חוטפים מגבעות: ההתרסקות לחצה את מדדי היתר, כמה כסף נמחק? חישוב מהיר...

גבעות דיווחה הבוקר על תקלה בפעולת המרצת הנפט בקידוח ב'מגד 5' ובתגובה צללה ב-52%. ירידת השותפות אחראית למחיקת כ-16 מיליון שקל רק בתעודות הסל

שותפות חיפושי הנפט גבעות עולם איכזבה הבוקר את המשקיעים כאשר דיווחה על תקלות בפעולות המרצת הנפט במקטעים 7 ו-8, המקטעים העליונים בקידוח 'מגד 5' אשר בראש העין. בתגובה להודעתה, שפורסמה בעקבות דרישת רשות ני"ע, המשקיעים שלחו את יחידות ההשתתפות של השותפות לנפילה חדה של לא פחות מ-52%.

הירידה החדה ביחידות ההשתתפות של השותפות לא משפיעה רק על אלה שרכשו את יחידות ההשתתפות באופן ישיר אלא על ציבור משקיעים גדול יותר, שיתכן ואף אינו מודע לכך. מדובר במשקיעים בתעודות סל העוקבות אחר מדדי היתר ובקרנות המשקיעות במניות המגזר וזאת משום שגבעות נכללת במדד יתר 50 ובמדד יתר ת"א עם משקל של 5% ו-3.3% בהתאמה.

ברקע לנפילה של גבעות, מדד יתר 50 צנח במסחר ב-2.1% ומדד יתר ת"א השיל כ-1.3% מערכו. תעודות הסל העוקבות אחר מדד יתר 50 מרכזות כ-350 מיליון שקל והתעודות העוקבות אחר מדד יתר ת"א מרכזות כ-400 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מה הקשר לגלוב-מה קרה לנייר הזה (ל"ת)
    יוסי 26/01/2011 22:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    זיפו 26/01/2011 21:11
    הגב לתגובה זו
    להחזיר למשקיעים שהפסידו את כספם בגבעות. אדון שישינסקי , מה דעתך על החזר הפסדים בסך 62% ? אפילו עשירית אחוז המדינה לא תחזיר למשקיעים. רק לקחת !!! זה מה שהנבלות יודעים לעשות. להשתתף בסיכון ? מה פתאום !!!! עונשך שישינסקי יבוא מאלוהים. ג.נ. לא מחזיק אפילו יהש אחד של גבעות אך כואב מאוד את כאב המשקיעים הקטנים. דרך אגב חטפתי חזק במודיעין ואני אפילו לא מבין את הקשר.
  • 7.
    מ.ב.י 26/01/2011 19:08
    הגב לתגובה זו
    לכו לשייניץ השקרן שאתמול אמר שהמס על הדלק הוא בגלל איכות הסביבה? והיום כי לא היתה לו אלטרנטיבה אחרת זו .דמות הממשלה בראשות דמגוג זול.לכו בקשו ממנו את ההפסדים.שבוע טוב אלוואי
  • 6.
    שוקע 26/01/2011 18:47
    הגב לתגובה זו
    התביעה כנגדו, ברור שללא המלצות הועדה, רווחי המשקיעים מהמים שנמצאו היו גדולים יותר, והיו יכולים להרוות את צמאון המשקיעים לאמונה. בנוסף ברור שראש הממשלה אשם שקיבל את המלצות העדה מאחר והוא הוציא את הרוח ממפרשי המקדח.
  • 5.
    שער 1 אגורה בקרוב ממש לא ממליץץץץץץץץ (ל"ת)
    זוועות עולם 26/01/2011 16:35
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    משקיע 26/01/2011 16:26
    הגב לתגובה זו
    טיפש מי שמוכר בירידות כאלו אני לא מושקע שם אבל אם הייתי מושקע בגבעות הייתי מחכה .לא הכל שחור (רק הנפט שחור)
  • הנביא 26/01/2011 18:51
    הגב לתגובה זו
    גם טיפש מי ששם את כל כספו, ויש הרבה כאלה. רק משום שלוסקין דתי, הוא משך הרבה מהמגזר החרדי. אני מקווה שלא יהיו הרבה התאבדויות בשל כך.
  • 3.
    ניקי 26/01/2011 16:22
    הגב לתגובה זו
    ודופקים עם שלם? היתי כותב זאת גם אם היה נפט. מניות שהוכיחו עצמם ובגדול-על הכיפאק. אבל להכניס מניות שמההתחלה לא היה ברור מה בדיוק מצאו שם ...זה פשוט שערוריה.
  • 2.
    חני 26/01/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
    הפחד משגע את מחזיקי מניית גבעות. עדיין כלום לא קרה ואנשים כבר משתגעים. הגיע הזמן שאנשים יבינו שבעסקים העניינים לא זזים כל כך מהר. לא אמרו שאין - אמרו שבשלב זה ישנה בעייה טכנית מסויימת. וחוץ מזה-אם מישהו מכר בירידה של 40% אזי מישהו קנה. מי שקנה הוא פרייר?? ותחשבו על זה!!
  • מר קנה 26/01/2011 16:31
    הגב לתגובה זו
    עכשיו יש לו 3.9 שזה 25% פחות - קפיש!1!!! למה להמשיך ולבלבל אנשים תמימים. אם המקטעים נסתמו - צריך קידוח חדש והרי זה היה החשש מלכתכילה שיסתמו מכיוון שהם כבר ראו שהשפיעה יורד עם הזמן. אז עכשיו זה נסתם. חמור מזה חודרים מים ממקטע 8 שזה המקטע העליון הכל שם יכול להסתם. אז צריך לקדוח מחדש בטכניקה אחרת. אז נרד חזרה ל1-3 וכאשר יקדחו נתחיל לחלום בשנית.
  • 1.
    הדר 26/01/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    ביזפורטל אנחנו מחכים שתוציאו עוד כתבה לפני הודעה ממאיה.. לא ייאמן !!! הפעם ההודעה חייבת להיות חיובית כי לא רק משקיעי גבעות חטפו.. ככה זה במדינה שלנו.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.