מצרים והבורסה בתל אביב: בפסגות מסמנים - המניות שיושפעו מהמהומות
שוקי המניות בעולם הגיבו בירידות בולטות ובעצבנות רבה בסוף השבוע האחרון למהומות במצרים, אשר לפי מספר דיווחים הובילו עד כה לכ-100 הרוגים ואלפי פצועים. הבוקר, הבורסה בתל אביב הצטרפה אף היא לירידות השערים חדות ובשוק מנסים להעריך מה תהיה ההשפעה של המהומות במצרים על השוק הישראלי.
לאחר חמישה ימים של מהומות וסוף שבוע סוער במיוחד, בשוק ההון מנסים לאמוד את השפעת ניסיון ההפיכה - שאף אחד לא חזה את עוצמתו - על האיזור והעולם כולו. התקשורת המצרית הודיעה הבוקר כי היום לא מתקיים מסחר בבורסת מצרים, שצנחה בשני ימי המסחר האחרונים ב-16%. נזכיר כי בעקבות האירועים, סוכנות הדירוג פיץ' הודיעה על הזהירה כי היא עלולה להוריד את דירוג האשראי של מצרים. בתוך כך, גם הבנקים במצרים ישארו סגורים היום.
"כרגע, אירוע זה נראה כרחוק מלהסתיים", כתב רון אייכל הכלכלן הראשי במיטב בסקירתו השבועית. אייכל ציין כי "אין ספק כי קיימת אי-ודאות גבוהה לגבי הכיוון הפוליטי במצרים וכל תוצאה פוליטית היא אפשרית".
עם זאת, אייכל מוסיף כי ההשפעה של האירוע במצרים על מחזור העסקים העולמי היא "שולית למדי, גם בהתחשב בכך שנסיון ההפיכה יצלח ותוצאותיו לא יהיו נעימות לאוזניים ישראליות או מערביות". על כן, מסכם אייכל, "נראה כי השפעתו על שוקי ההון בעולם תהיה זמנית".
על אילו מניות המצב ישפיע בטווח הקצר?
במחלקת המחקר של בית ההשקעות פסגות גם מסכימים כי קשה להעריך את ההשפעה ארוכת הטווח למשק הישראלי בשל אי-הוודאות הקיימת, אך עם זאת בנו רשימה של חברות שלדעתן צפויות להיות מושפעות מכך בטווח הקצר. בפסגות ציינו את שותפויות הגז, חברה לישראל, בזן, כיל, נייר חדרה, כלל תעשיות, אלביט מערכות ואת הבנקים (לאומי, דיסקונט, פועלים, מזרחי טפחות ובינלאומי).
שותפויות הגז: אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, דלק אנרגיה וישראמקו יהש - "המהומות מחדדות את הסיכון הפוליטי הקיים במצרים ואת הסיכון הגבוה הכרוך בהתבססות על EMG המצרית כספקית גז משמעותית... במצב קיצוני של הפסקת יבוא גז ממצרים על רקע שינויים בשלטון, קיים חשש כי יתרת הגז המקומית של ים תטיס תגיע למיצוי כבר במהלך 2013 - דבר שיוביל למחסור חמור בגז. לאור זאת אנו מעריכים כי ייעשו נסיונות להאיץ את פיתוח שדות הגז המקומיים ובראשם תמר ויתכן גם את נועה".
בז"ן: "במהלך הרבעון הנוכחי אמורה בזן לעבור לגז טבעי. תרומת הגז דרמטית והוערכה בהיקף שנתי של מעל ל-130 מיליון דולר ל-EBITDA. רכש הגז נעשה מ-EMG ועיכובים בהגעתו עלולים לפגוע בתמחור שווי החברה. עם זאת אף שברור שאי-הוודאות עלתה, עדיין מוקדם לאמץ מסקנות מרחיקות לכת. בשלב זה אספקת הגז ממצרים נמשכת כסדרה. יתר על כן, במקרה קיצוני של הפיכה והחלפת השלטון, לא מן הנמנע שהשלטון החדש יהיה פרגמטי ויעדיף לשמור על הסכם השלום אשר כרוך בהטבות כלכליות משמעותיות... במקרה הקיצוני של ביטול ההסכם עם EMG להערכתינו יוסט הרכש לשותפויות תמר ויעוכב לכל היותר בשלוש שנים, דחייה אשר משמעותה של כ-3%-5% בשווי - שכן מדובר בדחייה בלבד ולא בביטול המעבר". בפסגות מציינים עוד כי עלייה במחירי הנפט כתוצאה מהמשבר במצרים עלולה להביא לפגיעה במרווח הזיקוק, דבר שרלוונטי גם לחברת פז נפט.
נייר חדרה: "לחברה הסכם לאספקת גז טבעי מים תטיס שאמור להסתיים ב-2012... החברה נמצאת במגעים עם ספק גז נוסף... בנוסף החברה מתכננת הקמת תחנת כוח בהיקף של 240MW שתתפסס על גז טבעי... אי-בהירות בהקשר לאספקת הגז הטבעי ממצרים תחייב את החברה להאריך את החוזה עם ים תטיס עד התחלת הפעילות של קידוח תמר וכן עלולה לגרום לעיכוב בהקמת תחנת הכוח של החברה".
