עמיר פרץ בוועדת הכלכלה: "הממשלה מנהלת מלחמה נגד מעמד הביניים"

ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה דיון דחוף בהשפעת העלייה במחירי הדלק על משקי בית ועסקים קטנים. המסקנה: תשלום חשבונות הדלק חסר פרופורציות
אלה ברייר | (12)

בדיון דחוף שקיימה היום (יום ד') בכנסת, ועדת הכלכלה, קרא יו"ר הוועדה, כרמל שאמה הכהן, לראש הממשלה בנימין נתניהו, להתערב במשבר וציין כי האחראים לעניין הם משרד האוצר ומשרד התשתיות הלאומיות.

"העלייה במחירי הדלק היא גזירה שהציבור כורע תחתיה", אמר שאמה-הכהן במסגרת קריאה להקמת ועדת חקירה פאלמנטארית שתבחן את ענף מוצרי האנרגיה ואת מרווחי המיסוי והשיווק. ממשרד האוצר נאמר בתגובה כי: "העלאת המס תכניס לקופת המדינה 2.5 מיליארד שקל בשנתיים והיא התקבלה לאחר שנבחנו חלופות אחרות"

שאמה-הכהן הוסיף וציין כי לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מרווח השיווק, שהוא אחד משלושה מרכיבי מחיר הדלק, שובר שיאים והוא כמעט כפול מהמרווח האירופי. "דלק הוא מוצר בסיסי, אנחנו צורכים אותו כמו כל מוצר אחר ישראלים יוצאים מתחנות דלק כשהם מתוסכלים. הם משלמים חשבונות דלק בלי פרופורציה למה שקורה במדינות השכנות", הוסיף היו"ר.

"האזרחים סובלים העלאות תכופות מעבר להעלאות האובייקטיביות של מחיר הנפט וליוקר העודף של מחירי הדלק אחראים משרד האוצר ומשרד התשתיות הלאומיות", אמר שאמה-הכהן. הוא אף הוסיף וציין כי תגובת חברות הדלק למחקר של הכנסת דומה לתגובה של חברות הסלולר. "אני קורא לחברות הדלק להידבר עם ועדת הכלכלה, כי בסוף התוצאה תהייה כמו מה שנעשה בשוק הסלולר", אמר היו"ר.

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המידע והמחקר של הכנסת שאישר את המחקר, עמי צדיק, ציין כי המחיר הסופי של הדלק במונחי כוח קנייה הוא גבוה ב-23% לעומת המחיר הממוצע במדינות מערב אירופה. לדברי צדיק, בבדיקה שנערכה לפני העלאת המחיר האחרונה עלה כי מרכיב השיווק במחיר הדלק בישראל, במונחי כוח קנייה, גבוה ב-80% ממרכיבו במדינות מערב אירופה.

ח"כ אופיר אקוניס מסיעת הליכוד הוסיף כי: "מנהיגות אמיצה מזהה גם טעויות, קשובה לרחשי לב הציבור ומשנה החלטות שהיא מזהה שהציבור מביע עליהן מחאה צודקת". לדבריו, ההעלאה עליה המליצו פקידי האוצר פוגעת בכל ענפי המשק.

היו"ר הנוכחי של הועדה שאמה-הכהן והיו"ר הקודם, אקוניס, ציינו כי כבר למעלה משנה ממתינה הוועדה לתשובה של מנהל הדלק במשרד התשתיות, בנושא מרווחי השיווק וההפצה של הדלק בישראל. מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות, חן בר יוסף, הסביר כי העבודה בנושא עדיין נמשכת. "הציבור מחכה לתשובה", הוסיף ח"כ אקוניס, "והורדת המחירים היא בידינו. התפקיד שלנו כנבחרי ציבור הוא להיאבק למענו ונפעל להוריד את מחירי הדלק".

מנהל מינהל הדלק, חן בר יוסף, תקף גם את ממצאי המחקר של הכנסת ואמר כי הוא מתייחס רק לתאריך בודד ולא מתייחס לשער החליפין באותו יום. לטענתו, ניתן להשוות את מחיר הסחורה אך לא ניתן להשוות את מחיר השיווק, שהוא שירות תלוי מקום.

שרי האוצר הבריזו

"אני מציע שהוועדה תקבל החלטה ברורה שהדלק הוא לא כלי להשלמת פערי תקציב", אמר ח"כ חסון. "צריך להוריד את העלאת המס הנוכחית וזו המתוכננת ל-2012". כאשר עלתה בדיון השאלה מדוע לישיבה לא הגיעו שרי האוצר והתשתיות הציע ח"כ חסון לקיים דיון משותף בנושא בוועדה לביקורת המדינה, בראשה הוא עומד. שכן, לדבריו, לשם השרים יהיו חייבים להגיע.

נציג האוצר בדיון, אודי אדירי, אמר כי העלאת הבלו על הדלק ב-43 אגורות לליטר, זו שבוצעה וזו המתוכננת ב-2012, שוות ערך להעלאה של אחוז אחד במע"מ כ-2.5 מיליארד שקל בשנתיים. לטענת אדירי, ההחלטה התקבלה בעקבות התחזית לשנתיים הקרובות לאחר שנבחנו חלופות שונות, אולם הוא לא פירט באיזה חלופות מדובר.

