למי שייכת אראלה? הפייסבוק הצית ויכוח על הקרדיט לקמפיין - גיתם או באומן?
הפייסבוק שוב הופך לזירת קרב, הפעם בביצת עולם הפרסום. מירן פחמן, לשעבר מנהל קריאייטיב במקאן דיגיטל (ב-3 השנים האחרונות) ובעברו גם עובד בגיתם BBDO העלה סטטוס בפייסבוק עם השאלה: "למה גיתם מתעקשים להציג את הרעיון של אראלה כשלהם בעוד זה רעיון שירשו מבאומן. כולל השיחות המוקלטות. ולמה באומן לא אומרים כלום?".
הסטטוס שלא ניתן להגדירו כתמים מתייחס לקמפיין המדובר של 'אראלה ממפעל הפיס' ששטף בחודשים האחרונים את המדינה בהובלת גיתם BBDO. לטענת פחמן הרעיון נולד בבאומן בר ריבנאי ומבלי קשר לזהות האנשים שעבדו עליו (והמשיכו הלאה לגיתם) הקרדיט צריך להיות רשום, כפי שנהוג בענף הפרסום, על המשרד.
פחמן הגדיל לעשות וצירף לינק לראיון של מיכל המאירי לעיתון כלכליסט, עליו כתב: "והנה הכתבה בה המאירי נתקפת ביביזם ונזכרת בתקופה שבה הם המציאו את הקמפיין של אראלה (בעוד כאמור הם ירשו אותו מבאומן)".
מיכל המאירי, מנכ"ל גיתם BBDO הגיבה לנושא ואמרה לאייס: "להצלחה אבות רבים. עוד רבות ייכתב וידובר על הקמפיין של אראלה. זה אחד המהלכים הטובים של השנים האחרונות עם הצלחות פנומנאליות. בסופו של יום, אבי הרעיון המקורי הוא בכלל הלקוח, מפעל הפיס".
המאירי מוסיפה ואומרת: "מה שנעשה בבאומן לפני מספר שנים עם אראלה היה דבר נקודתי וקטן כחלק ממהלך הרבה יותר גדול. השינוי שעשינו הוא הצבתה בפרונט תוך כדי קידום המסר של אמת בפרסום שמציין כי אכן יש אנשים שזוכים בפיס עם סיפורים אמיתיים מהחיים". בנוסף מציינת המאירי כי "האנשים שטיפלו במפעל הפיס בבאומן הם דרור טנקוס שמכהן כיום כסמנכ"ל לקוחות בגיתם וגיא בר המשמש כמשנה למנכ"ל במשרש".
המאירי היא לא היחידה שהציבה בפני פחמן טענות נגד הסטטוס. עובדי גיתם לא נותרו חייבים. ענבל גולן, מנהלת לקוחות בגיתם החזירה בפייסבוק: "קצת עובדות, מירן היקר. הצוות שהגה את הרעיון בבאומן יושב עכשיו בראול וולנברג 8, תבדוק טוב טוב את הקרדיטים לקמפיין המקורי ב-2005 ותבין שזה נולד במוחו של גיא בר (כיום משנה למנכ"ל גיתם), מנהל הלקוחות היה ונשאר(כמה מפתיע) דרור טנקוס, גם הוא במקרה ל...גמרי בגיתם. הלקוח אותו לקוח, רק הקירות השתנו. מכיוון שיורם (באומן) לא היה מעורב בקמפיין) וכנ"ל לגבי משה גאון ומיקי בר, בסוף הענף שלנו מונע ע"י אנשים ורעיונותיהם...בקיצור טעות קטנה, שטויות נוותר לך".
מירן פחמן אמר לאייס: "אני לא לוקח מגיתם את הקרדיט על הבאזז הגדול סביב הקמפיין ועל העבודה היפה שלהם. מגיע להם כל הפרגון, רק מה כואב להם כל-כך בגיתם לציין את העובדה שהם מינפו את הגרעין של הרעיון שהתחיל בבאומן?"
