אסון לעובדי מעריב: המעבר לרמת החי"ל
משומה ב-News1 חושבים שזה יקל על מישהו (חוץ מעל הכיס של זקי רכיב, וגם זה לכאורה), המעבר לרמת החי"ל. אבל ככה זה כשהמערכת שלך (של News1) נמצאת בפתח תקוה. תפיסת הזמן והמרחב משתנה.
אז בואו, עובדי מעריב, ואספר לכם את האמת על רמת החי"ל.
מאיפה גם את ז ה אני יודעת? כי משרדי רייטינג היו שם בזמני, בימים בהם המגזין היה שייך לתמי מוזס ולעופר נמרודי.
כשנה או שנתיים אחרי הפרידה עברה המערכת מראול ולנברג לבית מעריב. ועכשיו, מסכנים, יעשו עובדי רייטינג את כל הדרך חזרה.
ובכן הקשיבו, עובדי מעריב היקרים. הנוחות תהיה רק למי שגר ברמת החי"ל. כל מי שגר בתל אביב מרכז, או צפון, שלא לומר דרום, יקלל את יומו.
התחבורה הציבורית מזעזעת. פעם בחצי שעה/שעה אוטובוס. קו 28 הולך לישון בשבע בערב. בלילות היינו חוזרים במונית. המוניות (תודה למוניות המשוחרר) לא ששות להגיע לשם. לעתים היינו מחכים רבע/חצי שעה עד שמונית הייתה מגיעה. נחשו מי רבה עם הכי הרבה נהגי מוניות (אז עוד לא הייתי מקוטנעת).
רוצה לומר: רכיב יצטרך להשקיע הון במוניות.
אבל מה אני מבינה בכלכלה. ד"ר רכיב הוא בעל הממון, לא אני, והוא בטח עשה את החישובים הדרושים.
וחניה? חה. הצחקתם. הון תועפות זה עולה. ואם מחפשים חניה חופשית? נו נו. בהצלחה.
בקיצור, מסכנים יהיו בעיקר העובדים הצעירים והדלפונים ומשוללי כלי התחבורה, שבמקום להגיע ברגל לבית מעריב יצטרכו להתנייד בזוועות של דן.
בעלי כלי הרכב יוכלו ליהנות מהפקקים המלבבים (למרות המנהרה). מי שגר ברישון - ימות. כל הערים והכפרים האחרים - נסו ותיהנו.
לקשת, ואני מניחה שלעוד גופים, יש הסעות מתל אביב לגולת רמה"ח. מאחר שמעריב ידוע בת"ש שלו, בטח ידאגו להסעות לעובדיו. אני ממש לגמרי ולחלוטין ובוודאות משוכנעת בכך.
לעובדים, אגב, מומלץ להביא אוכל מהבית, אם הם לא רוצים להשקיע את משכורתם הדלה בשלל המסעדות המפתות בסביבה. פיתה עם חומוס? חה.
אני את שלי אמרתי. לבי לבי איתכם.
- 20.אורן 29/01/2011 20:39הגב לתגובה זובדיוק לפני חצי יובל, כך זה נראה http://www.guardian.co.uk/commentisfree/2011/jan/27/wapping-news-international-1986
- אורן 29/01/2011 20:55הגב לתגובה זוhttp://archive.hoffmanphotos.com/
- 19.ברזל 38 29/01/2011 19:51הגב לתגובה זוופתחו הרבה חנייה לאחרונה.
- 18.ספי ריבלין 29/01/2011 17:12הגב לתגובה זוזה לא שהציעו לך לחזור
- מבוגר 30/01/2011 09:36הגב לתגובה זועדיף להיות נשיא מצרים
- velvet 29/01/2011 18:23הגב לתגובה זוגם אם היו מרבעים את משכורתי לא הייתי עושה את זה. אפילו אם היו מציעים לי להחליף אותך, שזה הכי אטרקטיבי.
- 17.עובד במעריב 29/01/2011 16:01הגב לתגובה זובחייאת וולווט, מה זה הנאום הפינוקי הזה? מלבד העורכים (?במילא מקבלים מוניות) שהכתבים יהיו בשטח ולא יבזבזו את הזמן בשיחות בטל במסדרונות. עובדים אחרים שלא ממש צריך, להוציא לפנסיה מוקדמת. אלו שכבר מגיעים לאיזור שילמדו מהקולגות שלהם ב"קשת" חריצות מהי. ובנוגע לאוכל, מי צריך ג'ירף שיש קפה נחמד וזול בתוך המערכת (מה עדיף אולימפוס?). זה הזמן לצמצם את המערכת ולאייש באנשים הכי מוכשרים בתחום. מי יגיע למעריב בימים כאלו? מעכשיו זה האחריות של אבי משולם. הוא לא יכול יותר להסתתר מאחרי נמרודי, רכיב או יואב גולן. דרוש שינוי תוכן, ולא רק שינוי כתובת. קדימה המפקד!