עוד טען אדירי כי בענף התחבורה נעשו שני צעדים משלימים, האחד הורדת מס הקנייה על רכב שהפחיתה בממוצע כ-8,000 שקל והשני העלאת המס על הדלק שעלה לאזרחים כ-700 שקל בשנה. לדבריו, נטל המס לא השתנה אך השתנה היחס שלו.

ח"כ עמיר פרץ הגן על פקידי הממשלה שהשתתפו בדיון, ואמר כי הביקורת צריכה להיות מופנית כלפי מקבלי ההחלטות והקברניטים. ח"כ פרץ גם מתח ביקורת על שאר חברי הכנסת מהקואליציה, ואמר כי "שר האוצר לא גנב את ההצבעה בוועדת הכספים אלא קיבל ממנה גיבוי".

"הממשלה מנהלת מלחמה נגד מעמד הביניים", הוסיף ח"כ פרץ. "היא רוצה להוריד את מעמד הביניים על הברכיים ומנהלת מלחמה להנצחת העוני. אני רוצה לראות את חברי הקואליציה מצביעים ומחוקקים נגד הממשלה".

מנהל מטה המאבק נגד העלאת מחירי הדלק, זאב גראואר, אמר כי נמאס לו שהממשלה מגהצת לו את הכיס כל חודש. "אני בחרתי אתכם לכנסת ואין לכם זכות לעשוק אותי", אמר גראואר לחברי הכנסת. "אני תושב הפריפריה שמנסה לחיות בכבוד, אבל אין לי תחבורה ציבורית שניתן להשתמש בה". הוא אף הזהיר כי אם המחירים לא ירדו המאבק יתעצם.

ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ' הצטרפה לביקורת כלפי ראש הממשלה ושר האוצר, ואמרה כי הממשלה חושבת שאפשר להמשיך לחלוב את הציבור. ח"כ נחמן שי הוסיף וציין את המחאה של סיעת קדימה שהחלה בכנסת לפני 10 ימים. "הפרה החולבת התייבשה", אמר. "אני לא סומך על הכנסת כי הצו עבר בקלות יתרה והכנסת כשלה, כעת הכדור עובר לציבור והדלק יהיה כמו המע"מ אם ראש הממשלה יבין שהציבור לא מוכן לשאת את העלאת המס".

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    מוני 27/01/2011 18:56
    הגב לתגובה זו
    לועדת הכלכלה אין השפעה על מחירי הדלק. 57% ממחיר הליטר בנזין בתחנה מורכב ממיסים - מס ישיר על הבנזין (בלו) ומע"מ. מי שדן במיסים ובסמכותה לשנות אותם היא ועדת הכספים. מסקנה: חברי הכנסת של ועדת הכלכלה יכולים לצעוק עד מחר אבל מדובר בפוזה לתקשורת - הם לא יכולים להשפיע על מחיר הדלק
  • 11.
    עידו 27/01/2011 11:52
    הגב לתגובה זו
    תפתחו הארץ של היום, ציצי לבני ואמיר ברז בעצמם הצביעו להעלות את תעריפי הדלק. הצביעות חוגגת!
  • 10.
    פרץ מרדכי 26/01/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
    נמאס לנו הפתרון להתאבד
  • 9.
    ש מ 26/01/2011 16:09
    הגב לתגובה זו
    30% מהמשכורת שלי הולכת על דלק
  • 8.
    אלאל 26/01/2011 15:39
    הגב לתגובה זו
    רק עכשיו הבנת את המדיניות הכלכלית החזירית ששורה פה כבר מספר שנים.
  • 7.
    מבולבל 26/01/2011 15:16
    הגב לתגובה זו
    חייבים לדפוק מכל הכיוונים
  • 6.
    יעלי 26/01/2011 15:02
    הגב לתגובה זו
    אז מה הוא עושה בינתיים? נח? צריך לפעול מהר לפני שנתרושש באמת.
  • 5.
    כל מלה בסלע מאז פרעה לא היו כאלה גזירות רוצים שנהיה ענים (ל"ת)
    טוני סופרנוס 26/01/2011 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחד שאין לו מושג 26/01/2011 14:43
    הגב לתגובה זו
    אמיתי. פה, מה שלא הולך בכח הולך לצערי ביותר כח.
  • 3.
    אוכלים לנו את הראש ואנחנו פריירים - תכלס מגיע לנו (ל"ת)
    אריק 26/01/2011 14:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ד 26/01/2011 14:29
    הגב לתגובה זו
    ולצערנו המצב רק הולך ומחמיר הופכים למדינת עולם 3, עוד מעט רק העשירים יסעו במכוניות ורק העשירים יקנו בסופר. אין קשר בין ההכנסות להוצאות הקיומיותץ
  • 1.
    דלוק 26/01/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    במקום למצוא פתרון הם יושבים להם במגדל השן ועושים אוונטות אחד על השני.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.