אילן דרור, מנהל אגף קשרי לקוחות במפעל הפיס: אכן להצלחה אבות רבים. מפעל הפיס מתקשר למנויי הפיס הזוכים החל משנות השמונים. אראלה, האחראית על מוקדי שירות הלקוחות, מתקשרת לזוכים בעשר השנים האחרונות ומבשרת להם באופן אישי על זכייתם בפרסים כספיים של עד 1.5 מיליון ש"ח. לפני כ-5 שנים, באמצעות משרד הפרסום באומן בר ריבנאי, הועלה לאוויר קמפיין רדיו לתקופה קצרה של כשבועיים. במהלך הקמפיין שולבו שיחות טלפון של אראלה לזוכים. לפני כחצי שנה הוחלט במפעל הפיס להעלות לאוויר קמפיין רדיו מעודכן בקונספט דומה עם דגש מרכזי וחזק יותר על השיחה עצמה. מעבר לכך בנינו מותג (אמיתי כמובן) בשם אראלה וכך מושג ערטילאי ולא ברור קיבל פנים וקול. הקמפיין התפתח למדיות נוספות רדיו ואינטרנט. הקמפיין עלה באמצעות גיתם, משרד הפרסום של מפעל הפיס, ומונף לכיוונים מדהימים עד להגעה לחדשות ערוץ 2, לארץ נהדרת ולכנסת".
- 16.קופי 06/02/2011 10:27הגב לתגובה זולא ברור מה האינטרס שלך לפרסם סטטוס כזה אבל די ברור שיש אחד כזה.
- 15.יוק 03/02/2011 12:44הגב לתגובה זואם הוא כזה רעיון גדול, מדוע הוא אינו מופיע באתרי הפרסום הבינלאומיים? אז הדיון למי שייך הקרדיט לעצלנות הקריאיטיבית, גיתם או באומן ?
- 14.03/02/2011 12:41הגב לתגובה זואני "סיימתי" את תפקידי כ"מנהל קריאיטיב" "דיגיטל" במקאן ואני פנוי לעשות פרילאנס,אפשר לפנו אלי דרך הפייסבוק
- 13.חם ויפת 03/02/2011 10:28הגב לתגובה זוהאמת שאני לא מכיר את הפחמן הזה אבל ניכר מהכתבה שאין ויכוח על העובדות ואכן הרעיון המקורי של הקמפיין התחיל בבאומן. כל הסיפורים על זה שהקמפיין עלה לשבועיים וירד ועל כך שחלק גדול מיוצרי הקמפיין עברו לגיתם זה קשקושים. גיתם עשו פה פדיחה איומה.
- השרוף 03/02/2011 11:54הגב לתגובה זוכל פעם שתגובה מתחילה ב"את האמת" ....
- 12.השרוף 03/02/2011 10:02הגב לתגובה זוהעובדות : מהלך אראלה נולד במפעל הפיס. רק אילן דרור האמין עד הסוף שזה הבידול של המוצר והוא דחף את המהלך בכל הזדמנות. בבאומן נלחמו עד הסוף המר כדי לשכנע שזה חרא (לצערי ישבתי בחדר שזה קרה) - גיתם ידעו לקחת אותו ולמנף אותו - מה שנעשה ברדיו ת"א, מדהים - אפילו השילוט ה"לא קריאטיבי" מצליח לשמור על אוטנטיות ואמינות הקמפיין מבלי להפוך ל"פרסומת". בקיצור - מירן תמיד היית ילד קטן חסר בטחון, כנראה כבר לא תתבגר....חבל שכך תזכר הקריירה הקצרה שלך בענף. שאפו למפעל הפיס ולגיתם על מהלך השנה.
- 11.בדוי 03/02/2011 09:44הגב לתגובה זוהאיש הוא גאון קריאייטיב ואחד האנשים הטובים והחבריים בענף. הבעייה שלו היא תכונת הדון קישוטיות שתמיד הורסת לו. הוא צודק מאוד כמו במקרה הזה אבל לא תמיד פועל חכם. פוליטיקאי הוא כבר לא יהיה...
- חוץ ממך מירן, לא הרבה חושבים ככה (ל"ת)ראול 03/02/2011 12:45הגב לתגובה זו
- השרוף 03/02/2011 11:54הגב לתגובה זוגם חכם ואיש קריאטיב הוא כבר לא יהיה
- 10.02/02/2011 21:17הגב לתגובה זוהא, זה ההוא שפוטר מגיתם ומעוד כל מיני משרדים מהעשריה הפותחת.