- 16.יאיר 29/01/2011 15:09הגב לתגובה זוזו סתם טעות שהתקבעה עם השנים: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9C
- 15.אני 29/01/2011 13:57הגב לתגובה זולא רק לעיתונאים. לפעמים סיפור טוב מגיע ממישהו שנכנס מהרחוב רמת החיל היא עונש גדול. אין חניה חופשית. בתחבורה ציבורית זה לוקח שעות, ומונית מצפון תל אביב עולה כ-50 שקל. מהמרכז הרבה יותר. בשעות מסויימות הפקקים בלתי נסבלים, והחניה יקרה. בנין מעריב הוא אכן מכה, אבל יש היום הרבה בניינים זמינים במקומות יותר נגישים בעיר. בקיצור, עוד החלטה שלא נהגתה על כל האספקטים שלה
- דן דן 29/01/2011 16:06הגב לתגובה זוכרטיס פיס מהדוכן בקליבך, התנחם בשיפוד ב"פרגיות", קיבל צרבת ועלה למערכת מעריב להתלונן על אחוז המים בטחינה. בדרך הוא סיפרו לקלמן על גלנט
- 14.עובדת ברמת החיל 29/01/2011 13:02הגב לתגובה זואני לא בתחום העתונות אבל אם המקום החדש טוב או לא זה רק לפי ההתנהלות של ההנהלה. התחבורה סבירה הרבה יותר מפעם, כולל שפע מוניות. לא מעטים מתניידים על אופניים או קורקינטים חשמליים (תלוי בנקודת המוצא). הרבה מקומות חנייה כולל לא מעט חינמיים. מסעדות בכל מיני דרגות כספיות ואיכותיות כולל סידורים להנחות משמעותיות מהמעסיקים (בעלות מאוד מאוד סבירה למעסיקים). סביבת עבודה, מבחינת זיהום אויר למשל, הרבה הרבה יותר נעימה שמשפיעה על הבריאות הפיזית והנפשית. שפע של אנשים איכותיים באזור כולל מפגשים בינזוגיים. שפע של מקומות בילוי לשעות העבודה ולאחר העבודה. לא כל מי שעובד בבית מעריב גר בסביבת הליכה בהכרח. כמו תמיד, יהיו כאלה שזה יקל עליהם וכאלה שזה יקשה עליהם. הרוב יסתדרו די דומה למה שהיה עד עכשיו. בהצלחה.
- 13.פישמן 29/01/2011 11:39הגב לתגובה זוואני לא זוכר שדובר אז על אסון בקנה מידה כזה גדול
- velvet 29/01/2011 11:51הגב לתגובה זומכירה את רמת החי"ל,ואומרת מה שיש לי להגיד על המקום. ולבר - כן, אני מאוד מפונקת. מאוד. ובגלל שאני שונאת את מעריב, אני מספרת על רמת החי"ל. כל כך הרבה שכל ישר והיגיון מזמן לא ראיתי.
- עקיבא 29/01/2011 13:48את לא סיפרת על רמת החייל, את הודעת לעובדי מעריב שאסון מתרגש על פתחם וזה פאתטי ומביך. למה לא הסברת לעובדי גלובס כמה זה נורא לעבור ממקום נוח בתל אביב לראשון לציון רחמנא רחמנא? מכיר לפחות מיליון אנשים שמעדיפים את רמת החייל על כל השפע של הסביבה מאשר את קרליבך המעופש. אולי תמשיכי להתרכז בהגהות, בזה את באמת באמת מצטיינת
- 12.לא מאמין 29/01/2011 11:31הגב לתגובה זותודה שגילית את כל האמת על רמת החייל. מה עובדי מעריב היו עושים בלי האמת שלך? פאתט...
- 11.בר ר. 29/01/2011 11:25הגב לתגובה זועושה רושם שהשנאה שלך למעריב פשוט העבירה אותך על דעתך. לקרוא למעבר לבניין אחר אסון זה מעיד על משהו עמוק עמוק לא בסדר אצלך או על סתם חיים כל כך מפונקים שדבר כזה הוא אסון...
- 10.משנים מקום - משנים מזל?? (ל"ת)אבישי 29/01/2011 09:01הגב לתגובה זו
- מי זו מזל 29/01/2011 09:20הגב לתגובה זוזו שעוברת בין המסדרונות עם העגלה ומחלקת לעובדים המיוזעים באפלות וקסס?
- גילי 29/01/2011 18:31וסנדוויצ'ים צרבתיים במסדרונות?
- 9.אבל 29/01/2011 07:22הגב לתגובה זואם לוקחים בחשבון את יציאת המערכת ושאר הבניין מן המשרדים הישנים, הטחובים, המטונפים שבהם נמצא העיתון היום. את העובדה שלא נתרוצץ שם כמו במבוך עכברים חשוך, אז אתם לא חושבים שזה יהיה שיפור משמעותי?
- velvet 29/01/2011 07:50הגב לתגובה זומכל הלב. שלחו תמונות לכש-, אוקיי?
- עיתונאי 29/01/2011 11:46את באמת חושבת שמישהו מאמין לך שליבך עם עובדי מעריב והפוסט הארסי הזה הוא לא עוד פוסט שמחה לאיד לעוד כלי תקשורת שלא חשב שאת מספיק טובה כדי להתקדם מעמדת עורכת זוטרה לעורכת בכירה? לא הפנמת אחרי כל השנים בתקשורת שאת האחראית היחידה לתדמית הגרועה שלך. מה שאת נותנת הוא מה שאת מקבלת ויום אחד הרוע הזה יחזור אליך בגדול. אל תגידי שלא הוזהרת. "פסיק בשולי עולם התקשורת" גדול! גדול! גדול! לגזור ולהשתמש.
- גילי 29/01/2011 08:57מה שולווט מבקשת לומר זה - ביי ביי מעריב, אתה בדרך לפח המיחזור של ההיסטוריה... אבל לא נעים לה
- 8.מידק 29/01/2011 06:54הגב לתגובה זוסתם לידיעה כללית - הכתב של NEWS1 גר בתל אביב. שני תיקונים: המערב=>המעבר, ז ה=>זה
- velvet 29/01/2011 08:07הגב לתגובה זוהתייחסתי למערכת News1 בכל מקרה דבריו לא מבוססים על שום מציאות המוכרת לאזרחי הסביבה ולעובדים שם
- המערב - צודק. ז ה - מכוון לגמרי. (ל"ת)velvet 29/01/2011 07:49הגב לתגובה זו
- 7.קורא 29/01/2011 02:41הגב לתגובה זובתור מישהו שעובד ברמת החי"ל, ממש אין פקקים נוראיים בכניסה, למעשה, כל בוקר אני נוסע לשם וזה לגמרי סביר. מה שכן, למי שאין רכב זה באמת סיוט. אני בטוח שתהיה חניה לעובדים.
- אשרי המאמין. "אני בטוח שתהיה חניה לעובדים" :) (ל"ת)velvet 29/01/2011 07:48הגב לתגובה זו
- קורא 29/01/2011 21:41לתשעים אחוז מהבניינים ברמת החי"ל יש חניה שמצורפת. אף אחד לא שוכר בניין ללא חניה.
- 6.אסף 29/01/2011 01:50הגב לתגובה זוהתחבורה הציבורית העקומה של דן עדיין לא עלתה על הצורך בקו שנוסע ממרכז ת"א לרמת החייל ישר ומהר. במקום זה יש את קו 20, שמתחיל בכרמלית, וכבר באיזור דיזנגוף מלא עד אפס מקום. ואז יש לו לעבור גם חצי רמת גן, קניון איילון ורק אז - הלוקיישן הנכסף. כל זה בצפיפות איומה, כי כשקו מגיע פעם בחצי שעה - מה הסיכוי שבשעות הבוקר הוא יהיה דליל? והנסיעה? כשלושת-רבעי שעה ממרכז העיר. סיוט.
- ק 29/01/2011 16:12הגב לתגובה זולכל האנשים המבוגרים שמתלוננים פה על אוטובוסים: אתם כבר לא בכיתה ט', זה הזמן לקנות אוטו. אפשרי גם למעוטי יכולת, וסוג של בייסיק בחיים של אנשים מבוגרים. תודה. לגבי חניה: גם דלק עולה כסף, וגם מוסכים, וגם ביטוח. החיים לא זולים. וחוץ מזה, מן הסתם אם מעריב עוברים לבניין גדול ברמת החייל, יהיו שם כמה מאות חניות לעובדים. קצת קומון סנס.
- מבוגר 30/01/2011 09:34ק', אתה באמת סתום, אם אתה לא מבין שלקנות אוטו זה הפתרון הגרוע ביותר בעיר ענקית כמו גוש דן
- אסף 29/01/2011 17:08מה אתה אומר... אוטו משומש (מי בכלל מדבר על חדש) שלא יבלה כל יומיים במוסך זה יותר מעשרת אלפים שקל, כשבדרך כלל לא קונים משהו שעולה פחות מכמה עשרות אלפים. עכשיו תוסיף לזה את כל התחזוקה שלו - הדלק המתייקר, הטיפולים במוסכים וכמובן - החניה. היה לי פעם אוטו, ולאור העובדה שאני גר בבניין נטול חניה במרכז ת"א - לתחזק אותו בתנאים הללו היה סיוט של ממש, וגם יקר מאוד. עיתונאי מעריב לא ממש מרוויחים סכומים שמאפשרים להם הוצאה של עוד יותר מאלף שקל בחודש (וזה מלבד ההשקעה הראשונית). עכשיו תשווה את זה עם עלות של חופשי חודשי - 215 ש"ח לחודש, שהמעסיק ממילא משלם. מה כבר ביקשנו? תחבורה ציבורית שתהיה יעילה מספיק.
- 5.עידוק 29/01/2011 01:40הגב לתגובה זוהנסיעות המתישות לרמת החי"ל, באוטובוס (שלקח כ-40 דקות ממרכז ת"א), במוניות (יקר לאללה) ובמכונית (בהצלחה עם למצוא חניה) היו אחד הגורמים לעזיבתי את כלכליסט.
- 4.אייל 29/01/2011 01:34הגב לתגובה זו"המערב לרמת החי"ל"
- כנראה שאין עורכים בבית (ל"ת)ביזי 29/01/2011 01:45הגב לתגובה זו
- 3.אייל 29/01/2011 00:55הגב לתגובה זואבל רק למי שגר במרכז ת"א. לכל השאר, פקקי הכניסה למרכז ת"א לא שונים בהרבה מאלו של רמה"ח. אבל כן, התחבוצה הריבורית מזעזעת.
- "התחבוצה הריבורית" זה מצוין! (ל"ת)velvet 29/01/2011 09:30הגב לתגובה זו
- 2.עינת מירון 29/01/2011 00:52הגב לתגובה זונכון? יש עוד כמה וכמה קווי אוטובוס שמגיעים לאזור בשעות שונות, בית החולים אסותא שנפתח במקום הביא לאינפלציה בתנועת המוניות אל ומהמקום ומבחינת אוכל... המון אפשרויות שחלקן, אם ירצה בעל הבית, יוכנסו לתוך כרטיס תןביס שמספק הנחות שוות על האוכל. נכון, חניה עדיין היא ענין בעייתי אבל נפתחו במקום חניונים. כלכליסט שעובדים באזור לא נראה לי ככ סובלים אבל אולי לא יודעת באמת. בסופו של דבר הבנין העצום והלא יעיל בקרליבך הוא נוסטלגיה יקרה, במיוחד לי.. לא יודעת כמה מהכתבים שעובדים שם היום בילו ימים ולילות כמוני במערכת ובמסדרה ובדסק לפני 20 שנה אבל אין ספק שהמערכת כולה צריכה להתייעל ורמת החייל היא היום מרכז תעשייה גדול עם פסיליטיס שבקרליבך כבר אין.
- velvet 29/01/2011 07:47הגב לתגובה זוהעובדים במעריב, אבל אני מניחה שאת חושבת שגם הם התפתחו בשלוש השנים האחרונות (זה באשר לאוכל). כן, יש יותר קווי אוטובוסים להגיע. התדירות של רובם חצי/שעה. וכמו שכתב עידוק, יהיה לעובדים זמן איכות בדרכים.
- גילי 29/01/2011 08:53מפארק הירקון ממש עד צומת ראול ולנברג ורח' הברזל. נסיעה ארוכה אבל סוף סוף עובדי מעריב יוכלו להיכנס לכושר
- תןביס. במעריב. יקרה. ממש (ל"ת)אייל 29/01/2011 01:06הגב לתגובה זו
- 1.גיל 29/01/2011 00:37הגב לתגובה זואני מניח שמי שעולמה הקט מורכב מבעיות קיומיות כמו שגיאות כתיב, מעבר של מערכת שלמה לאיזור אחר בעיר מכונה "אסון". אחלה חיים יש לך. פאתטית.
- כן, גיל, זכויות עובדים זה מה זה פאתט (ל"ת)עידוק 29/01/2011 02:43הגב לתגובה זו
- גיל 29/01/2011 08:44דיברתי על ההפרזה בכותרת. אם זה אסון, איך היא תקרא לסגירה של מעריב? לקריסת הבניין ברעש האדמה הצפוי? בעיה.
- צדק לכל 29/01/2011 07:06היכן למקם את מקום העבודה. לפחות זה יהיה קרוב לביתה של ראש הממשלה הבאה ואפשר יהיה לחסוך את דמי המונית אליה הביתה כשנלך להפגין שאין לנו חניה.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.