בשורה לרוכשי הדירות: מדרגת האפס במס רכישה על דירה ראשונה תעלה לשווי של 1.6 מ' ש'

ועדת הכספים התנתה היום את העלאת מס הרכישה לרוכשי דירה שניה בהרחבת הפטור ממס רכישה לדירה ראשונה. ""רוב הדירות באזורי ביקוש עולות יותר מ- 1.2 מיליון שקל"
לירן סהר | (13)

בדיון שנערך היום (ג') בוועדת הכספים בנושא העלאת מס הרכישה לרוכשי דירה שניה, הורה יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לממשלה, לשנות את 'מדרגת האפס' של מס הרכישה עבור רכישת דירה ראשונה, עד לרמת שווי של 1.6 מיליון שקל, לעומת 1.139 מיליון.

"רוב הדירות באזורי ביקוש עולות יותר מ- 1.2 מיליון", אמרו חברי הוועדה. גפני הורה לנציגי הממשלה, להעניק ערובה למוכרי קרקעות לבניית יחידות דיור, לכך שאכן ייזכו בהפחתת מס השבח, כפי שנקבע בחוק ובכך שלא ייאלצו תחילה, לעמוד בתנאים הנדרשים לקבלת ההנחה ורק לאחר מכן יידעו אם אכן יזכו בה אם לאו.

בדיון חזר גפני והדגיש, שההצעה "טובה ביסודה, אם כי אין מדובר במהפכה של ממש, אלא בשינוי כיוון בשוק הדיור". מחד אמר, מוצע להעלות את מס הרכישה על דירות להשקעה ומאידך, לפטור ממס שבח מוכרי דירות אלו על-מנת להחזיר לשוק דירות יד שנייה.

חברי הוועדה חלוקים עם האוצר בנוגע למדרג מס הרכישה עבור דירות להשקעה וביקשו לשנותו, כך שמס הרכישה עבור דירות להשקעה יהיה: 3.5% על דירות בשווי 1.6 מיליון - 2.5 מיליון שקל ושיעור של 5% על דירות בשווי של מעל 2.5 מיליון שקל.

גם בעניין הפחתת מס השבח על מוכרי קרקעות לצורך בניית דירות, חלקו חברי הוועדה על האוצר. גפני קרא לאוצר לקבוע שמועד סיום בניית הדירות לצורך קביעת הזכאות במס שבח מופחת יהיה לאחר שיחלפו 36 חודשים ממועד המכירה ולא 30 חודשים כפי שנקבע בהצעת החוק וכן לקבוע שההטבה תלויה בבניית 6 דירות ולא 10 כפי שדורש האוצר. "גם אם הבנייה תסתיים בזמן, מה שעתיד לעכב את סיום התהליך, זה הביורוקרטיה הממשלתית בהשגת כל האישורים הנדרשים ובייחוד בהשגת טופס 4".

ראובן קוגן, רכז בינוי ושיכון באגף התקציבים באוצר, אמר שהרחבת מדרגת האפס בנוגע לפטור ממס רכישה, תפגע בהכנסות המדינה. לדבריו, מחיר דירה חציונית, קרי דירות הנמכרות ב- 50% מהעסקאות, עומד על 865 אלף שקל ועל-כן אין צורך אמיתי להעלות את רף המעניק פטור. קוגן הוסיף שב- 2010, 67% מרוכשי דירות ראשונות נהנו מהפטור וכי אם יעלו את הרף אף ל- 1.4 מיליון שקל בלבד, ייהנו ממנו כ- 90% מהרוכשים.

ערן ניצן, סמנכ"ל התאחדות הקבלנים, טוען כי לפי נתוני התאחדות הקבלנים, שפורסמו טרם הוועדה, משקיע שרוכש כיום דירה שניה בסכום של כ- 1.5 מיליון שקל משלם מס רכישה בשיעור של 60,000 שקל. "במסגרת העלאת המס המתוכננת על אותו סכום ישולם מס של כ- 80,000 שקל, ההפרש במיסוי יגולגל על שוכרי הדירות ויביא להעלאת שכר הדירה ובכך יפגע בשוכרי הדירות שידם אינה משגת לרכוש דירה".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    צעירים ללא יכולת לדירה מסוכן מהאיום האירני (ל"ת)
    אריק a כלכלן 02/02/2011 18:17
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אהרון 02/02/2011 12:00
    הגב לתגובה זו
    צריך לבטל את המע" מ על דירה ראשונה. זה יפתור לצעירים את הבעיה
  • 9.
    קובי 02/02/2011 11:32
    הגב לתגובה זו
    ישנם אזורים שאינם תל אביב שבהם דירת 4 חדרים עולה 1.8 מליון. מה יעשה זוג תעיר שבוחר להשתקע בפתח תקווה? על מנת לצנן את שוק הנדל" ן חייבים לכסח את הרוכשים לשם השקעה - כלומר מס רכישה של עשרות אחוזים.
  • 8.
    רעיון מצוין.יקל על רוכשי דירה ראשונה במרכז (ל"ת)
    כל הכבוד 02/02/2011 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רועי 01/02/2011 22:58
    הגב לתגובה זו
    רכשנו דירה עכשיו אני לא מאמין שהלך הכסף...... זה פשוט לא הוגן :(
  • הלך לך לפח הרבה יותר מ- 4500 אלף שקל. (ל"ת)
    דינה 02/02/2011 07:59
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מתי החוק יכנס לתוקף ??? (ל"ת)
    עופר 01/02/2011 21:44
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    התמחור שונה 01/02/2011 21:07
    הגב לתגובה זו
    בין אם יהיה מס רכישה מוגדל לדירות להשקעה או לא, בעלי הדירות ייקחו את המקסימום שהם יכולים לקבל, הרי לפי תפיסתך אם קיבלתי דירה בירושה אני אמור להשכיר אותה בזול?? הצחקת אותי - דביל!
  • דוד 01/02/2011 22:35
    הגב לתגובה זו
    הוא לא באמת דביל, פשוט משלמים לו הרבה כסף כדי לעבוד על חברי הכנסת הדבילים.
  • 4.
    שי 01/02/2011 20:45
    הגב לתגובה זו
    אתמול הגשתי את טפסי המש" ח.... עדיין לא שילמתי מס רכישה...
  • 3.
    סוף סוף מישהו חכם.. 01/02/2011 20:32
    הגב לתגובה זו
    לפחות מינואר?
  • 2.
    שרון 01/02/2011 20:28
    הגב לתגובה זו
    לפני שבועיים חתמתי חוזה קנייה לדירה...עדיין לא שילמתי מס רכישה תודה
  • 1.
    אלירם 01/02/2011 18:19
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי