני פנאן (שרה ליבוביץ-דר).
בלוגלנד
אתמול נתתי כבוד רב למסדר הסיכות של גלנט. הנה פוסט של עידוק מאוגוסט בנושא זה. מתברר שגלנט מסכך סיכות זה זמן רב.לפני פיזור
ח-מוד, הלוגו של גוגל ליום המשפחה. בילוי נעים עם כל משפחה שתמצאו לנכון. וזכרו שכל המשפחות וגו.- 8.מיכל 05/02/2011 19:53הגב לתגובה זורטנר החליט לכתוב טור ביום חמישי, כנראה אחרי שראה את מוסף סופשבוע והבזיק במוחו רעיון. למה לא לטפוח לעצמו על השכם ולצאת גם קצת יפה נפש. בחייאת רטנר, איפה היית כל השנה האחרונה?? למה פנית לכתב אחד?? העיקר תפסת טרמפ השבוע
- מיכל, קראי שוב, זה לא מה שהוא כותב. (ל"ת)velvet 05/02/2011 20:50הגב לתגובה זו
- מיכל 06/02/2011 11:46"אני זוכר כתב ותיק ומוכר שפניתי אליו ושאלתי אותו מה פשר ההתעלמות, והוא ענה לי שמקורות המשטרה חושדים שאולי הילד משפרעם בכלל נפצע תוך הכנת מטען חבלה"- זה מה שהוא כתב. לרגע לא ציין פנייה לעיתונאים אחרים או כלי תקשורת אחרים. היה מכובד יותר לו היה כותב את הטור שלו שבוע לפני כן ולא אחרי יציאת הכתבה ב"כאילו" לא ראיתי
- 7.בעל(ת) האוב 05/02/2011 11:20הגב לתגובה זוהדברים שלו מדאיגים מאוד. לדעתי האישית, גם נושא הגיור הצבאי הוא סימפטום - גם אם זעיר - של הבעייתיות ביחסי צבא - מדינה. הנטייה הרווחת היא להסתכל על זה רק בהיבט של יחסי דתיים - חילונים, וכך נשכח כמעט לגמרי הציר הנוסף של הסוגיה - של צבא - מדינה דמוקרטית.
- 6.סופרת צללים 04/02/2011 15:16הגב לתגובה זוכמה דוגמאות מכתבה אחת מהיום (שישי): "מהומות יכולות להגיע לסדר גודל מספיק רק עם יש קהל מקומי..." (צ"ל אם). "אורבניזציה והטרוגניות אתנית מגבירים את.. (צ"ל מגבירות). "רגע המפתח במהפכה אורבנית היא הנקודה.." (צ"ל הוא). "ערים הן המקומות שבהן נולדות מהפכות" (צ"ל שבהם).
- הנביא יחזקאל 04/02/2011 16:10הגב לתגובה זוהקרוב, יתברר למה אשכנזי לא יכול לשרת אפילו יום אחד נוסף, ואף כספיתון עלוב וחבריו הלינצ'אים לא יבקש סליחה מברק. אבל את מי הם מעניינים בכלל,הכתבלבים נובחים, והמדינה נשארת. בזכות אנשים כמו ברק.
- טון-שלטון 04/02/2011 23:20בזכותך קיימת המדינה! אתה אחד ושמך אחד!
- שושי 04/02/2011 21:17האםתתנצל כשיתברר שאין סיבה לכך שאשכנזי אינו יכול לשרת "אף יום אחד" והכל ספיו?
- אוהב הארץ 04/02/2011 16:20תענוג היה לראות איך העיפו את כל הסמולנים הארורים שהגישו בקשת... נגד נווה. השולמית הזאת מכפר שמריהו ואוסף האנרכיסטים שלה מנסים להרוס כל חלקה טובה בארצנו,ביחד עם קם הבוגדת. ננצח את האירנים, ואח"כ את השמאל, או להפך קודם אלה ואח"כ אלה.
- 5.שועלן 04/02/2011 14:21הגב לתגובה זוא. הם מכירים אישית (למרות שהוא מנסה לגמד את זה). ב. אחוות היחידה. מבחינה עיתונאית, אין הבדל בין הראיון הזה של סוקניק לראיון המושמץ (בצדק) של ארז רותם עם קצב.
- מעלי 04/02/2011 16:05הגב לתגובה זוV לא היחידה שלא מבינה מהי "אחוות יחידה" ביחידות (המיוחדות בעיקר). סוקניק לא היה צריך לשרת עם גלנט . עמותת "העטלף" נפגשת רבות ,מבצעת עשרות פעולות,החל מתרומות, הקמת מוסד,עזרה לחברים...סוקניק שותף פעיל בעמותה שכוללת את כל הבוגרים בלי הבדל גיל. כמובן שנפגשים גם עם המפקד-ים של השיטת בסדיר ובקבע. לא צריכים להיות חברים בשביל שגלנט יבקש להתראיין אצל "שותף לדרך".
- 4.04/02/2011 13:20הגב לתגובה זואבל אולי לא הבנתי נכון. בכל מקרה,צביקה פוגל "ידידו של גלנט" יצא טמבל.ממש טמבל, וגלנט יצא עוד יותר נוד נפוח שחושב שהכל מותר מותר לו. טוב שלא יהיה רמטכל. שיעמיד את הזיתים שלו בשלשות.
- לא,לא כתבתי, תירגע/י (ל"ת)velvet 04/02/2011 15:26הגב לתגובה זו
- 04/02/2011 15:31http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%94
- שועלן 04/02/2011 14:33הגב לתגובה זואבל לפחות תני לינק גם לזה. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/208/284.html
- 04/02/2011 15:26"המטומטם הזה" אבל לא רוצה לעבור על כללי האכסניה) מתאר סיטואציה חמורה לא פחות מכל סיפור הקרקע ודומני שיש לה גם השלכות משפטיות. אלוף בצהל זורק חייל מילואים כי מילא חובתו האזרחית, כאילו הצבא שייך לו. הכל רקוב שם. הכל. וחמור מזה, את המלחמות שלנו מנהלים טמבלים. אשכרה טמבלים.
- אני בעד הדדיות בקשר, (ל"ת)velvet 04/02/2011 15:25
- 3.יוסי 04/02/2011 13:08הגב לתגובה זואמור להיות כתום אני רואה אדום
- סימן שנולדת במזל שור (ל"ת)אזמרלדה 04/02/2011 15:54הגב לתגובה זו
- 2.אהבתי את הסיפור הזה של סלינג'ר ז"ל (ל"ת)דליה ו"ר 04/02/2011 12:57הגב לתגובה זו
- 1.הלל 04/02/2011 12:40הגב לתגובה זוזיכרון רחוק שלי על דברים שלו בעניין: http://bloggershuni.blogspot.com/2011/02/blog-post_04.html