כלל תעשיות: "החברה חתמה עם EMG חוזה לאפסקת 0.9 BCM גז ל-15 שנה... נשר מתכוונת להרחיב את תחנות הכוח ברמלה ולפי התקשורת מנהלת מגעים נוספים עם EMG... אי-חתימה עם המצרים עלולה להביא לעיכוב בהקמת התחנה החדשה".
חברה לישראל: "חתמה לפני כחודש על הסכם לאספקת גז טבעי מ-EMG בהיקף של 20 BCM ל-20 שנה, כאשר מרבית הגז מופנה לכיל ובזן... בעייות באספקת הגז הטבעי עלולות לגרום לעיכוב בהקמת התחנה החדשה במישור רותם אם כי זוהי מהווה חלק קטן מאוד מסך השווי של החברה לישראל".
אלביט מערכות: "אפשרות לגידול בתקציב הביטחון הישראלי ותרומה חיובית של התחזקות הדולר אירו - התפשטות המהומות לאיזור סיני והערכות כי 'ההשקעה' של ישראל בשמירה בגבול עם מצרים עשויה לגדול, עשויים להוביל לגידול בהיקף ההשקעה הביטחונית ממנה עשויה להינות אלביט מערכות. כמו כן, אלביט עשויה להינות מתחזקות שערי הדולר והאירו מול השקל, מטבעות בהם מבוצעות 50% ממכירות החברה אשר היחלשותם המתמשכת העיבה על תוצאות החברה".
מערכת הבנקאות: "ירידת מחירים באגרות החוב הנסחרות בבורסה הישראלית עשויה להשפיע לשלילה על תיקי הנוסטרו של הבנקים בישראל. מעל ל-60% מתיקי ניירות הערך של הבנקים מושקעים באגרות חוב ממשלתיות ישראליות. בהקשר זה, בנק הפועלים ראוי להסתכלות מעט שונה שכן התאמות לשווי הוגן של מכשירים נגזרים של הבנק יושפע לחיוב מעליית התשואות שעשויה להשיב לרווחיו חלק מהפסדי עבר.
- 10.דני 31/01/2011 06:50הגב לתגובה זותני גז חייבת לזנק אילו שמכרו אתמול אכלו אותה .
- 9.אריאל 30/01/2011 21:11הגב לתגובה זואני רואה כי התייחסת לייצרנית נשק אלביט מערכות מה דעתך על אימקו?
- 8.איש 30/01/2011 20:26הגב לתגובה זונראה לי שאתם הולכים לחטוף חזק
- 7.אולי ננסה עכשיו 30/01/2011 18:16הגב לתגובה זועד-1000000 ,יש קופצים?
- תמתין קצת, בסכום זה תרכוש שכונה שלמהברמת אביב (ל"ת)דייי 04/02/2011 10:13הגב לתגובה זו
- 6.קצין 30/01/2011 18:03הגב לתגובה זוארמגדון רק מתחיל.....דולר מחר יטוס מעלה,דלק עולה גם ככה, עוד אזהשהי מדינה ערבית תחנק ממהפכה.. נראה שתוך זמן קצר מחזירים אותנו לעולם השלישי..ולמה אני כזה פסימי?!
- 5.מלכיצדק 30/01/2011 17:26הגב לתגובה זוכנראה שלא, בזמן ששינסקי ונתניהו עושקים את המדינה ממיסים שכחו להגיד לכם תודה ,אבל בקרוב לא ישכחו לשלוח לכולם צו -8 , תכינו את הקיטבקים
- קצין 30/01/2011 17:55הגב לתגובה זומריח מלחמה......מריח ירידה בנדל" ן......
- 4.אתם עושים פאניקה מיותרת. (ל"ת)יוסי 30/01/2011 16:42הגב לתגובה זו
- 3.READ MY LIPS 30/01/2011 14:48הגב לתגובה זומ- " תהיה" השפעה זמנית. ל - " נראה" שתהיה השפעה זמנית . וזמנית ?! לכמה זמן ? ליום , חודש , חצי שנה , שנתיים , ?! לא צריך להיות עם טייטל של " כלכלן ראשי" בשביל לכתוב את מה שכתבת . מה בעצם אמרת בכתבה זו חוץ מלציין כמה עובדות באשר למהות נסיון ההפיכה במצרים ? זו כתבה למדור " בעולם יותר מאשר למדור כלכלי .
- 2.שאול 30/01/2011 13:07הגב לתגובה זואולי בעולם יהיה בסדר, אבל מה יהיה אצלינו? פוטנציאל לחזית נוספת מדרום?
- 1.לרון אייכל 30/01/2011 12:44הגב לתגובה זומה כוונתך מר אייכל? זמנית עד שהאחים המוסלמים יחזרו בתשובה? ואולי האחים המוסלמים יתקרבו לאירן וישראל תהיה השעיר לעזאזל של מדינות ערב? ד" א, כמה טילי סקאד מסוגלת תל אביב לספוג עד שעשיריה יברחו? נכון שאתה מתפרנס טוב מבורסה עולה,אבל תשתדל להיות סוחר הגון ותתמחר את הסיכונים.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
