טרנס קלינגמן: "השוק יכול ליפול 10%-15% בקלות, נכון לקנות מניות - אבל לאט"
שוק המניות הישראלי צלל אתמול בשיעור של 3.75% וגם הבוקר נסחר באדום, למרות שבפתיחה נראה היה שמדד המעו"ף מצליח להתאושש. המדדים באירופה פתחו את השבוע בירידות שהולכות ומתחזקות, דבר שמעיב על נסיון ההתאוששות המקומי. הקאק הצרפתי מאבד 0.95%, הפוטסי האנגלי יורד 0.85% וירידה דומה רושם הדאקס הגרמני. רפי ניב, מנכ"ל קרנות הנאמנות במיטב אמר בשיחה עם Bizportal כי "השוק בארץ מושפע משני גורמים - הירידות בעולם והקרבה למצרים. מכיוון שישראל קרובה יותר למצרים, סביר שההשפעה תהיה גדולה יותר. צריך גם לומר כי כל עוד למשבר לא יהיו השלכות כלכליות מהותיות, זה יישאר בגדר עניין נקודתי. בטווחי זמן קצרים אנשים פועלים מהבטן, אבל בטווח הארוך אנחנו עדיין במגמה חיובית. אי-אפשר לבחון דברים בטווח של יום". טרנס קלינגמן, מנהל המחקר במיטב ברוקראז' התייחס לעניין תימחורי המניות אומר כי "טרם הנפילה אתמול, הבורסה בת"א הייתה ב-'fair value'. עכשיו אחרי ירידות של 3%-4% המחירים הפכו לקצת יותר כדאיים. עם זאת, קשה לדעת איך העניינים במצרים יתגלגלו ובקלות השוק פה יכול ליפול ב-10%-15% כך שזה לא הזמן להיכנס לשוק בכל הכוח, צריך לעשות את זה לאט לאט, לקנות מניות אבל במינונים נמוכים". לגבי הירידות החדות במניות הבנקים, אומר קלינגמן, כי "מוסדות פיננסים תמיד פגיעים יותר. מלבד העובדה שבעיות גיאופוליטיות עלולות להשפיע על הכלכלה, הבנקים באופן כללי עובדים במינוף גבוה וגם מחזיקים בכמות גדולה של אג"חים ממשלתיים שהתשואה עליהן עולה כעת. אלו רק חלק מהסיבות שמביאות את הבנקים לאבד גובה סביב האירועים במצרים." בתשובה לשאלה - דרך אילו מניות כדאי להתחיל להגדיל חשיפה בשוק המקומי, אומר קלינגמן, כי מניות הנדל"ן שפועלות בחו"ל הופכות למעניינות. "גזית גלוב ירדה אתמול בשיעור חד וצריך לזכור שהדולר המתחזק עושה לה טוב, זאת דוגמה למניה שמעניין להיכנס אליה עם התחקות הירידות".
- 14.שאול 01/02/2011 05:48הגב לתגובה זוהוא מתכוון לקנות אחרי שיהיו ירידות ושערי המניות יהיו בשפל.
- 13.הנביא 31/01/2011 21:00הגב לתגובה זובטוחים עם מניה - מקבלים החלטה, וקונים עם הרבה כסף. אם תקנו לאט לאט, בסוף תקנו בשפיץ ...
- 12.אנליסט אינטרסנט 31/01/2011 13:09הגב לתגובה זולעולם ידבר האנליסט מתוך אינטרס בית ההשקעות שלו!!!!!!!!!!!!!!!!
- 11.אחד העם 31/01/2011 12:55הגב לתגובה זוועכשיו עושה ניסיונות לקנות כלכלית ופועלים. מחירים כאלו לא יהיו יותר. ברכה והצלחה. תמשיכו למכור.
- 10.משקיע 31/01/2011 12:12הגב לתגובה זוללחוץ לאט על העכבר כשמבצעים פקודת קנייה? לדבר לאט עם יועץ ההשקעות?
- לגמגם (ל"ת)א 31/01/2011 13:13הגב לתגובה זו
- 9.פלורטיטסם שווה 31/01/2011 12:07הגב לתגובה זובאמריקה תעלה גם כן, היא עשירה כעת ותיכף תקבל איזה הצעת רכש שמנה כל מה שאכלתי בלאומי ארוויח בה . היא תעוף גבוה חזרה לאן שהיתה לפני ההנפקה ועוד למעלה למעלה מה היא קשורה לכל הכאוס כאן? היא לא ישראלית היא בינלאומית
- 8.הצהרות פופוליסיות של ליגה ד לא היתי משקיע אצל (ל"ת)הברבור הירוק 31/01/2011 12:07הגב לתגובה זו
- 7.מיכאל 31/01/2011 12:02הגב לתגובה זובנפילות אתמול נוצרה הזדמנות פז לכניסה - לגזית גלוב ולקרדן אן.וי. ועוד כמה שימריאו עם שוך הלהבות.רק סבלנות.
- 6.נפז 31/01/2011 11:59הגב לתגובה זוכשהשוק עולה הם ממליצים לקנות בסלקטיביות, כשהשוק יורד הם גם ממליצים לקנות בסלקטיביות. כשהשוק עולה הם ממליצים להגדיל חשיפה למניות (בסלקטיביות כבר אמרנו) וכשהוא יורד הם מליצים להקטין חשיפה למניות (בסלקטיביות כבר אמרנו). הם תמיד יודעים להסביר מה היה, אבל אף פעם, ממש אף פעם! הם לא יודעים להגיד מה יהיה, או שאין להם אומץ לעשות כן, או שפשוט זה נוגד את האינטרסים שלהם. מוסר השכל - תשמע את מה שהם אומרים בסלקטיביות.
- 5.אחד העם 31/01/2011 11:54הגב לתגובה זוהיום זה הזמן לקנות, גם ביומד, גם נדלן ואפילו בנקים. המחירים האלה כבר לא יחזרו! קניתי הבוקר די פארם וביונדווקס במחירים מצחיקים. שוקל לרכוש עכשיו גם פועלים וכלכלית - מחכה שהמחיר שלהם ירד עוד. ברכה והצלחה
- 4.מעניינת מאותה סיבה שרוב פעילותה בחו" ל (ל"ת)גם אפריקה 31/01/2011 11:38הגב לתגובה זו
- 3.גג % 10 נפילה לסנן חצי ממה שהוא אומר (ל"ת)מבין בתיקונים 31/01/2011 11:28הגב לתגובה זו
- 2.מה שכתבת נכון בכל יום בשנה אז מה הועלת? (ל"ת)זהר 31/01/2011 11:27הגב לתגובה זו
- 1.ראובן 31/01/2011 11:24הגב לתגובה זופלוריטסם עולה בחזרה. הירידה נגמרה ומכאן יש עליות חזרה . לדעתי תעוף היום באמריקה. האמריקאים מצדיעים לביומד הישראלי ראו פרוטליקס ראו קמדע וכעת תורה של זו
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