- 9.חבר של אראלה 02/02/2011 20:43הגב לתגובה זואם הקמפיין היה כישלון, באומן לא היו מצייצים. יאללה דג הזהב!! ולא לגיתם - למפעל הפיס, שחשב, ייזם, הפיק ועשה הכל. גיתם סתם גובים כסף על העמלות.. יצירתיות בגיתם? הצחקתם את כולנו. מבחינתם קמפיין טלוויזיה עם הכלב לאקי המאוס היה מביא להם הרבה יותר עמלות והם היו הרבה יותר מרוצים..
- 8.איילת 02/02/2011 20:19הגב לתגובה זותפסיק לכרות ענפים, בסוף תיפול ותקבל מכה בטוסיק.
- 7.אחת שמבינה 02/02/2011 19:13הגב לתגובה זווהקמפיין אכן מקסים וברכות למי שידע למנף אותו ולעשות אותו מה שהוא - ונראה שזה גיתם. מירן, אתה מתעסק בקטנות. אם תמשיך ככה, אראלה לא תתקשר אליך. בחיים. ראה הוזהרת!!!! כל הצורך בהכרה והוקרה - מזמן עבר את גבול הטעם הטוב. נא להרגיע את האגו
- 6.קובי בריינט 02/02/2011 19:13הגב לתגובה זוומי זאצ ענבל גולן ? היא פנויה ? מחפשת עבודה ? (תרגע טנקוס)
- לגבי ענבל 02/02/2011 20:54הגב לתגובה זווגם במקומות הלא נכונים
- 5.מירן, בבאומן זה לא עבד. בגיתם כן. תתמודד. (ל"ת)אחת שמבינה 02/02/2011 18:59הגב לתגובה זו
- זה שעשה את ענבל 02/02/2011 20:28הגב לתגובה זולמגיב 2 , הייתי שם, לא משהו בכלל
- 4.יואב 02/02/2011 18:58הגב לתגובה זואז גם וגם. מה רע? באומן התחילו, גיתם מינפו ועכשיו זה שלהם. כולל כל הפיתוח. אם שחקן כדורגל התחיל לשחק במרמורק, אבל עשה את הפריצה שלו במכבי תל אביב, זה בסדר שמרמורק יגידו שהוא התחיל אצלם. אבל בגלל מכבי הוא נהיה כוכב. לא ככה?
- 3.כל הכבוד לגיתם!!!!! (ל"ת)אראלה תתקשרי אליי 02/02/2011 18:33הגב לתגובה זו
- 2.עוד עובדות 02/02/2011 18:23הגב לתגובה זועוד שתי עובדות שמירן "שכח" לציין: 1. הוא נבעט מגיתם לפני שלוש שנים 2. אישתו עובדת בבאומן.
- 1.הרעיון אינו חדש בעולם. (ל"ת)משה ב. 02/02/2011 18:07הגב לתגובה זו
- פרסומאי 03/02/2011 09:23הגב לתגובה זוישבתי עם חנה אפרתי ועוד כמה על אותו רעיון בדיוק ב2004 נשבע לכם
- מה הקשר 02/02/2011 20:46הגב לתגובה זולמה כל דבר צריך להיות סביב הראשוניות? זה קמפיין שבמהות שלו היא לא קריאטיבית אלא שיווקית נטו שיושב על הלקוח הספציפי כמו כמו כפפה ליד. די עם ההערות המיותרות האלה של "עשו את זה כבר" רדו מהעץ. אחלה קמפיין. יפה מאוד באומן. יפה מאוד גיתם. יפה מאוד מפעל הפיס.
- אילן דרור 02/02/2011 20:12הגב לתגובה זואשמח לדעת איפה, כי למיטב ידיעתי מפעל הפיס הוא ארגון ה"לוטרי" היחיד שמתקשר ללקוחותיו הזוכים מעצם העובדה שאין עוד "תוכנית מנויים" כזו (פטנט ישראלי).

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
