הסכם העסקה לא יבוטל במידה ותנאיו פגעו בזכויות קוגנטיות של עובד אלא יתוקן בהתאמה לזכויות העובד עפ"י חוק

עע 228/08 דפנה אקרמן נ' דיקולור ואח'. בבית הדין הארצי לעבודה. ניתן ביום 06.07.2010. ע"י כבוד השופטת נילי ארד. תקציר מאת: עו"ד מיכל כהן
עו"ד לילך דניאל |

עובדות

---------

דפנה אקרמן (להלן: "העובדת") עבדה עבור חברת דיקולור בע"מ ואח' החל מיום 15.8.2002 בתפקיד מפתחת ערכות יצירה.

חברת דיקולור בע"מ (להלן: "המעבידה 1") היא חברה פרטית העוסקת ביצור, מכירה, שיווק והפצה של מוצרים ליצור.

חברת דיאמנט צעצועים בע"מ (להלן: "המעבידה 2") וחברת אמאב צעצועים בע"מ (להלן: "המעבידה 3") עוסקות ביצור ומכירת צעצועים.

העובדת קיבלה את תלושי השכר ממעבידה 1, ביצעה את עבודתה מביתה והמוצרים אותם פיתחה נשאו את שמה של המעבידה 3.

לאחר שנתיים מיום תחילת העבודה, נחתם בין העובדת למעבידה 1 הסכם העסקה (להלן: "ההסכם"). בהתאם להסכם יחולו תנאיו מתחילת עבודתה של העובדת, כלומר משנת 2002. העובדת טענה, כי נאלצה לחתום על ההסכם, ומודה כי לא היה בו משום שינוי תנאי העבודה, למעט בעניין הזכאות לחופשה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את רוב התביעה, למעט התביעה לפדיון חופשה ולדמי מחלה. מכאן הערעור.

פסק הדין

----------

בית הדין הארצי דחה את הערעור ברובו וקבע, שצדק בית הדין האזורי בפסיקתו, לפיה אין לבטל את הסכם ההעסקה, אלא יש לבחון, באיזו מידה תנאיו פגעו בזכויות קוגנטיות של העובדת. ככל שיתברר שתנאיו אכן פגעו בזכויות אלה, יש לתקן את הפגיעה ובכך יהא משום ביטול התנאי הקודם והתאמתו לזכויות להן זכאית העובדת על פי חוק.

בשונה מדעתו של בית הדין האזורי, סבר בית הדין הארצי, כי הסכם ההעסקה פגע בזכות קוגנטית של העובדת, היא הזכות לחופשה שנתית בהתאם לחוק חופשה שנתית. דמי החופשה קודם לכריתת ההסכם נכללו בשכר הרגיל של העובדת, בניגוד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר. תשלומם "כפדיון חופשה בשיעור 4% מהשכר אחת לשנה" לאחר כריתת הסכם ההעסקה, לא תאם את הוראות חוק חופשה שנתית ותקנותיו לגבי תשלום תמורת חופשה, ואת הפסיקה, לפיה אין פדיון חופשה אלא בסיום יחסי עובד ומעביד ולא קודם לכן.

לאור האמור לעיל, המסקנה היא, כי הייתה הצדקה לדרישת העובדת לשינוי הסכם ההעסקה, ולו בנושא פדיון חופשה בלבד. משלא נענתה דרישה זו על ידי המעבידות, ועקב דרישה זו ואחרות פוטרה העובדת, ולכן זכאית לפיצויי פיטורים.

לגבי דמי נסיעות, הבראה ודמי חגים ניתן לכלול בשכר הכולל, אם קיימת הסכמה מפורשת לכך של העובד. במקרה זה, לא ניתנה הודעה מראש לעובדת שאלה יהיו תנאי העסקתה, אף כי השלימה עם כך בדיעבד. גם עיגון תנאים אלה בהסכם בכתב, כעבור שנתיים מתחילת העבודה, היה מלווה בדרישה, כי העובדת תחתום על ההסכם או שתפוטר. לפיכך, דרישותיה של העובדת לשינוי ההסכם מוצדקות, ופיטוריה עקב דרישותיה, מצדיקות פסיקת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.