בין תקשורת מגוייסת למגייסת: האם יש הבדל בין אל ג'זירה לתקשורת הישראלית
אין ולו אדם אחד בעולם שתיאר לעצמו שסטודנט צעיר מארה"ב הוא שישנה את הרגלי הצריכה והמדיניות השיווקית של ארגוני על, אבל ודאי שלא תואר שאותו מיזם שנקרא פייסבוק ייקח חלק פעיל בשינוי המפה הפוליטית של המזרח התיכון: דם, אלימות, בזיזה, אובמה, סכין בגב, שינוי מדיני, דמוקרטיה? פלוס מינוס כך ניתן לתאר בחצי שורה את התהליך אצל שכנינו הפרעונים, ויש הטוענים שבקרוב אצל הסורים. תודה לצוקרברג.
למהפכה דרוש רק אדם אחד עם תעוזה, ואינטרנט
הדבר המעניין באירועים האחרונים זו הדרך שבה הם מתגבשים שכן המושג 'דבר לקיר' מקבל משמעות שונה, מסתבר שהקיר שומע. אנשי הטוויטר והפייסבוק שהפכו והופכים לעיתונאים בעצמם דוחפים את פיסות המידע בסערת רגשות לכל קצוות הרשת ולוקחים חלק בשינוי, דבר שאגב מעלה תהיה על משמעות הצנזורה בעידן 'מהפכת מידע' שכן בעוד מוסדות הממשל יכולים לחסום את כלי התקשורת המרכזיים ואף את הצינורות המקובלים ברשת, עדיין קיימות פרצות להעברת תוכן שמוגדר כאסור לפרסום, מה שמחזק עוד יותר את הפן החתרני והמחתרתי ומעלה את רף ההתרגשות שבהפצת אותו תוכן, וכך נוצרת לה הפיכה.
קונספירציות: הבעיה המצרית, ספין של אבו מאזן
נראה כי תחנת הטלוויזיה אל ג'זירה החליטה להוביל קמפיין התססה ועולה השאלה האם ההתנהלות העיתונאית של אל ג'זירה היא דווקא כן לגיטימית ודי רגילה או שמא מדובר בקמפיינרים במסווה עיתונאי?
כך למשל בפרשת אבו מאזן שזוכה כרגע לקצת נחת תקשורתי בזכות אזרחי מצרים, ההתלהמות של אנשי אל ג'זירה ומגישיה לצד הקו של התחנה לא מותירים מקום לספק בהקשר למפת האינטרסים, ומאידך עולה התהייה האם ניתן לערער על העובדה שמדובר במידע שכל עיתונאי היה עושה הכל כדי לפרסם? מה גם שזה לא חדש שכלי תקשורת מונעים ממטרות אישיות ומערכתיות ובינתיים לא שמעתי על מדד אינטרסים כלשהו שיכול להבחין בין האתיות שבקיומם בתוך צינורות התקשורת השונים, ומאחר ואין מדד שכזה אולי צריך לקבל את העובדה שההבדלים בין כלי התקשורת בטלים בהתייחס ללגיטימיות של קידום אג'נדות, ולכן אין הבדל בין אל ג'זירה לתקשורת המערבית, אולי אנחנו, לא טובים יותר.
האם העובדה שהעיתונאי החדש הוא יחצן זה דבר שפשוט צריך להשלים עימו? שכן גם הקולגות הישראלים עומדים מאחורי קמפיינים יזומים או שמסקרים באהדה או בתוקפנות רבה מדי נושאים מסוימים. כך למשל הטיעון הפופולארי האחרון הוא על תיאוריות קונספירציה כאלו ואחרות, תוך שימוש בתקשורת כדי להפיל רמטכ"ל מיועד. הזוי? אולי. ניתן לשלילה במאה אחוז? לא. ואם בישראל קיים סיכוי שיש מי שמנסה להפיל רמטכ"ל דרך או בעזרת התקשורת, ואצל שכנינו אפשר להפיל שליט, אז מה לעזאזל ההבדל בינינו לבינם?
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
מנכ"ל האוצר: "לתקציב הביטחון חייבת להיות תקרה - אחרת אין יעילות"
בנאומו בכנס החשב הכללי, התייחס אילן רום להכפלת תקציב הביטחון מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, וקרא לבחון מחדש את סדרי העדיפויות הלאומיים. לדבריו, ההוצאה הביטחונית חייבת להיות מוגבלת כדי לאפשר השקעה בתחומי החינוך, התשתיות והטכנולוגיה. רום הדגיש כי הכלכלה תמשיך
לתמוך במערכת הביטחון עד להשגת הכרעה, אך דרש ליישם במקביל צעדים של התייעלות ובקרה
מנכ"ל משרד האוצר, אילן רום, התריע על הגידול החריג בתקציב הביטחון בשנתיים האחרונות בנאום שנשאט במסגרת כנס החשב הכללי. "מאז פרוץ חרבות ברזל בשנים 2025-2023 תקציב הביטחון הכפיל את עצמו תוך שנתיים", הוא אמר. "זהו הון תועפות שאזרחי ישראל זקוקים לו לשירותים, לתשתית ולצמיחה. ילדינו ונכדינו מצפים כי נשאיר להם מדינה בטוחה אך גם משגשגת".
רום הדגיש כי עם תחילת ההתייצבות הביטחונית, יש מקום לחשיבה מחודשת על אופן הקצאת המשאבים. "כאשר מפת האיומים סביבנו התעדכנה, ודאי שגם תפיסת הביטחון צריכה להתעדכן", הוא אמר, והוסיף כי "למדיניות המרחיבה בה נקטנו יש מחיר, ולהוצאה הזו יש עלות אלטרנטיבית לא פשוטה".
לדבריו, הכלכלה סיפקה בשנתיים האחרונות גיבוי מלא למערכת הביטחון ותמשיך לעשות זאת "ככל שיידרש עד לניצחון ולהכרעה, ועד לחזרת החטופים כולם". עם זאת, הוא קרא לשקול מחדש את ניהול הסיכונים הכלכליים ולפנות משאבים לתחומים אזרחיים. "האם אין מקום להביט אל הצרכים החשובים הנוספים של אזרחי ישראל - בשיפור תחום החינוך, בביסוס יכולות הבינה המלאכותית? הרי אלו ערובה לא רק לרווחה כלכלית אלא גם לביטחון איתן בדור הקרוב ובאלו שאחריו", הסביר רום בנאומו.
הוא אף השווה את ניהול תקציב המדינה לניהול משק בית, והבהיר כי יש צורך בתקרה ברורה להוצאות הביטחון. "להוצאה הביטחונית צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות".
- ועדת המינויים בלמה את מינוי פרוזנפר לראשות אגף התקציבים
- המשק היה חלש הרבה לפני שנשמעה אזעקה: ניתוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוא אף מתח ביקורת על ניהול ההוצאות בשנתיים האחרונות: לדבריו, "חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות". כדוגמה לכך, הוא ציין את ניהול ימי המילואים: "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי אף חורג מכללי המינהל התקין".
