המקדח מתחמם: קידוח "שחר" של גינקו יחל ברבעון השני; פוטנציאל - 260 מיליון חביות
חברת גינקו, שפועלת כיום להתמזג לתוך השלד הבורסאי אוריאלי, קיבלה את אישור הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום לביצוע קידוח הנפט "שחר 1" בים המלח. חברת גינקו מחזיקה ב-100% מזכויות ההשתתפות ברשיון שחר המשתרע על שטח של כ-389,000 דונם דרומית לצומת הערבה בשולי בקע ים המלח. הקידוח מתוכנן לעומק של כ-3,300 מטר בעלות של כ-9 מיליון דולר. כקבלן הקידוח צפויה לשמש חברת לפידות. כהכנות לביצוע הקידוח גינקו הזמינה שתי חוות דעת על כמות הנפט בשטח הרשיון, הראשונה של חברת היעוץ סימקו פטרוליום מאנגליה שהעריכה את כמות הנפט בטווח של בין 9 ל-138 מיליון חביות בשכבת המטרה העיקרית בקידוח והשנייה של ד"ר חיים פליגלמן, המעריכה את כמות הנפט הניתנת להפקה ב-260 מיליון חביות, זאת ללא התחשבות במקדמי הסיכון. ד"ר חיים פליגלמן משמש כיועץ בהנדסת נפט לתאגידים וחברות ובין היתר משמש כיועץ לחברת אבנר במאגרי הגז בים. בחוות דעתו מציין ד"ר פליגלמן כי בפרוספקט שחר ישנן שתי מטרות קידוח: שכבת חצבה ושכבת עמורה תחתון המורכבות בעיקר מאבן חול נקבובית. פירוט הנתונים מצביע על 983 מיליון חביות בשכבת חצבה מזה 197 מיליון חביות הניתנות להפקה ו-317 מיליון חביות בשכבת עמורה תחתון מזה 63 מיליון חביות הניתנות להפקה. גינקו מסרה היום כי לאחרונה פנו אליה מספר חברות וקבוצות משקיעים בהצעה להשתתף בהשקעה ברשיון "שחר". חברת חיפושי הנפט מתכננת להקצות עד 50% מהרשיון למשקיעים, בכפוף לאישור הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות. חברת גינקו בעלת רשיון שחר נמצאת בהליך מתקדם לקראת מיזוג עם חברת אוריאלי הנסחרת בבורסה, לאחר שבשבוע שעבר על הסכם המיזוג עם בעלי השליטה באוריאלי.
- 12.הנוגס 31/01/2011 12:47הגב לתגובה זוהוא כרגע מעכל את הארוחות הכבדות שניתנו לו, עוד מעט הוא יסיים לעכל ויתפנה לרשיונות הנוספים!
- 11.קונה מוכר 31/01/2011 12:29הגב לתגובה זואהה זה יוצא לא שווה...טוב אולי שטייניץ ירצה להשקיע...יאללה תיסגרו את הבסטה...אולי מישהו במדינה המושחתת הזאת יתפקח מתישהו ואז יהיה כדאי להשקיע
- 10.זרח עד סוף2011 150אגורותתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת (ל"ת)גולן 31/01/2011 12:16הגב לתגובה זו
- 9.זרח יהש הצפי ל150אגורות מינימום (ל"ת)גולן 31/01/2011 12:14הגב לתגובה זו
- 8.הצפי בקידוח גוליבר מליארד חביות נפט בר הפקה (ל"ת)ניב 31/01/2011 12:13הגב לתגובה זו
- 7.בצוק תמרור 5 יש 250מליון חביות נפט במאגר (ל"ת)ניב 31/01/2011 12:12הגב לתגובה זו
- 6.ניקי 31/01/2011 12:12הגב לתגובה זוהנה, ביזפורטל מחמם שוב את הגיזרה. מספר המפסידים עדיין לא מספק את האתר. אז קדימה פראיירים. יש שם פוטנציאל של מיליוני חביות. קדימה קנו.תירבחו ותסעדו...
- 5.הגאולג המחובד העריך 6.6מליון חביות בצוק תמרור (ל"ת)דני משקיע 31/01/2011 12:06הגב לתגובה זו
- 4.ניב אלרוב 31/01/2011 11:46הגב לתגובה זועיניו של קרמין נוצצות כשהוא מדבר על " גוליבר" : " השטח בין הים ליבשה מעניין. בעבר כבר קדחו בעתלית ובקיסריה ולא מצאו כלום, אבל אף פעם לא ניסו לקדוח במים הרדודים. בעיניי, המבחן האמיתי לפוטנציאל של גוליבר זה כמות הפניות אלינו מאז שקיבלנו את הרישיון. גופים רבים מישראל ומחו" ל מתעניינים ופונים אלינו בחודש האחרון - הם רוצים להשקיע בגוליבר" . לדברי קרמין, זרח התקשרה עם המכון הגיאופיסי לצורך ביצוע הבדיקות בהיתר. בשלב הראשון, שיימשך כשלושה חודשים ועלותו מוערכת ב-100 אלף דולר, יוקם בסיס נתונים שיכלול את כל החומר הקיים. בשלב השני, שיתחיל בקיץ הקרוב, יפוענח החומר בצורה ראשונית ויוגדרו מטרות לקדיחה בכדי להעריך את האזורים.
- יש לך קישור למה שכתבת? (ל"ת)עדי .א. 31/01/2011 12:37הגב לתגובה זו
- 3.נפט שחור והרבה 31/01/2011 11:40הגב לתגובה זועיניו של קרמין נוצצות כשהוא מדבר על " גוליבר" : " השטח בין הים ליבשה מעניין. בעבר כבר קדחו בעתלית ובקיסריה ולא מצאו כלום, אבל אף פעם לא ניסו לקדוח במים הרדודים. בעיניי, המבחן האמיתי לפוטנציאל של גוליבר זה כמות הפניות אלינו מאז שקיבלנו את הרישיון. גופים רבים מישראל ומחו" ל מתעניינים ופונים אלינו בחודש האחרון - הם רוצים להשקיע בגוליבר" . לדברי קרמין, זרח התקשרה עם המכון הגיאופיסי לצורך ביצוע הבדיקות בהיתר. בשלב הראשון, שיימשך כשלושה חודשים ועלותו מוערכת ב-100 אלף דולר, יוקם בסיס נתונים שיכלול את כל החומר הקיים. בשלב השני, שיתחיל בקיץ הקרוב, יפוענח החומר בצורה ראשונית ויוגדרו מטרות לקדיחה בכדי להעריך את האזורים.
- 2.מתקרבת 31/01/2011 11:33הגב לתגובה זואפשר מפה מסודרת? מישהו? תודה!! אור ואהבה
- 1.זרח יהש תפציץ היום 35% שימו לב (ל"ת)אופיר 31/01/2011 11:32הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
