שימו לב, נוצר חלון הזדמנויות להשקעה באג"ח מדינה
אג"ח המדינה מסכם שלושה חודשים של ירידות שערים, תקופת הירידות הממושכת ביותר מאז 2002, אז הגיע הדולר לשווי של 5 ש"ח בעקבות משחקי הריבית של הנגיד דאז קליין.
הירידות באג"ח מדינה נובעות מרצף של סיבות שבאו בסמיכות כאשר האחרונה מציגה שינוי למצב אליו הורגלנו בשנים האחרונות כאשר אג"ח מדינה עולות כאשר המניות יורדות. הפעם המצב שונה: אג"ח מדינה יורדות לצד הירידה בשערי המניות.
הירידות החלו בתחילת נובמבר 2010 במקביל לכך שהתשואות על האג"חים של ממשלת ארה"ב עלו מ-2.5% ל-3.5% בתוך כחודש, בדיוק לאחר שהודיע נגיד הפד האמריקאי על תוכנית ההרחבה הכמותית השנייה (ה-2QE) וזאת למרות שהתוכנית הייתה אמורה להשפיע בכוון ההפוך.
המשך הירידות נכנס לאמצע חודש ינואר האחרון, כאשר פרסם נגיד בנק ישראל את צעדיו למען הגדלת השקיפות במסחר בשקל, שמטרתו להקטין את המרכיב הספקולטיבי במסחר במטבע הישראלי ובכך להקטין את האטרקטיביות של השקל מול הדולר חרף פער הריביות בין ישראל לארה"ב. כל זאת במסגרת מלחמת המטבעות המתחוללת בעולם.
מיד לאחר פרסום הרגולציה של בנק ישראל לשקיפות פרסם גם משרד האוצר כי הוא בוחן את האפשרות לבטל את הפטור ממס על השקעות זרים באג"חים קצרות, מהלך שהמשיך להזניק את הדולר כלפי מעלה.
שני המהלכים האחרונים לצד החשש מפני בריחת משקיעים זרים, שעד כה הסתערו בחיבה יתרה על האג"חים של ממשלת ישראל - גרמו להמשך ירידות השערים בהן.
המכה האחרונה היא כמובן האירועים במצרים. אירועים אילו שהחלו בסוף השבוע שעבר הוסיפו לירידות שערים חדות גם בשערי המניות. בשנים האחרונות התרגלנו לכך שעתות משבר בהן אפיקי המניות והאג"חים הקונצרניים יורדים, דווקא אג"ח ממשלת ישראל עולה, זאת במסגרת הריצה לבטוח, כלומר אג"ח ממשלת ישראל הוא הבטוח.
מה שקורה מתחילת השבוע הוא שאג"ח מדינה דווקא יורד. יש לכך שתי סיבות שהן נובעות אחת מהשנייה: עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל כפי שהיא נתפסת בעולם נכון לרגע זה כתוצאה מאירועי מצרים והמשך החשש לבריחת משקיעים זרים.
האם אג"ח ממשלת ישראל איננו כבר מקום מבטחים? האם ישראל עדיין מוגדרת כ"אי של יציבות"?
הוכח בשנים האחרונות שהשוק בארץ מושפע הרבה יותר ממה שקורה בעולם מאשר מה שקורה באזורנו, ראו ערך מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה. לכן קשה לראות מצב בו השווקים בארה"ב ובאירופה עולים והשוק בארץ יורד. אלא אם מתרחש במצרים תרחיש קיצון כמו זה שבו עולה משטר עוין לישראל המבטל את הסכמי השלום. אז בהחלט יש הצדקה לעלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל. סכויי תרחיש זה, נכון לעכשיו, ועל פרשנים בתחום נמוכים. על אף זאת יש לשכללם באותה פרמיית סיכון, מה שכרגע עולה בקנה אחד עם הכיוון של אג"ח המדינה.
לסיכום
אם לא יתקיימו תרחישי קיצון במצריים ושינויי הרגולציה של בנק ישראל והאוצר יותירו את מרבית המשקיעים באג"ח מדינה ניתן לומר כי נוצרת בימים אלה הזדמנות למשקיעים באג"ח מדינה במח"מ בינוני וארוך. להערכתנו ישראל תמשיך להיות "אי של יציבות" כלכלית גם תחת האירועים במצריים והשינויים הרגולטוריים שהוכרזו לא יהיה בהם כדי להבריח את המשקיעים מהשקל הישראלי היציב.
כיום אג"ח מדינה שקליות ל- 10 שנים עומדת כיום על 5% כאשר עד לפני ימים אחדים התשואה עמדה על 4.5% מה שאומר זינוק של חצי אחוז בתשואה למשקיעים.
אג"ח מדינה צמודות למדד ל- 10 שנים עומדת כיום על 2.25% בתוספת המדד ואילו בשיא בעבר התשואה עמדה על 1.75% בתוספת המדד. גם כאן מדובר על זינוק של מחצית האחוז בתוך זמן קצר.
מאת: צחי ליבוביץ', מנהל השקעות ראשי באימפקט מקבוצת בנק איגוד
- 11.אחד שיודע 05/02/2011 18:29הגב לתגובה זווצפונה, סכנת נפשות, מה אתם מצפים מחברת ניהול תיקים - שיבינו בהשקעות!!! הם מבינים בלתת הסברים בדיעבד ללקוח ולא בייצור תשואות
- 10.מנהל השקעות 04/02/2011 20:38הגב לתגובה זוגם אם התשואות יעלו באחוז שלם, עדיין אג" ח המדינה אינן מעניינות להשקעה. אנחנו נמצאים בסביבת תשואות נמוכה שרק תעלה בעתיד. עדיף לשבת על מק" מ קצר או כספית בלי דמי ניהול או לחילופין באג" ח קונצרני צמוד קצר בדרוגים נמוכים (!).
- 9.לילו 04/02/2011 17:17הגב לתגובה זוציפיות לעלית הריבית! רמת המחירים בארץ ובעולם במגמת עליה כבר חודשים.נוסיף את השיפור הכלכלי ועליה בביקושים ונקבל ציפיות אינפלציה גבוהות יותר-משמעות ריבית עולה... אני מנגד פתחתי שורט על אגח מדינה שקלי ואמריקאי. בהצלחה לכולם
- 8.אחרי היום עוד יותר כדאי (ל"ת)מוקי 03/02/2011 19:44הגב לתגובה זו
- 7.הכוונה בטח להזדמנות בטווח הקצר כתוצאה מהמימוש (ל"ת)סום-סום 03/02/2011 11:18הגב לתגובה זו
- 6.אשמח לדעת אם לנושא תהיה השפעה עך מחירי המזון (ל"ת)דנדובה 03/02/2011 08:03הגב לתגובה זו
- 5.שאול 03/02/2011 04:55הגב לתגובה זומסוכן לקנות עכשיו אג" חים מכל סוג שהוא ! עליית הריבית הצפויה בשנה הקרובה תגרום לכך שכל השקעה באג" ח תהפך להפסד וודאי בחודשים הראשונים שלאחר הקניה !!!
- 4.המלך 03/02/2011 00:25הגב לתגובה זוופתאום טיפה ירידות וזו כבר הזדמנות? נו באמת, פאתטי. טרנדים באגחים ממשלתיים לא משתנים בן רגע ותכלס נראה שרוב הטורים פה לא חשוב מה נאמר בהם אלא העיקר הוא החשיפה של הכותב ובית ההשקעות שהוא כותב.
- 3.מבקש להבין 02/02/2011 20:59הגב לתגובה זואם אקנה מחר קרנות נאמנות שמשקיעות באג" ח מדינה זה יתן לי את התשואה העודפת הזאת או רק אם אקנה אגח באופן ישיר? תודה רבה למי שיכול להסביר
- איציק 04/02/2011 15:56הגב לתגובה זוהקרנות לוקחות דמי ניהול, תיקנה לבד , חשוב לשים לב לעמלת קנייה
- 2.רמי 02/02/2011 20:51הגב לתגובה זותודה על הכתבה. אנא תן בבקשה מספר דוגמאות מעשיות של נ" ע רלוונטיים.
- 1.כתיבה יפה ובהירה (ל"ת)ביקווי 02/02/2011 19:05הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
